ע"ע במורה הנבוכים, ב,כט מה שביאר בענין זה. והמהר"ל האריך בענין בהקדמתו השניה לגבורות ה' (עמ' יא ואילך) וכן בדרך חיים (אבות פ"ה מ"ו, עמ' רלב). ושם כתב שאין לומר שאלמלא התנאי לא היה מעשה בראשית מתבטל מפני הנס, חלילה לומר כך- שהרי הניסים מראים שהעולם נברא ורק הטועים שהעולם קדמון סבורים שאין אפשרות שיֵעשה נס. ועוד האריך שם לשלול את דעת הסוברים שאין ליחס חידוש רצון לה' כי ה' הוא בלתי משתנה, ולכן סברו שהניסים אינם דבר שהתחדש באותו זמן אלא כך הותנה בימי בראשית. המהר"ל חולק עליהם בתוקף כי בתורה מפורש שיש חידוש רצון אצל הבורא, והרצון איננו עצמותו יתברך ולכן זה לא נחשב שינוי אצלו, עיי"ש היטב. מה א"כ טעם התנאי במעשה בראשית? דבר זה יתברר להלן.

עיקר דבריו לענ"ד שהנס איננו סתם ביטול של סדרי עולם, אלא שכשם שיש חוקיות בעולם הגשמי, כך גם בעולם הרוחני- הנבדל, יש סדרים משלו. והתחדש שיש חיבור לעולם הגשמי אל העולם הנבדל, ולכן לעתים מתנהל העולם הזה על פי החוקיות של העולם הרוחני. לכאורה יסוד זה הוא פתח לרבים מדברי המהר"ל שמסביר את החוקיות של הניסים. דוגמא- נחלקו חז"ל כמה ילדה כל אשה במצרים, והמהר"ל מסביר מה הטעם של כל שיטה, הובאו הדברים לעיל, שמות 1:7:4:1 ואילך. הרי לך שלפי הסדר הטבעי אשה יולדת ילד אחד בכל פעם וזהו הסדר הרגיל של העולם, אך לעיתים- מתנהל העולם על פי השורשים הרוחניים שלו, ונחלקו חז"ל שם לפי איזה שורש ילדו הנשים במצרים.

כמבואר בהערה הקודמת, ועי' במהר"ל שם (גבורות ה' שם עמ' ז) שיש לעולם חיבור אל העולם הנבדל, ולכן לניסים יש סדר מסודר מאת ה'.