בפרשיות הללו כתוב 3 פעמים שישראל האמינו בה'- לפני יציאת מצרים "ויאמן העם...כי פקד השם" (שמות 4:31), בקריעת ים סוף (שמות 14:31), ובסיני- "וגם בך יאמינו לעולם", וצריך ביאור מה ענין שלושת האמונות הללו?
מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפא, ד"ה ושלשה פעמים): יש 3 אמונות שהם יסוד הדת- א] השגחה- ה' משגיח בתחתונים, ולא כאומרים עזב ה' את הארץ, 1 ואת זה ראו כשאמר להם משה שראה ה' את עוֹניַם. ב] מציאות ה'- הכל בידו ואין דבר היוצא מרשותו, ואת זה ראו כשנקרע להם הים. 2 . ג] תורה מהשמים- ה' מדבר עם האדם ונתן לנו תורתו, ואת זה ראו בסיני.
למה בפסוק הקודם כתוב "וישב משה", וכאן "ויגד משה"?
שאלות על רש"י
רש"י: במעבה הענן וזהו ערפל: ממה בא רש"י להוציא?
גור אריה: 'עב' הוא ענן, אך הפסוק כאן ממשיך 'עב הענן' ולכן 'עב' כאן פרושו 'מעבה'- ערפל שעב יותר משאר ענן.
רש"י: רצוננו לראות את מלכנו: למה תשובה זו לא כתובה?
גור אריה: ה' כבר אמר להם שידבר עמם- "הנה אנוכי בא", ותשובתם הייתה שהם מסכימים לכך, ולכן לא נכתבה תשובתם כי אין בה חידוש. 1
אבל לעיל (פסוק ה) הייתה שאלה האם יקבלו את התורה, ולכן נכתבה תשובתם (פסוק ח)- נעשה ונשמע. ע"ע לעיל 19:3:8:1 שמהגמ' ורש"י בשבת (דף פז א) נראה שמדובר כאן על כך שקיבלו עליהם מצות הגבלה, ואכן, במכילתא (המובאת בשאלה הבאה) נחלקו התנאים מהם דברי העם- קבלת מצות הגבלה, קבלת עונשים בשמחה (כמבואר בשאלה הבאה) או שרצונם לראות את מלכם.
רש"י: רצוננו לראות את מלכנו: לשם מה הגיד משה לה' את דברי העם הללו, והרי ה' כבר אמר "אנכי בא אליך בעב הענן"?
מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' ל, ד"ה ואמר ואתם) 1 : קיבלו עליהם יסורים בשמחה אם יעברו ח"ו על התורה, 2 וכן דרשו במכילתא 3 מ"ויגד משה את דברי העם". 4
