שאלות על רש"י
רש"י: מכאן לנסקלין שהם נדחין: אולי דין זה נוהג רק לשעה, ומנין לך שאף לדורות? ומנין שצריך לסקול ולדחות, והרי מלשון הפסוק נראה שדי באחד מהם- סקול או ירֹה?
רש"י (סנהדרין דף מה א): מהריבוי של "סקול יסקל" למדנו שצריך גם סקילה וגם דחיה, ומכך שכתוב בלשון עתיד למדנו שכך הדין לדורות. 1
גור אריה: מהיתור של "סקול יסקל" למדנו שזה דין לדורות. ולמדנו שצריך סקילה ודחיה, כי אם די באחד מהם- צריך היה לדון אותו בחמור שביניהם, ולא יתכן שהם שניהם שווים (אלא סקילה חמורה). ואם כן תאמר שהם שווים- מחמת "ואהבת לרעך כמוך" היה לך לדונו בסקילה בה הוא מתנוול פחות. 2
רש"י: ושופר של אֵילוֹ של יצחק היה: למה דוקא שופר זה?
גור אריה: הקב"ה לא משתמש בשופר של בני אדם, אלא באֵילוֹ של יצחק שהוא קדוש שהוקרב תחת יצחק.
מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' לג, ד"ה על זה באו): תפקיד השופר כאן לחבר ולקבץ את האדם אל ה', וזה עניינו של יצחק- כי יצחק הקריב את עצמו לגמרי אל ה', וזכות העקדה היא שגרמה את השופר הזה.
רש"י: ושופר של אֵילוֹ של יצחק היה: קשה שאֵילוֹ של יצחק נשרף עם קרניו?
רמב"ן: אולי גיבל ה' עפר קרנו והשיבו למה שהיה. 1
רא"ם: יש לומר שהקרן הזו פירשה ממקום חיבורה לפני ההקטרה. 2
גור אריה: בודאי לא מדובר על שופר טבעי שממנו יצא הקול, ואכן נשרף האיל, אבל איל זה לא היה טבעי שהרי הוא מהדברים שנבראו בין השמשות 3 , ולכן הוא לא מתבטל בשריפה. 4 משום כך אמרו בפרקי דרבי אליעזר שאיל זה נברא בין השמשות ולא יצא ממנו דבר לבטלה- מגידיו נעשה כינור דוד, מעורו- אזורו של אליהו, מקרן שמאל השופר של סיני, ומקרן ימין השופר שלעתיד לבוא. 5 וטעם הדברים, שבזכות עקידת יצחק זכו ישראל למעלה אלוקית מכל דבר שבאיל, ונקרא 'אֵילוֹ של יצחק' כי נעשה בשבילו ודוגמתו, ותמונתו היה תחתיו. 6
עוד הוסיף שיש באגדה זו סוד, עיי"ש.
גור אריה: א"כ קרן זו לא הוקרבה תחת יצחק, ומה מעלתה יותר משאר קרניים? [בדעת הרא"ם אולי י"ל שמעלתה מפני שהוקדשה תחת יצחק- אע"פ שלא הוקרבה.]
מה ענין הדברים שנבראו בין השמות? לעיל (שמות 4:20:2:2) נתבאר שאז נבראו דברים שאינם טבעיים, וע"ע לעיל (שמות 16:4:9:1**) אודות הזמן של 'בין השמשות', ועי' במהר"ל בדרך חיים (פ"ה מ"ו, עמ' רלח ואילך) אודות המחלוקות האם מונים את אֵילוֹ של יצחק בדברים שנבראו בין השמשות.
כשדבר בלתי טבעי נשרף- הגוף נשרף והרוח שבה אל אשר נתנה, ולכן חייב להיות שהוא לא יצא לבטלה אלא יהיו בעולם דברים שמתייחסים אל אותו הדבר, כפי שיבואר מפרקי דרבי אליעזר.
וכל המעלות הללו היו מעלות אלוקיות שזכו על ידי איל זה שהיה לא טבעי.
אבל אילוּ זכו לדבר שהוא לא תמונת האיל, כגון אם היו זוכים לעושר מחמתו, לא היה נקרא זה 'אֵילוֹ של יצחק' כי אינם שווים. [אולי כוונתו למה שכתב רש"י בבראשית (22:13)- "על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר, יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשויה בבני, כאלו בני שחוט, כאלו דמו זרוק" וכו', וביאור הדברים כפי שכתב המהר"ל בחידושי אגדות (ח"א עמ' קו, ד"ה ויש לך, ר"ה דף טז א) שהקרבת האיל הייתה הוצאה מן הכח אל הפועל של הקרבת יצחק, ובדעתו של אברהם- כאילו נשחט יצחק, ולכן האיל הוא דוגמתו ותמונתו של יצחק.]
