את "בין הערבים" תרגם אונקלוס- "בין שמשיא", וצריך ביאור- מה כוונתו?
רמב"ן: הכוונה בין שמש המזרח לשמש המערב 1 .
גור אריה: "בין הערביים" פרושו- בין יום שעבר ליום שנכנס 2 . התרגום כתוב בלשון בני אדם ולכן הוא קורא לזה 'בין השמשות' 3 - כאילו כתוב 'בין הימים'. ו"בין הערביים" איננו מהיום שעבר וגם לא מהיום הבא אלא ביניהם. עיי"ש. 4
כי בשעה שביעית עברה השמש את את המזרח, ובערב היא בסוף מערב. ועי' בגור אריה מה שהקשה על הרמב"ן.
כי חלוקת הימים נעשית על ידי שיש כאן 2 ערבים החלוקים זה מזה [ואם היה רצף אחד- לא הייתה חלוקה של ימים].
והוסיף הגור אריה לפרש שבלשון תורה היום נקרא 'ערב' על שם תחילתו, ובלשון בני אדם נקרא היום על שם השמש.
עוד הוסיף הגור אריה שבלשון חכמים 'בין השמשות' מורה על הזמן שהוא לגמרי בין הימים- ספק מיום שלפניו וספק משלאחריו, ועל דרך זה יתפרש גם התרגום. ע"ע בגור אריה על מסכת שבת (דף לד. ד"ה שניהם דעריב) ש'בין הערביים' איננו ספק מחמת חוסר ידיעה אלא זהו זמן שאי אפשר לעמוד עליו, ואפילו משה רבינו לא ידע האם זה יום או לילה.
למה המצוה היא לשחוט הפסח בין הערביים?
עי לעיל 12:3:9:2 ואילך.
שאלות על רש"י
רש"י: ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו: אולי הקדמה זו לצורך ביקור ממום 4 ימים?
גור אריה: אפשר לבקר את הפסח בלי להמנות עליו (כפי שעושים בפסח דורות), ולכן מקשה למה כאן צריך להמנות עליו 4 ימים קודם שחיטתו.
רש"י: ונתן להם...דם פסח ודם מילה: למה דוקא המצוות הללו?
גור אריה: מתחילה היו ישראל עבדי פרעה ועתה נעשו עבדי ה', וכדי להיות עבדים גמורים נזקקו לשני הדמים הללו- המילה היא חותם עבדות לקב"ה, אך אין בה עבודה בפועל. הפסח הוא העבודה בפועל 1 , אך כדי להגאל גאולת עולם, אין די בעבודה אחת אלא בעבדות גמורה. 2
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ה עמ' קלב, ד"ה דברו): אדם חומרי איננו ראוי להגאל באותות ומופתים 3 ולכן נתן להם שתי מצוות אלוקיות שבהם יזכו לצאת- מילה שיש בה הסרת הפחיתות המבדילה בין ה' לאדם, ופסח שהוא 'עבודה' אל ה' 4 , ואז ראויים להגאל.
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ה עמ' קלב, ד"ה דברו): נתן להם דם מילה כדי לרחם עליהם 5 - ובכך לא יהיו בצרה ושיעבוד, אבל לא יזכו לגאולה. ובדם פסח נעשו עבדי ה' וראוי שיגאלו ולא יהיו תחת רשות מצרים. 6
כי בכל מקום נקרא קרבן פסח 'עבודה', עי' לעיל 12:2:5:2, וכן 12:3:9:1** ולקמן 12:48:1:1.
וזה ענין המילה. ע"ע לקמן 12:48:1:1 שלכן ערל לא אוכל בפסח. וע"ע לקמן 12:43:3:1 על כך שהיה צריך שיתערבבו יחד דם הפסח עם דם המילה.
במהר"ל שם: המופתים מורים על דבקות בה' הנבדל מהטבע (ולכן היו צריכים להיבדל מהחומר הגשמי).
אבל אי אפשר לעבוד את ה' לפני הסרת הפחיתות. ולכאורה כוונתו למה שמבואר בתשובה הקודמת.
כפי שדרשו על המילה את הכתוב "כי עליך הורגנו כל היום". וע"ע לקמן 12:13:7:1* על הרחמים שפסח.
עיי"ש שכפרוש זה מבואר בתרגום ביחזקאל (16:6).
רש"י: ונתן להם...דם פסח ודם מילה: למה הקדים להם את הביקור דוקא 4 ימים?
גור אריה: יש להקדים את המצוה ככל האפשר, ומכיון שצריך ביקור 4 ימים, נצטוו להקדים את הלקיחה לאותו זמן.
גור אריה: עד 10 המספרים הם פשוטים, ומ-10 ואילך הם מורכבים 1 , ומכיון שהפסח נשחט בי"ד- הספירה מי"א עד י"ד נחשבת כאחת, ולא נקרא קדימה אלא מי' בניסן.
רש"י: משכו ידיכם מעבודה זרה: קשה שרש"י לקמן (12:21) מפרש- 'משכו, מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו, מי שאין לו יקח מן השוק'?
גור אריה (לקמן 12:21): פשוטו של מקרא כדברי רש"י לקמן, אך קשה מה החידוש בזה? ולכן הביא רש"י כאן את המדרש.
רש"י: משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו וכו': מה היו שני השלבים, ולמה זה נצרך?
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ה עמ' קלג, ד"ה דברו): כיון שהיו שטופים בעבודה זרה, אי אפשר שבבת אחת יהיו לחלק ה', ולכן פרשו קצת מעבודה זרה כשלקחו את הפסח בי' ניסן, ובזביחה בי"ד ניסן פרשו לגמרי. 1
רש"י: מכאן ששלוחו של אדם כמותו: אולי צריך שאחד השותפים ישחט ואין ללמוד מכאן שמי שאיננו שותף יכול להיות שליח לשחוט?
תוספות (קידושין מב א, ד"ה ודלמא): לסוברים שיכול להמנות על הפסח רק מי שיש לו כזית בשר לאכילה, נמצא שכל ישראל אינם יכולים להמנות על פסח אחד, ואעפ"כ אמרה התורה שאחד ישחוט פסחים הרבה- למרות שהוא לא שותף בהם. 1
גור אריה: כיון שאמרה התורה "שה לבית אבות", פשוט שרק אחד מהם שוחט ולא כולם, ומה בא כאן ללמדנו? אלא שגם אחר יכול לשחוט.
הגור אריה מקשה על תוס'- מנין שאחד שוחט הרבה פסחים, אולי כל קרבן ישחט ע"י אחד מהחבורה?
רש"י: מכאן ששלוחו של אדם כמותו: למה לא למדו זאת מכך שאחד לוקח בשביל כל החבורה (כדלעיל, 12:3)?
גור אריה: שם יש לדחות שכולם שותפים ולכן אחד לוקח בשביל כולם, [אבל מכאן למדנו שגם אחר יכול להעשות שליח].
רש"י: ולשון בין הערבים נראה בעיני וכו': מה כוונת רש"י?
