1)

במדרש נחלקו האם היה זה חושך של מעלה ככתוב "ישת חושך סתרו" או חושך של גיהנום, וצריך ביאור מה הם סוגי החושך הללו, ובמה נחלקו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ד בתחילתו, עמ' קכ"ו): חושך מורה על העדר, ומפני שהעולם נמצא אחר שהיה נעדר, יש חושך שמציאותו קדמה לעולם וזהו חושך העליון המפסיק בין ה' לבריאה. כמו כן יש בבריאה העדר מצד שאין מציאותה בשלמות גמורה, ולכן מה שלא ראוי לו המציאות יגיע לגיהנום. ובזה נחלקו איזה העדר קרוב יותר לבוא- החושך העליון המורה על מעלת הבורא לעומת הנבראים שהוא נצחי, או חושך של גיהנום הקרוב אל הרשעים.

שאלות על רש"י

2)

רש"י: ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, וחשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אחר שכתוב "ויהי חושך", למה הוסיף הכתוב "וימש חושך"? אלא שהחשכה הייתה מוסיפה והולכת- היום חשוך מחשכת הלילה שלפני בֹא המכה, והלילה הבא חשוך מהיום שלפניו.

2.

גור אריה: תחילת דברי רש"י הוא פירוש ל"ויהי חושך" (ולא ל"וימש חושך")- ו"ויהי חושך" פרושו הווית חושך שאיננו רגיל דהיינו חושך ביום, ולכן פירש רש"י 'ויחשיך...יותר מחשכו של לילה', והמשיך רש"י 'וחושך של לילה יאמיש'- זהו פרוש ל"וימש חושך". 1


1

לפרושו הראשון של הגור אריה למדנו מ"ויהי חושך" רק את עצם מכת החושך, וכל דברי רש"י הולכים על "וימש חושך" שהחושך היה מתווסף והולך. ואילו לפרושו השני, למדנו מ"ויהי חושך" שהיום יחשיך יותר מחושך הלילה הרגיל, ומ"וימש חושך" למדנו שחושך הלילה יהיה יותר מחשכת היום. ונ"ל שלפי הפרוש הראשון היום השני היה חשוך יותר מהיום הראשון וכן הלאה, ואילו לפרוש השני אין מקור לומר כך אלא שהלילות היו חשוכים מהימים.

3)

רש"י: אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש: מה קשה לרש"י על התרגום?

1.

גור אריה: לפי התרגום "וימש חושך" קדם ל"ויהי חושך", ומוי"ו החיבור של "וימש" משמע להפך.

4)

רש"י: אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש: כיצד יש לישב את התרגום?

1.

גור אריה: כוונת אונקלוס איננה כפי שהבין רש"י (וזה לא וי"ו החיבור אלא וי"ו הביאור כאילו כתוב 'ויהי חושך כשימֵש חושך', כדלקמן), ומפני שניתן להבין שהמכה נעשתה על ידי הסתרת אור השמש ואז החושך במצרים היה המשך וכעין חשכת הלילה, לכן כתוב "וימֵש חושך" (כלומר 'סר החושך' כפי שתרגם אונקלוס), וניכר היה שהגיע היום, וחושך הזה שונה מחשכת הלילה כעין דרשת חז"ל שהיה חושך מצרים עב והיה בו ממש. 1


1

והוסיף הגור אריה שאונקלוס לא תרגם את המילים אלא את הענין.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים