english
1)

רש"י: לא שאל לו אות: למה רש"י לא פירש שכוונת הפסוק לעצם האמונה בהבטחה?

1.

גור אריה: פשוט שהנביא יאמין לדברי ה', אלא השבח הוא שלא ביקש אות.

2)

רש"י: לא שאל לו אות: המאמין בה', מה השבח בכך שאינו מבקש אות?

1.

גור אריה: גם אחר ההבטחה אפשר שיגרום החטא, ועל זה שייך לבקש אות, אבל יש בזה קצת חסרון באמונה.

3)

רש"י: לא שאל לו אות: למה בירושת הארץ ביקש אברהם אות?

1.

רמב"ן: ביקש אות שגם אם ישובו הכנענים בתשובה לא ינחם ה' עליהם. 1

2.

רא"ם: את ההבטחה הראשונה (יב,ז) אפשר שהוא יפסיד אחרי כל הניסים שנעשו לו, ועכשיו הקב"ה לא הבטיח לו את הארץ אלא זה נאמר לו כסיפור דברים- 'הוצאתיך מאור כשדים על מנת לתת לך את הארץ' ולכן הוא ביקש אות, לעומת זאת ברכת הבנים נאמרה לו עכשיו- אחרי כל הניסים, והוא לא חשש שהיא לא תתקיים. 2

3.

גור אריה: כשישנה הבטחה בלי אות יש לחשוש שההבטחה היא על תנאי ושמא יגרום החטא- שהרי הארץ עוד לא ניתנה לו בפועל, אבל בהבטחת הזרע הוא לא חשש כי אין כאן הבטחה על מעשה [שיֵעשה בעתיד] אלא חידוש המזל [שנעשה עכשיו], ולא חשש שיגרום החטא ולא יוולדו לו בנים כי בנים תלויים במזל ולא במעשים.


1

הרא"ם הקשה על הרמב"ן שלעיל (יב,ז) הובטח על הארץ ולא ביקש אות? הגור אריה מקשה שאם הדבר תלוי בכנענים, וכי ביקש אברהם שלא תתקבל תשובת הכנענים?

2

הגור אריה הקשה לפי הרא"ם למה ביקש אות על הארץ, די לו לשאול את ה' אם יתן לו את הארץ? ועוד- כבר נאמר לו "שכרך הרבה מאוד" וא"כ לא הפסיד את הבטחת הארץ? ועוד- בחז"ל כתוב שברית זו נכרתה קודם שנאמר לו "לזרעך אתן את הארץ" [והפרשיות אינן כסדרן] וא"כ קשה למה לא ביקש כאן אות?

4)

רש"י: דבר אחר במה אדע וכו': למה פירש כאן את "במה אדע" הכתוב להלן?

1.

גור אריה: כיון שפירש שהקב"ה חשב לו לצדקה את מה שלא שאל אות, יש להקשות שהוא מיד שאל אות על מתנת הארץ? ולכן פירש רש"י עוד שהוא שאל באיזה זכות יתקיימו בה.

2.

גור אריה (ע"פ הרא"ם): כוונת רש"י לרמוז שלפרוש הראשון "ויחשבה לו צדקה" על כך שלא שאל אות, אבל לפרוש זה לא שאל אות כלל ואין לו שכר על זה כי נמצא שאין דרך לשאול אות, ו"והאמין בהשם" פרושו שלא נשאר נבוך בהבטחת הזרע אבל על הבטחת הארץ הוא שאל כיצד יתקיימו בה. 1


1

והוסיף הגור אריה שלפי"ז אברהם קיבל שכר על שלא שאל אות על הבנים כי ראוי להאמין בלי ספק ולא לשאול באיזה זכות יתקיימו, אלא שלפרוש הראשון קשה שראוי היה לצאת שכרו בהפסדו על שאלת "במה אדע", ואילו לפרוש זה ניחא שלא חטא בכך ששאל כיצד יתקיימו בארץ.

5)

רש"י: אמר לו...בזכות הקרבנות: וכי בשכר הקרבנות זכו, והרי לא על דבר זבח ציוִתי את אבותיכם?

1.

גור אריה: אברהם חשש שיגלו ממנה כי אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא, ולכן אמר לו ה' שהקרבנות יכפרו על ישראל והם יתקיימו בה.

6)

רש"י: אמר לו...בזכות הקרבנות: הקרבנות מכפרים על שגגות, אבל כיצד יתכפרו הזדונות?

1.

גור אריה: אברהם חשש רק מהשגגות, ואילו מהזדונות- דין הוא שיגלו.

2.

גור אריה: אם הקב"ה מכפר על השגגות, רוצה הוא בכפרתם של ישראל וגם על הזדונות יכפר ביום הכיפורים, בתשובה ותפילה.

7)

והאמן בה': במדרש למדו מכאן שנגאלו בזכות האמונה, וצריך ביאור למה זה כך?

1.

מהר"ל, (נצח ישראל פכ"ט עמ' קלט ד"ה ובמכלתא): האמונה היא דבקות בקב"ה מכל וכל ואילו הגלויות נפרדים מה', ולכן נגאלים ע"י האמונה.

8)

ויחשבה לו צדקה: מה השבח בכך שהנביא מאמין לנבואתו?

1.

מהר"ל, (גבורות ה' פ"ז עמ' מא, ד"ה אמנם): אע"פ שהבטיחו הקב"ה בכך, דבר זה יכול להשתנות בחטא קל כי שינוי הטבע הוא יותר קל משינוי המזלות מפני שהטבע הוא דבר שפל, ולכן הוציאו הקב"ה החוצה שידבק במעלה העליונה, ושינה את שמו כדי שהמזל לא יתנגד לו. עיי"ש

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים