למה דוקא בארבה נאמר "ולמען תספר"?
גור אריה (לעיל 10:1): עשב השדה כבר הוכה בברד, ורק לחטה והכוסמת נעשה נס בברד והם נאכלו בארבה, ולמה לא הוכו בברד ושוב לא יהיה צורך בארבה? תשובה- "ולמען תספר".
גור אריה (לעיל 10:1): מכת ארבה נזכרת לדורות יותר משאר המכות, כי יש מכות שהן שכיחות ואין בהן זכרון למכה שהייתה במצרים (כגון- הברד יורד מפעם לפעם ולכן איננו מזכיר את הברד שהיה במצרים), ויש מכות שאין דרכן לבא כלל וגם בהן לא יהיה זכרון למכה שהייתה במצרים (כגון דם וצפרדע- מכות ששוב לא יהיו), ורק הארבה- מפני שהוא בא לעיתים רחוקות יש בו חידוש, וכן מפני שאנשים יראים שמא יבא ארבה, לכן יזכרו בכל פעם בארבה הגדול יותר שהיה במצרים.
שאלות על רש"י
רש"י: ואינו לשון פועל ומעללים: וכי היה אפשר לפרש "כי התעללת בי" מלשון פועל ומעללים?
גור אריה: האתון לא פעלה בבלעם ולכן רק כאן היה צד לפרש כך.
רש"י: ואינו לשון פועל ומעללים: למה כפל רש"י לשונו?
גור אריה: אם היה זה פועל סתם היה כתוב 'פעלתי', אלא זו פעולה לרעה ולכן זה נקרא "מעללים".
רש"י: היה לו לכתוב עוללתי כמו ועולל למו: מה הראיה, והרי יכול הכתוב להשתמש לפעמים בלשון התפעל, ופעמים לשון פועל?