במכילתא נחלקו בפרוש הפסוק- לר' יהודה גם פרעה טבע שנאמר "וניער פרעה וחילו", לר' נחמיה כולם חוץ מפרעה שנאמר "בעבור זאת העמדתיך", וי"א שלבסוף הוא טבע, וצריך ביאור מה טעמם ובמה נחלקו?
מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ב, עמ' קנט, ד"ה וישובו ויכסו): חז"ל התקשו למה לא כתוב שגם פרעה טבע? לכן אמר ר' יהודה שגם פרעה טבע 1 והוא לא הוזכר במפורש כי המים לא כיסו אותו באופן מכוון, אלא הם פעלו כמנהגם וממילא גם פרעה טבע 2 . לר' נחמיה פרעה ניצל כי מטרת קריעת ים סוף הייתה שידעו מצרים את שמו הגדול, ועיקר מצרים הוא המלך, ואם יטבע פרעה- לא ידע את שם ה'. 3 וי"א שפרעה ירד לים והיתקיים בו "בעבור זאת העמדתיך" ואח"כ טבע.
יש לציין שבמכילתא לפנינו המקור הוא "וניער פרעה וחילו בים סוף" (תהילים 136:15), אך המהר"ל מציין ל"מרכבות פרעה...ירה בים" (שמות 15:4).
ואם היה כתוב שהמים כיסו את פרעה ואת מצרים היה משמע שהמים פעלו כנגדו באופן מכוון. והוסיף המהר"ל שאצל ה' (בשירה) הוזכר פרעה בנפרד כי ה' היה מתחיל בו.
ומה שכתוב "אחד מהם לא נותר" הכוונה מאותם שהיו ראויים למות.
שאלות על רש"י
רש"י: ואינה אלא תיקון לשון: רמב"ן: הפסוק מתפרש כפשוטו- 'ויכסו את הרכב ואת הפרשים ולכל חיל פרעה'- והם העם, חוץ מהרכב והפרשים?
