שאלות על רש"י
רש"י: מקרא- שם דבר: אולי זה בנין מפעיל בהווה (והמ"ם היא לשימוש]?
גור אריה: אם כן- המ"ם הייתה צריכה להינקד בפתח.
רש"י: לא יעשה...אפילו על ידי אחרים: רמב"ן: מי הם ה'אחרים' האמורים כאן? אם ישראל אחר- הוא מוזהר בעצמו, ואם הוא שוגג- המכשילו עובר ב"לפני עיור"? ואם מדובר על גוי- אזי 'אמירה לנכרי' אסורה רק מדרבנן?
רמב"ן: מדובר כאן על 'אמירה לנכרי' האסורה מדרבנן, והפסוק אסמכתא בעלמא.
גור אריה: התחדש כאן שאם מניח לישראל אחר לעשות מלאכתו, הוא עצמו עובר בלאו 1 .
בנוסף לאיסור שעשה אותו ישראל.
רש"י: ולא מכשיריו שאפשר לעשותן מערב יום טוב: משמע שרק מכשירין אסורים כשאפשר לעשותם מערב יו"ט, אבל אוכל נפש עצמו מותר אפילו אפשר היה לעשותו מערב יום טוב, ואילו בגמרא (שבת צה א) כתוב שאין לחלוב לחבוץ ולגבן בשבת- ולכאורה הטעם כי ניתן לעשות זאת מערב יו"ט?
גור אריה: ראבי"ה תירץ שאין הבדל בין מכשירין לאוכל נפש, ומה שהיה אפשר לעשות מערב יו"ט אסור לעשות ביו"ט, אך נקטנו מכשירין כי הדרך היא שמכשירין ניתן לעשותם לפני יו"ט. 1
רש"י: לכל נפש- אפילו לבהמה: כך דעת רבי עקיבא (ביצה כא ב), ולפי זה קשה למה אמרו (חלה פ"א מ"ח) שעיסת הכלבים מותרת ביום טוב רק בזמן שהרועים אוכלים ממנה?
