שאלות על רש"י
רש"י: שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח: אם מילת עבדו מעכבת מלאכול בפסח, קל וחומר שמילת עצמו, ולמה כתוב לקמן (12:48) שערל לא אוכל?
רא"ם: אם לא היה כתוב לקמן "וכל ערל לא יאכל בו" הייתי מפרש כאן "ומלת...אז יאכל בו"- העבד. 1
גור אריה: אין מזהירין מן הדין. 2
רש"י: שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח: עבד ערל מעכב את האדון כבר משחיטת הפסח, וכיצד יארע שמילת העבד מעכבת מאכילת הפסח?
רא"ם: מדובר כשקנה עבד ערל אחר שנשחט הפסח.
רש"י: מה תלמוד לומר אז יאכל בו, העבד: אם ישראל ערל לא אוכל, קל וחומר שעבד לא אוכל, ולמה צריך לזה פסוק?
רא"ם: היה מקום לומר שאין האדון רשאי למול את עבדיו כשמטרתו רק להאכילן בפסח 1 , ולכך נצרך הפסוק- "ומלת אותו אז יאכל בו"-העבד.
גור אריה: לר' אליעזר גר שמל ולא טבל הוא כבר גר, והתחדש כאן ש"ומלת אותו" ויאכל מיד- לפני טבילה. 2
גור אריה: לר' אליעזר אכילת עבדים בפסח היא רשות ולא חובה, ולכן לא כתוב 'ומלתה אותו ויאכל' אלא "אז יאכל"- רשות, וזה החידוש כאן. 3
