גור אריה: פשוט שהנביא יאמין לדברי ה', אלא השבח הוא שלא ביקש אות.

גור אריה: גם אחר ההבטחה אפשר שיגרום החטא, ועל זה שייך לבקש אות, אבל יש בזה קצת חסרון באמונה.

רמב"ן: ביקש אות שגם אם ישובו הכנענים בתשובה לא ינחם ה' עליהם. ¹

רא"ם: את ההבטחה הראשונה (יב,ז) אפשר שהוא יפסיד אחרי כל הניסים שנעשו לו, ועכשיו הקב"ה לא הבטיח לו את הארץ אלא זה נאמר לו כסיפור דברים- 'הוצאתיך מאור כשדים על מנת לתת לך את הארץ' ולכן הוא ביקש אות, לעומת זאת ברכת הבנים נאמרה לו עכשיו- אחרי כל הניסים, והוא לא חשש שהיא לא תתקיים. ²

גור אריה: כשישנה הבטחה בלי אות יש לחשוש שההבטחה היא על תנאי ושמא יגרום החטא- שהרי הארץ עוד לא ניתנה לו בפועל, אבל בהבטחת הזרע הוא לא חשש כי אין כאן הבטחה על מעשה [שיֵעשה בעתיד] אלא חידוש המזל [שנעשה עכשיו], ולא חשש שיגרום החטא ולא יוולדו לו בנים כי בנים תלויים במזל ולא במעשים.

גור אריה: כיון שפירש שהקב"ה חשב לו לצדקה את מה שלא שאל אות, יש להקשות שהוא מיד שאל אות על מתנת הארץ? ולכן פירש רש"י עוד שהוא שאל באיזה זכות יתקיימו בה.

גור אריה (ע"פ הרא"ם): כוונת רש"י לרמוז שלפרוש הראשון "ויחשבה לו צדקה" על כך שלא שאל אות, אבל לפרוש זה לא שאל אות כלל ואין לו שכר על זה כי נמצא שאין דרך לשאול אות, ו"והאמין בהשם" פרושו שלא נשאר נבוך בהבטחת הזרע אבל על הבטחת הארץ הוא שאל כיצד יתקיימו בה. ¹

גור אריה: אברהם חשש שיגלו ממנה כי אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא, ולכן אמר לו ה' שהקרבנות יכפרו על ישראל והם יתקיימו בה.

גור אריה: אברהם חשש רק מהשגגות, ואילו מהזדונות- דין הוא שיגלו.

גור אריה: אם הקב"ה מכפר על השגגות, רוצה הוא בכפרתם של ישראל וגם על הזדונות יכפר ביום הכיפורים, בתשובה ותפילה.