1)

לדעת ר' יוחנן במדרש "בית יעקב" אלו הסנהדרין, וצריך ביאור מה טעם הדבר, ולמה הקדימם?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ח, עמ' פה): הבית מקבל ומאסף הכל לתוכו, וכך הסנהדרין מכניסים ומאספים את ישראל, ועל ידי הסנהדרין יש חיבור לישראל אל ה'. וכאשר בא ה' לתת גזירותיו לישראל ולהתחבר אליהם, המשפט יש לו חיבור אל ה' בראשונה- על ידי שיש בישראל את הדין והמשפט המחויב. 1


1

כפי שכתב המהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג עמ' קלא, ד"ה כל דיין, סנהדרין דף ז א) שדיין הדן דין אמת משרה שכינה בישראל כי המשפט לאלוקים, המשפט מחויב וה' הוא לבדו מחויב המציאות, ומפני שהמשפט מחויב הוא קודם למה שאיננו מחויב.

2)

למה תלה את מתן תורה ביעקב וישראל?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"א מ"ב, עמ' כט, ד"ה ובמכילתא): במכילתא למדו מכאן שבזכות יעקב ניתנה תורה לישראל, וכפי שכתוב בגמ' (שבת דף פח א) שניתנה התורה ל'עם תליתאי' (-משולש) 1 , והוא עמוד התורה. 2


1

כפי שהובא לעיל, 19:1:6:1* על מעלת השלישי, ויעקב הוא האב השלישי. ע"ע במהר"ל בגבורות ה' (פס"ב עמ' רפ, ד"ה בצאת) אודות ההבדל בין שם 'יעקב' ל'ישראל'. וע"ע במהר"ל בנצח ישראל (פי"ג, עמ' עז, ד"ה אבל דעת) שאנו נקראים על שם יעקב וישראל כי יש ליעקב צירוף אל כלל ישראל יותר משאר האבות מחמת צער גידול בנים שהיה לו, כלומר שהוא גידל את השבטים והיה תחילת ישראל.

2

ע"ע בגור אריה (ויקרא 24:10) שלמד מכאן שכריתת הברית בסיני הייתה רק עם בני האבות, ולכן בן האיש המצרי והאשה הישראלית היה זקוק להתגייר אף שאמו מישראל, כי ישראל עצמם היו זקוקים להתגייר במילה וטבילה ככל גר, וזה שלא היה מבני האבות לא נכלל בגירות שלהם.

3)

למה כתוב "ומשה עלה" במקום 'ויעל משה' כפי שכתוב בכל מקום?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כז, ד"ה לכך אמר): כיון שהיו ישראל אגודה אחת 1 , לכן משה מלכם התעלה עד האלוקים, אך כשישראל מחולקים- אין מלך בלא עם. 2

2.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כז, ד"ה ועוד ירצה): מיוחד היה משה לעלות אל ה' ולהיות אמצעי בין ה' לישראל, 3 ושמו מורה על זה- האות מ"ם היא האות האמצעית, להורות שמשה ראוי להיות האמצעי והסרסור בין ה' לישראל. השי"ן מורה שיעלה משה עד סוף המדרגות- חסר אחת, "ותחסרהו מעט מאלוקים". האות ה"א מורה שמשה הוריד את דבר ה' לאדם שהוא במדרגה השפלה החמישית. 4

3.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' לז, ד"ה ועוד רמז): מפני שהתורה היא שכל אלוקי ורחוקה מהאדם, זקוק האדם להכנה כדי לקנותה, וההכנה היא התשוקה שהרי ה' נותן חכמה לחכמים. לכן הקדים "ומשה עלה"- מעצמו, מתוך תשוקתו. 5


1

כפי שדרשו מ"ויחן ישראל", עי' לעיל 19:2:6:1.

2

כלומר- כתוב "ומשה עלה" ללמדך שזה תוצאה של "ויחן ישראל" הכתוב לפני כן.

3

כלומר- כתוב "ומשה עלה" ללמדך שמפני שהוא 'משה' וראוי להיות סרסור, לכן הוא עלה אל האלוקים.

4

כי חמש מדרגות הם- א] פשוטים [ברואים רוחניים שאין בהם הרכבה של צורה וחומר- רוח וחומר] ב] מורכבים [ברואים שיש בהם הרכבה של רוח וחומר] ג] צמחים ד] בעלי חיים ה] אדם. מדבריו נראה שהאדם הוא במדרגה השפלה מכולם, והדברים צריכים ביאור- בודאי שהאדם הוא לא למטה ממדרגת הצמחים ובעלי החיים? מדובר כאן על האדם קודם שקיבל תורה, ונראה שעל זה דרשו חז"ל שאומרים לאדם 'יתוש קדמך', עי' מה שנתבאר לעיל, בראשית 1:26:12:1 ואילך.

5

אמנם, עי' לעיל שאלה 2 שלרא"ם משה עלה מעצמו, והמהר"ל בגור אריה חלק שלא עלה בלי ציווי, וצ"ע.

4)

מהו סדר דברי ה' למשה בפרשה?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ז עמ' פב): אחר שבאו בראש חודש למדבר 1 , בתחילה 2 שאל אותם ה' האם רצונם לקבל מצוותיו וגזרותיו, לאחר מכן נאמרה להם מצות הגבלה, ואח"כ מצות פרישה. 3 והקדים מצות הגבלה כי צריך אזהרה יתירה לקבוע בנפשותיהם שלא יהרסו לעלות 4 . ועוד- מצות פרישה נאמרה בזמנה- כשהיה צריך לפרוש, אבל מצות הגבלה לא יכלה להאמר בשעת מעשה כשכבר עמדו לפני ההר, ולכן הקדים אותה.


1

שזהו הזמן והמקום הראוי למתן תורה כמבואר לעיל, פסוק א' (שאלות 4-6) באריכות.

2

והיה זה ביום השני לביאתם לסיני, כי ביום הראשון לא דיבר עמם משום חולשת הדרך (כדלעיל, שאלה 2).

3

הגבלה בשלישי לביאתם ופרישה ברביעי כמבואר בגמ' (שבת דף פז א). ואמנם בפסוקים נזכרה מצות פרישה לפני מצות הגבלה (פסוקים י-יב וברש"י שם), אך כבר כתב רש"י בשבת (דף פז א) שמצות הגבלה קדמה, שהרי בפסוק ט כתוב "ויגד משה את דברי העם אל השם" ולא מפורש מה הם דברי העם? אלא שקיבלו עליהם מצות הגבלה (ולכאורה זה שלא כדברי רש"י בפסוק שם שאמר משה את דברי העם 'רצוננו לראות את מלכנו', ועיי"ש 19:9:2:1 מה שכתבנו.)

4

ככתוב בפסוק כא'. וכוונתו לכאורה שמאזהרה זו לְמֵדים שהיה צורך לשוב ולהתרות בהם כי היו אנשים שחפצו להתקרב אל ה' ולעלות להר על אף האיסור, ולכן גם היה צריך להקדים איסור זה.

שאלות על רש"י

5)

רש"י: וכל עליותיו בהשכמה היו: למה רש"י נזקק לומר זאת כאן?

1.

גור אריה: כדי שלא תאמר שעלה כבר ביום הראשון, אמר רש"י שכל עליותיו בהשכמה.

6)

רש"י: וכל עליותיו בהשכמה היו: קשה שבגמ' (שבת דף פו ב) כתוב שבראשון לא דיבר ה' עמו משום חולשא דאורחא, ולא מהטעם שכל עליותיו בהשכמה?

1.

רא"ם: כשעלה מעצמו, עשה זאת בהשכמה, 1 אך כשעלה על פי הדיבור, עשה זאת מיד כשאמר לו ה'. לכן אמרה הגמ' שה' לא רצה להטריחו משום חולשא דאורחא ולא דיבר עמו בראשון, והוא לא עלה מעצמו כי זה לא היה בהשכמה.

2.

גור אריה: שני הטעמים נצרכים- כשהיה הדבר אפשרי- עלה משה בהשכמה, אך ביום הראשון שהדבר לא היה אפשרי- היה עולה בהמשך היום. לכן נזקקו בגמ' לטעם שמשום חולשא דאורחא לא דיבר עמם. עדין יש מקום לומר שמשה כן עלה ביום א' אך נמנע מלומר לעם את דבר ה' באותו יום, לכן אמר רש"י שכל עליותיו בהשכמה, ומכיון שאי אפשר לומר לעם היום את דבר ה', אין סיבה שיעלה שלא בהשכמה.


1

גור אריה: כל עליותיו היו על פי ה', ולא עשה משה מדעת עצמו? אמנם, לשון הפסוק "ומשה עלה...ויקרא אליו השם" ופירש הרמב"ן (שלא כדעת האבן עזרא) שמשה עלה תחילה אל קצה ההר להזדמן לפני ה', ואז קרא לו ה' להכנס לתוך הערפל. נראה שלמד כרא"ם. (ע"ע שאלה 7 שהמהר"ל בדרשה עמד על לשון הפסוק ופירשה, וצריך עיון שם.)

7)

רש"י: תאמר להן בלשון רכה: קשה שכמה פעמים מצאנו בתורה לשון אמירה ולא דרשנו שזה לשון רכה?

1.

גור אריה: חילוק יש בין דיבור לאמירה- א] חיתוך הקול והאותיות, זהו 'דיבור' שהוא קשה. ב] הענין הנאמר באותו דיבור, זהו 'אמירה' שהיא רכה. 1 לכן כל 'ויאמר' פרושו שאמר את הענין הנאמר- וגם אם האמירה קשה אל מי שנאמר לו, האמירה עצמה לא שייך בה קושי. אבל כאן כיון שאצל האנשים כתוב "ותגיד"- דברים קשים כגידים 2 , לכן דרשו מ"תאמר" שיאמר דברים רכים אל המקבל- דברים טובים.


1

עי' מה שנתבאר לעיל, שמות 6:2:1:1 ובהערות שם.

2

וזה בא לדרשה, כי כתוב "ותגיד" מלא ביו"ד.

8)

רש"י: הנשים, תאמר להן בלשון רכה...לזכרים. דברים הקשין כגידין: למה יש לומר לנשים דברים רכים, ולמה הקדים את הנשים?

1.

גור אריה: הנשים קלות להתפתות, ולכן יש להקדימן. והן מקבלות יותר דברי ריצוי מדברים קשים, ולכן יש לומר להן דברים רכים.

2.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ח בתחילתו, עמ' פד): במדרש מבואר שהקדים את הנשים כי הן מזרזות במצוות 1 , כלומר- נשים מוכנות לקבל עליהן המצוות יותר מאנשים כי הקרוב אל החומר הוא המקבל. 2

3.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ח בתחילתו, עמ' פד): במדרש- הנשים מנהיגות בניהם לתלמוד תורה, נמצא שהן ההתחלה לתורה, וזה רומז לכך שהאשה נותנת לבנה את החומר 3 , וכשתתן חומר טוב הוא יהיה בעל תורה ושכל זך. 4

4.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ח בתחילתו, עמ' פד): במדרש- חוה לא נצטוותה וקלקלה את העולם, ולכן עתה הקדים את הנשים. כלומר- גזירת ה' על האדם היא הברית והחיבור שיש לה' עם האדם, ומפני שהאשה חומרית נצטווה האדם תחילה כי מדרגתו קרוב אל ה', ולפיכך קלקלה האשה כי החיבור שלה היה חיבור חסר. אבל ישראל קיבלו את החיבור אל ה' בשלמות שהרי ניתנה להם תורה שלמה, ולכן נצטוותה האשה תחילה ואח"כ הצטווה האיש במדרגה גבוהה יותר.

5.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כז, ד"ה שוב אמר): נשים עלולות לומר שאין להן שכר לימוד תורה וימנעו מבעליהן מלקבל את התורה, לכן אמר לנשים בלשון רכה ואדרבא הקדימן לאנשים, כי שכרן גדול משל האנשים, 5 וטעם הדבר- האיש במה שהוא גבר איננו בעל שאנן והשקט, ומשום כך איננו מוכן כל כך אל העולם הבא שהוא מקום המנוחה, אך הנשים אינן בנות פעולה מצד עצם בריאתן, ולכן הן מוכנות אל השאנן והשלוה. 6 זה הטעם שהגברים זקוקים לדברים הקשים כגידים- עמל גדול, ואילו הנשים די להן באמירה רכה.


1

לפנינו במדרש (שמות רבה, כח ב)- מִזדרזות במצוות.

2

כלומר- האשה חומרית מהאיש כפי שכתב המהר"ל במקומות רבים, (כגון- גבורות ה' פמ"ג, עמ' קסב), והחומר עניינו שהוא פוטנציאל והוא יוצא מן הכח אל הפועל על ידי הצורה החלה בו, ולכן החומר מוכן לקבל כי לכך הוא עומד ועל ידי קבלה זו הוא יוצא לפועל.

3

בגמ' בנדה (דף לא א) כתוב מה נותן האב לולד ומה נותנת האם, ופירש שם המהר"ל (חידושי אגדות ח"ד עמ' קסא, ד"ה שלשה שותפין) שהאם נותנת את החומר והאב את הצורה, וכותב הגור אריה (בראשית 35:8) שלכן הפחיתות של הולד תלויה באם.

4

כ"כ גם המהר"ל בדרוש על התורה (עמ' כח, ד"ה שוב אמר), ועיי"ש שחלק האשה הוא התשוקה לתורה כאשר הן ממתינות לבעליהן בשובם מבית המדרש, ועל ידי כך הן מתאחדות עם התורה. ע"ע לעיל, שמות 2:15:5:2 בענין זה, וכן לעיל 17:6:2:1**, ובנצח ישראל פנ"ד עמ' רא.

5

ככתוב בגמ' בברכות (דף יז א) שגדולה ההבטחה לנשים יותר מהאנשים כי הן מביאות את בניהם לבית המדרש וממתינות לבעליהן.

6

לכאורה הכוונה שהעולם הבא הוא מקום המנוחה כי הוא מקום השלמות, והאיש רחוק יותר מן השלמות כפי שמורה שמו שהוא צריך להתגבר כדי להגיע אל השלמתו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים