ויגדל...ויצא אל אחיו: למה גדילת משה היא שגרמה לו לצאת אל אחיו?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ח עמ' פ"ג ד"ה ויגדל): הוא היה לבוש בגדוּלה ובגלל נפשו הגדולה הוא הקפיד על שיעבוד אחיו. 1
כלומר- לא מדובר כאן על גדולה גופנית אלא נפשית.
וירא בסבלותם: נחלקו במדרש האם היה מסייע לכל אחד, או ששם לכל אחד את המשאוי הראוי לו- הגדול לגדול והקטן לקטן וכד', וצריך ביאור במה נחלקו?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ח עמ' פ"ג ד"ה ויגדל): לדעה הראשונה היה מסייע להם, אבל לדעה השניה אסור למלך לסייע, ולכן רק היה מישב את המשא- לתת לכל אחד את המשא הראוי לו.
במדרש כתוב שבזכות שהניח עסקיו לראות בצערם של ישראל, זכה והניח ה' את העליונים והתחתונים ודיבר עם משה, וצריך ביאור מה המדה כנגד מדה כאן?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ח עמ' פ"ד ד"ה ויגדל): מכך שהניח משה עסקיו רואים שהוא היה איש כלל, 1 ולכן הניח ה' שמים וארץ שהם נחשבים כפרטיים לגבי משה כי הוא משלים את ישראל. עיי"ש. 2
עי' לעיל שמות 2:11:3:1 שהנושא בעול הוא 'טוב' והוא איש של הכלל.
נראה לפרש שמכיון שמשה מסר את עצמו למען ישראל הוא משלים את ישראל, ומתוך כך הוא משלים את כל הבריאה כי ישראל הם התכלית של הבריאה כולה.
שאלות על רש"י
רש"י: נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם: מנין דרשו זאת?
גור אריה: וכי עד עכשיו לא ראה את צערם? [אלא נתן ליבו עליהם].
רש"י: נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם: למה במעשה זה החלה ההתגלות של משה רבינו?
מהר"ל, תפארת ישראל (פי"א עמ' ל"ז, ד"ה ודבר): התורה היא יושר ומשה מידתו יושר, ולכן תחילת יציאתו בכך שעשה דין במצרי והוכיח את הרשע והושיע את בנות יתרו. 1
האריך שם שהשלישי יש בו יושר כי השלישי לא נוטה לימין ולשמאל, ופרוש דבריו לכאורה שמידת החסד היא בנטיה לימין- וחסד יכול לשמש גם לרע, וכן מידת הדין היא בנטיה לשמאל, והדין יכול לשמש גם לרע, אבל השלישי אינו נוטה לשום קצה ולכן היושר שממצע בין הימין לשמאל, אין בו רע. על כך דברי המהר"ל שם שהתורה נקראת 'תליתאי'- שלישית, וכן משה נקרא 'תליתאי' ולכן התורה הישרה ניתנה על ידי משה שמידתו יושר.
רש"י: נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם: מבואר כאן שמשה נשא בעול של ישראל, וצריך ביאור מהי מעלתה של מידה זו? ובמה זוכים בגללה?
מהר"ל, דרך חיים (פ"ו מ"ז עמ' ש' ד"ה הל"ח): אדם שנושא בעול הוא אדם טוב והוא איננו נבדל מן הכלל, ולכן על ידי מידה זו אדם זוכה בתורה, כי התורה היא הטוב שניתנה על ידי משה שנקרא 'טוב'. 1
בשאלה הקודמת הבאנו מהמהר"ל בתפארת ישראל שמעשה זה הוא תחילת התגלותו של משה, ובזכות זה זכה להוריד את התורה, ומובן לפי"ז שהנושא בעול זוכה גם הוא להיות 'טוב' ולזכות לתורה שנקראת 'טוב'. ועי' לקמ' שמות 2:11:11:1.
רש"י: ממונה על שוטרי ישראל: מנין דרשו זאת?
גור אריה: מלשון הכתוב "וירא בסבלותם" משמע שאותה הכאה הייתה חלק מה'סיבלות' של ישראל ממצרים. 1
כלומר- זה היה חלק מסדר השיעבוד ולא התעללות מקרית.
רש"י: מלקהו ורודהו: למה רש"י הוסיף זאת?
גור אריה: אם הייתה זו הכאה רגילה הוא לא היה מוסר את נפשו, אלא שהוא היה מלקהו ורודהו באכזריות.
רש"י: ובעלה של שלומית בת דברי היה: בחז"ל כתוב שהמצרים שלטו בגופם אבל לא בנשותיהם ורק היא נבעלה למצרי, וצריך ביאור למה בכך הצטיינו ישראל במצרים?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ד עמ' כ"ח): כיון שנגזר על ישראל גלות, היה עליהם להיות תחת המצרים שהם הפכיים להם- המצרים חומריים ופרוצים בעריות ואילו ישראל פרושים וגדורים מן העריות. עיי"ש שהאריך. 1
ע"ע לעיל שמות 1:1:8:1.
רש"י: ונתן בה עיניו: מנין דרשו זאת?
גור אריה: קשה למה התאכזר אליו? אם מפני שלא עשה מלאכה- הוא גרם לעצמו? אלא בעלה של שלומית היה.
גור אריה: ידוע לנו שרק אחת נבעלה למצרי ככתוב "והוא בן איש מצרי", [ולכן פירשו שזה היה האיש].
רש"י: כסבורה שהוא בעלה: רש"י בפרשת אמור (ויקרא כד,יא) כתב שהיא היחידה שזינתה במצרים, וקשה שכאן כתוב שחשבה שהוא בעלה?
גור אריה (ויקרא 24:11): הנבעלת לגוי נעשית זונה גם אם טעתה. 1
ע"ע ברא"ם שם שהפסוק בא ללמד ששאר נשים לא נבעלו לגוי אפי' באונס או טעות.
