חז"ל (סנהדרין לט ב) דרשו מכאן שה' לא נתן למלאכים לומר שירה בשעה שמעשה ידיו טובעים בים, וצריך ביאור מה טעם הדבר?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג, עמ' קנז, ד"ה אינו שש, סנהדרין לט ב): ה' הוא עילת [-סיבת] הכל, והוא חפץ בקיום מעשיו ככתוב "ישמח ה' במעשיו". 1
כיצד דרשו זאת מכאן? מבואר במפרשים שעל שירת המלאכים כתוב "וקרא זה אל זה ואמר", לכן דרשו כאן "ולא קרב" כאילו כתוב 'ולא קרא זה אל זה'. עי' בעל הטורים כאן, וברבינו בחיי, וכעין זה במהרש"א בסנהדרין.
שאלות על רש"י
רש"י: משל למהלך בדרך וכו': מה הנמשל?
גור אריה: המדבר שאיננו מישוב העולם הוא הליסטים, ולכן הוצרכו למלאך שיורה להם את הדרך. המצרים הם הזאבים שבאו מאחריהם, והים שלפניהם הוא הלסטים שבאו מלפניו. 1
יוצא מהגור אריה שלא מדובר כאן על קבוצה אחת של ליסטים, אלא שני ליסטים שונים- המצרים והים.
רש"י: משל למהלך בדרך וכו': מה בא המשל ללמדנו?
גור אריה: תמיד היה המלאך לפניהם וכשבאו המצרים הלך לאחריהם, אבל כשהיה צריך את המלאך גם לפניהם כדי לעבור את הים, אז נטלם ה' על זרועותיו והעבירם את הים.
רש"י: משל למהלך בדרך וכו': למה רש"י לא כתב את המשל הזה בפסוק הקודם על "ויסע מלאך האלוקים"?
גור אריה: בפסוק כאן מפורש שהמלאך נסע כדי להפריד בין מחנה ישראל למצרים, כמו במשל. 1
עיי"ש טעם נוסף.
רש"י: הענן והחשך- למצרים. ויאר...לישראל: מנין לרש"י זאת?
גור אריה: דברי הפסוק סותרים- "הענן והחושך ויאר את הלילה"? אלא- החושך למצרים בעמוד הענן, ועמוד האש לישראל.
רש"י: כדרכו ללכת כל הלילה: למה רש"י מוסיף זאת?
גור אריה: לכאורה היה צריך לכתוב במפורש 'ויאר לישראל'? אלא כאילו כתוב 'ויאר כדרכו כל לילה'.
רש"י: והחשך של ערפל לצד מצרים: למה רש"י מוסיף זאת? ומנין לו?
גור אריה: אין לפרש שלמצרים היה חושך [רגיל] של לילה, שהרי משמעות הפסוק 'ויהי הענן והחושך- למצרים' ולא לכל העולם, לכן פירש רש"י שזה היה חושך של ערפל- עב ומכופל. 1
לכאורה רמז כאן הגור אריה בנעימת לשונו לדברי רש"י במכת חושך (שמות 10:21) שהחושך היה מכופל ועב עד שהיה בו ממש והם לא יכלו לזוז. והדברים עולים בקנה אחד עם מה שפירש הגור אריה (שמות 8:5, הובא לעיל, שמות 10:22:4:1) שמכת חושך הייתה רק 6 ימים במקום 7, כי היום השביעי נשאר לקריעת ים סוף. ומפורשים הדברים במכילתא כאן- 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה. היה מצרי עומד אין יכול לישב, יושב אין יכול לעמוד...והיה ממשש באפילה שנא' (שמות 10:21) וימש חושך'. לפי זה מובן מה שאמר הגור אריה לעיל (14:19:2:1) שהענן בעצמו לא יכל לעצור את החיצים [כי אפשר לעבור דרך ענן כדלעיל 14:19:1:1**] אלא המלאך עשה זאת על ידי הענן, ועולים הדברים יפה עם השיטה שהביא המהר"ל בגבורות ה' (תחילת פל"ד, הובא לעיל, שמות 10:21:4:1) שהחושך לא היה חושך של גיהנום אלא חושך של מעלה, ומובן א"כ שהמלאך עיבה את הענן וכך לא יכלו החיצים לעבור דרכו.
רש"י: ולא קרב...מחנה אל מחנה: למה רש"י מוסיף זאת?
גור אריה: קשה למה לא כתוב בלשון רבים- 'ולא קרבו אלו אל אלו'? אלא מדובר על המחנה ולכן זה בלשון יחיד.