שאלות על רש"י
רש"י: נתחכמה לו- לעם: למה רש"י הוסיף זאת?
גור אריה: רש"י התקשה ש"לו" זה לשון יחיד? ותירץ שעל העם אפשר לדבר בלשון יחיד.
רש"י: נתחכמה מה לעשות לו: למה רש"י הוסיף זאת?
גור אריה: רש"י התקשה שמספיק היה לכתוב 'נתחכם פן ירבה' ולמה נוספה מילת "לו"? לכן פירש- נתחכם מה לעשות לו.
רש"י: נתחכם למושיען של ישראל: לעיל גם כתוב בלשון יחיד- "עצום ורב" ושם לא דרשו דבר?
גור אריה: המצרים באו להזכיר כאן את הריבוי של ישראל, וא"כ קשה למה קראו לעצמם בלשון רבים- "על שונאינו" ואילו ישראל מוזכרים בלשון יחיד? לכן דרשו 'למושיען'. 1
גור אריה: לשון יחיד יכול להתפרש על הרבים, אבל מילת "עליו" משמעה דוקא יחיד.
עיין עוד בגור אריה למה בפסוק הבא לא פירש רש"י כפי המדרש שהפסוק נדרש בלשון יחיד.
רש"י: נתחכם למושיען של ישראל: כיצד דרשו זאת, והרי פשט הפסוק שנתחכם לישראל עצמם?
גור אריה: ה' הוא המאחד את ישראל לעם אחד, ולכן 'נתחכמה לאחדותם של ישראל על ידי שנתחכם למושיעם'.
רש"י: נשבע שלא יביא מבול לעולם: למה ה' מעניש את הרשעים (כגון בדור אנוש ובמבול) דוקא במים?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ד עמ' ע ד"ה ובבראשית): המים הם ניגרים וחסרי צורה ולפיכך לא נאמר בהם בריאה ויצירה, לכן אמנם גדול שבח ה' כאשר הוא בא על ידי האדם שיש לו מעלת הצורה- אבל כשמחמת מעלתו חוטא האדם, עדיף ששבח ה' יבא מהמים חסרי הצורה ולכן העביר ה' את הרשעים במים.
רש"י: נשבע שלא יביא מבול לעולם: מה התועלת בשבועה זו והרי ה' יכול להענישם בעונשים אחרים?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ד עמ' ע ד"ה ובבראשית): העברת העולם צריכה להיות דוקא על ידי המים שהם חסרי צורה [ולכן אין צד להעביר את העולם על ידי אש]. 1
עי' מה שהובא בשאלה הקודמת מהמהר"ל למה התייחדו המים לעניין זה.
רש"י: נשבע שלא יביא מבול לעולם: א"כ, כיצד אכן נענשו?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ד עמ' ע' ד"ה ובבראשית): השבועה הייתה לכלל, לא לפרט.
מהר"ל (גבורות ה' פי"ד עמ' ע' ד"ה ובבראשית): השבועה הייתה שלא להגביר את המים על היצורים, ואילו את המצרים הוא זרק לתוך המים וזה כמו כל פורענות.
רש"י: על כרחנו: למה רש"י הוסיף זאת?
גור אריה: קשה שעליהם לשמוח אם אויביהם יעלו מהארץ? אלא 'על כורחינו'.
רש"י: ותולה קללתו באחרים: מנין דרשו זאת?
גור אריה: קשה שהיה להם לחשוש יותר שישראל ילחמו בהם ויהרגו אותם? אלא הכוונה שהם יבריחו את המצרים מהארץ, ואם לא יברחו- יהרגום.