גור אריה: אם כפשוטו, לא היה צריך ה' להוציאו החוצה אלא לומר לו 'לך החוצה'.

גור אריה: המזל הורה רק שאברם אין לו בן ועל אברהם לא הורה כלום, ולכן נכון לומר שישתנה המזל על ידי שינוי השם.

גור אריה: נתבאר בגמ' (ר"ה דף טז:) ששינוי השם קורע גזר דינו של אדם.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' קז ד"ה ד' דברים, ר"ה דף טז:): השם מורה על עצמות הדבר ולכן שינוי השם משנה את יסוד האדם והוא נעשה כאיש אחר, ודבר זה הוא למעלה מהגזירה, ולכן הגזירה מתבטלת. עיי"ש. ¹

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ואין מזל, שבת דף קו.): ישראל הם לא לגמרי תחת המזל כמו שאר האומות, אבל הם צריכים זכות כדי לגבור על המזל, וכשהם חוטאים הם תחת המזל. וכך אצל אברהם- אברהם הוא אמנם למעלה מהמזל אבל הוא מושפע ממנו. והכל לפי חוזק הגזירה ולפי האדם, עיי"ש. ¹

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ומה שאמר, שבת דף קו.): מזל אברהם היה במערב המורה על שקיעה כי אברם אינו מניח בן ליורשו, אבל יש בו בחינה שהוא במזרח מצד מה שהקב"ה מניע אותו, והתנועה [של הכוכבים] היא ממזרח.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ועוד כבר, שבת דף קו.): לא החזיר את צדק למזרח בצורה גשמית [הנראית בעין בשר] אלא בדרך נס.

רא"ם: כוונת רש"י ש'הבטה' האמורה כאן היא מלמעלה למטה.

גור אריה: 'הבטה' מלשון 'חבטה' [כי האותיות הגרוניות מתחלפות] והראייה חובטת בדבר [כי העין שולטת בדבר הנראה], ולכן בדבר ששייך לראותו מלמעלה שייכת בו הבטה [גם כאשר הוא לא רואה מלמעלה] כי כאשר ראיית אדם פונה אל דבר- שם עיניו שולטות, אבל כוכבים שאי אפשר לראותם מלמעלה, אין לכתוב עליהם לשון 'הבטה'.