הלהרגני את אומר: רא"ם: למה משה לא הרג את העברי בשם המפורש?
גור אריה: לא היה למשה להרוג את הרשע כי אולי הוא לא ילשין עליו, ואולי זה כבר נודע גם לאחרים ולא תהיה תועלת בהריגתו.
הלהרגני אתה אומר: רא"ם: משמע שמשה הזכיר את השם כלפי העברי הרשע, וא"כ איך ניצל ולא מת?
גור אריה: לא כתוב שמשה הזכיר את השם עליו אלא שהרשע אמר בדרך תמיה- שמא אתה מזכיר עלי את השם כמו שעשית למצרי.
שאלות על רש"י
רש"י: שהרגו בשם המפורש: מנין דרשו זאת?
גור אריה: לא כתוב 'הלהרגני אתה מבקש' אלא "אתה אומר".
רש"י: שהרגו בשם המפורש: רמב"ן: אם כן, מנין ידע שמשה הרגו ולא אדם אחר?
רמב"ן: משה סמך ידיו עליו וקללו, או שהוא הבין זאת ממה שמשה קבר את המצרי.
גור אריה: למרות שהרגו בשם הוא גם היכה אותו מעט, כי השם פועל רק אם עושים פעולה מלמטה.
רש"י: שהרגו בשם המפורש: לכאורה אין ללמוד מכאן שמשה הרג את המצרי בשם אלא רק שכך הוא רצה להרוג את העברי המכה- "הלהרגני אתה אומר"?
גור אריה: אלמלא שהרג משה את המצרי בשם לא היה עולה על דעת הרשע שיזכיר את השם עליו.
גור אריה: משה הוכיח את הרשע בפיו, ועל כך הוא ענה "הלהרגני אתה אומר", וקשה מנין שמחמת האמירה יעשה משה מעשה? אלא שגם את המצרי הוא הרג בפיו ולכן חשש הרשע שהתוכחה הזו היא כדי להמיתו.
רש"י: שהרגו בשם המפורש: במדרש נחלקו האם הרגו באגרוף או במגריפה או בשם המפורש, וצריך ביאור מה שורש מחלוקתם?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ח עמ' פ"ד ד"ה בשמות): באגרוף הרגו- משה התעורר נגד הרשע לעשות בו דין בעצמו. במגריפה- לגודל ההתעוררות [והכעס] של משה הוא הרגו במכה אחת. בשם המפורש- לגודל ההתעורות [והכעס] שלו הוא הרגו במהירות וביותר כח.
רש"י: שראה בישראל רשעים דלטורין: למה זה סיבה לשיעבוד?
גור אריה: הגאולה נמשכת ממדרגה פנימית עליונה שאיננה בגלוי, ולכן מי שדבק במדרגה התחתונה שהיא גלויה, ראוי לו השיעבוד. 1
מהר"ל גבורות ה' (פי"ט עמ' פ"ה ד"ה ויאמר משה): הגשם [-החומר] הוא הראוי לקבל התפעלות ושיעבוד, ולא הצורה 2 , וגילוי הסוד הוא ענין גשמי ולכן הוא לא ראוי לישראל.
ועיי"ש שמדריגתם של ישראל היא פנימית ואילו הגויים חיצוניים, ולכן אמרו שסתם גוי מרבה דברים. עיי"ש.
החומר הגולמי יש בו פוטנציאל שיוצא אל הפועל על ידי הצורה שחלה בו, והצורה מביאה את החומר לתכליתו, ולכן החומר משועבד לצורה. לכן האומות חומריים ולישראל מעלת הצורה והם המביאים את העולם לתכליתו. על זה אמר משה שגילוי הסוד זהו דבר חיצוני-ממידות החומר, וזה גורם לשיעבוד.
רש"י: ומדרשו נודע לי הדבר וכו': מנין דרשו זאת?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק י"ט עמ' פ"ה ד"ה ויאמר משה): לכאורה היה צריך לומר 'הגידו הדבר' שהרי "נודע" משמעו שנודע מעצמו? [ולכן דרשו שנודע למשה מה סיבת השיעבוד].
רש"י: מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות: אם זו הסיבה לשעבודם של ישראל, כל שכן שראוי השיעבוד לשאר האומות?
גור אריה: האומות שפלים ופחותים, והם במדרגה גלויה בעצמם ולכן הם לא מוציאים החוצה דברים פנימיים. לעומתם, ישראל מדרגתם פנימית, ולכן בדלטוריא ובגילוי הסוד שלהם, הם יוצאים ממדרגתם העליונה ודבקים במדרגה התחתונה. 1
ע"ע במהר"ל בדרוש על המצוות (עמ' ס' ואילך) על כך שאומות העולם מדרגתם הגילוי ואילו ישראל מדרגתם ההסתר.
רש"י: רואה אני שהם ראויים לכך: לפי"ז מה פרוש "אכן נודע הדבר"?
גור אריה: 'כן' בגמטריא 70- כמספר האומות, וישראל הם האל"ף שב'אכן' כי הם אומה יחידה, ולכן הם נעלמים כמו האל"ף שהיא אות נחה 1 , ועל זה אמר משה- נודע לי שישראל משועבדים כי "אכן" זו מדריגתם של ישראל, ועתה שהם דלטורין ומגלי סוד- הם גרועים מהאומות.
ועיי"ש שלכן אל"ף מלשון פלא- כיסוי והעלמה. וע"ע במהר"ל בגבורות ה' (פי"ט עמ' פ"ו ד"ה ויאמר משה) שמילת 'כן' פרושה 'כך הדבר' וזה מורה על דבר ידוע ומשוער, וזו מעלת האומות [שהם גלויים כמו שנתבאר לעיל], אבל ישראל כנגד האל"ף שהיא אות נעלמת. ע"ע במהר"ל באור חדש (עמ' קלח, אסתר 3:8 "ישנו עם אחד"). וע"ע באריכות במהר"ל בדרוש על המצוות (עמ' נט ואילך) למה ישראל כנגד אל"ף והאומות כנגד עי"ן, ולמה יש הכרח שלא יהיה חיבור ביניהם.
רש"י: רואה אני שהם ראויים לכך: וכי בגלל אחד שהלשין ראויים כולם לשיעבוד?
מהר"ל, אור חדש (עמ' קלח, אסתר 3:8- "ישנו עם אחד"): צריך שתהיה הפרדה גמורה בין ישראל לאומות, ולכן אם אחד מישראל מתחבר אל האומות- כבר התאחדו עם האומות.
