ויגרשום: לכאורה היה צריך לומר בלשון נקבה- 'ויגרשון'?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ט עמ' פ"ז ד"ה ולכהן): הרועים לא הציקו לבנות יתרו בגלל שדרך זכר למשול על נקבה אלא מפני הנידוי (ולכן כתוב בלשון זכר ללמדך שאפי' היה שולח יתרו זכרים היו הרועים מציקים להם).
ויקם משה ויושיען: לכאורה "ויקם" מיותר, ודי היה לכתוב 'ויושיען משה'?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ'): זהו המקור לדרשת חז"ל שמשה עמד עליהן בדין- כלומר הוא היה כדיין המתעורר בראותו עיוות, וזה מורה על שלימות נפש משה.
ויושיען: למה הושיע אותן משה?
מהר"ל, תפארת ישראל (פי"א עמ' ל"ז ד"ה ודבר): מכאן רואים את יושרו של משה, ומשום כך ניתנה תורה על ידו. 1
עי' לעיל שמות 2:11:2:1.
ויושיען: תשועה נאמרת על צרה גדולה, ולכאורה כאן היה צריך לכתוב 'ויצילן'?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ'): מכאן דרשו שהוא הושיען תשועה גדולה, ונחלקו האם רצו הרועים לגלות עריות והייתה זו תשועת הנפש, או שהשליכו אותן למים והייתה זו תשועת הגוף. 1
וא"ת שדרשה זו מקטינה את מעלת משה שהרי אם כך עשו הרועים הוא היה מוכרח להצילן? תירץ המהר"ל שם שחז"ל באו ללמד שהשתלשלות הגאולה לא יתכן שתבוא באופן מקרי- מפני שרצה משה להצילן, אלא בדרך של הכרח שהוא היה חייב להצילן.
