שאלות על רש"י
רש"י: ביתך ברשותך...יצא חמצו של נכרי...אצל ישראל: רמב"ן: כיצד מ"ביתך" מיעטו חמצו של נכרי הנמצא בבית ישראל- והרי בביתו הוא?
רמב"ן: מפסוק זה למדנו שחמץ אסור ב"ביתך" ו"גבולך", ומיעטנו חמץ של ישראל בבית נכרי [-לא כפי שפירש רש"י, ועיי"ש מה כן המקור לפטור חמץ נכרי בבית ישראל כשלא קיבל עליו אחריות]. 1
רא"ם: קשה ש"ביתך" מיותר שהרי כתוב "בכל גבולך"? ותירץ רש"י- 'מה ביתך ברשותך'- שכחך ורשותך עליו (ולא 'בית' ממש), ולכן מיעטנו חמץ של נכרי בבית ישראל כשלא קיבל אחריות. עיי"ש. 2
גור אריה: "לא יראה לך...בכל גבולך" משמעו 'בכל ארצך' גם חמץ של גוי ביד ישראל, לכן דרשו "לא ימצא בבתיכם"- רק מה שברשותך אסור. 3
עוד ברמב"ן: בהכרח אין לאו כשהחמץ בבית הנכרי, שאם לא כן למה כתוב "בבתיכם" והרי אסור בכל מקום?! אמנם מדרבנן כתב הרמב"ן שזה אסור.
וכעין זה פירש הגור אריה בתחילת דבריו.
נראה שהגור אריה הבין כרמב"ן ש"ביתך" משמעו בית ממש (לא כרא"ם) ולכן מ"ביתך" אין מקור למעט של גוי בבית ישראל, והוא מפרש את המכילתא כדעת הרמב"ן.
רש"י: לענוש כרת על השאור: כיצד משמע מכאן 'שאור'?
גור אריה: "מחמצת" משמעו- המחמץ דבר אחר.
רש"י: לפי שהנס נעשה לישראל: לכאורה צריך לרבות גר כדי שלא תמעט אותו מ"ובאזרח", ולמה נזקק רש"י לסברא?
