1)

כיצד דרשו "וישימו עליו" ששמו מלבן על צואר פרעה, והרי הפסוק מדבר בשיעבוד של ישראל?

1.

גור אריה (לעיל שמות 1:10): חז"ל דרשו מכאן שתלו מלבן בצואר פרעה ואמרו לכל אחד לעבוד שהרי הוא לא חשוב מן המלך, והכוונה שהם שיעבדו את כולם כאיש אחד- בפעם אחת, על ידי שתלו מלבן על צואר המלך.

2)

דרשו מ"עליו" ששמו מלבן על צוארו של פרעה ואמרו לכולם שהם צריכים לעבוד כמו המלך, וקשה מה באו ללמדינו בכך?

1.

מהר"ל (גבורות ה' סוף פי"ד עמ' עא): למדנו מכאן שלא שיעבדו כל אחד באופן פרטי אלא את הכלל כאחד, וזה מורה על גזירה אלוקית.

3)

מה פרוש "ערי מסכנות"?

1.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): ערים שמסכנות את בעליהן כי נגזר עליהם שיעבוד וסכנה יחדיו. 1

2.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): בעליהם מתמסכנים כי לבניה אין קץ (לעומת העבודה בטבע כחרישה וכד' שיש לה שיעור קצוב). ועוד- בנין הוא הפך הברכה כי כל עניינה עשיית גבולות. 2


1

מבואר שם במהר"ל שלפרוש הראשון "מסכנות" מורה על איכות השיעבוד, ולפרוש השני על גודל ואורך השיעבוד.

2

עי' בהערה הקודמת.

4)

למה נקראו פיתום ורעמסס?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עא ד"ה את): ישראל עבדו רק מחמת הגזירה אבל מה שהם בנו לא היה ראוי [מצד עצמו] ולכן לא היה לו קיום. לכן שמו רעמסס. ונקרא פיתום כי פי תהום בולעו, כלומר שבא לו הפסד חיצוני (ותהום פרושו העדר). ויש אומרים ששמו פיתום ונקרא רעמסס כי ראשון ראשון מתרוסס, כלומר שמעצמו היה נימוח ונשבר. 1


1

עוד הוסיף המהר"ל שם שהיה בבניה שלהם שתי בחינות- מה שכל מלך משעבד את עמו, ומה שפרעה הוסיף יותר מן הראוי, ועל זה נחלקו האם עיקר הבניין נקרא פיתום והתוספת שגרם את האובדן נקרא רעמסס, או להפך. ועיין עוד במהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' מו ד"ה ותדע, סוטה דף יא.) שפי תהום בולעו פרושו שההפסד הגיע מצד הצורה שיש לה מתנגד חיצוני [כלומר- צורת הדבר היינו הוצאתו אל הפועל ולכן יש לו מתנגדים שסותרים אותו], וראשון ראשון מתרוסס פרושו שההפסד הגיע מצד החומר שנפסד מחמת עצמו.

שאלות על רש"י

5)

רש"י: מסים- לשון מס: מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: כוונת רש"י ש"מסים" כאן הוא מס בלשון רבים. 1


1

בספר הזכרון: כוונתו שלא תפרש "מסים" מלשון המסה והמקה [-קלקול] כפי שתרגם אונקלוס- שלטונין מבאישין.

6)

רש"י: שרים שגובין מהם המס: ממה בא רש"י להוציא?

1.

גור אריה: אל תפרש "שרי מיסים" שיש בידם את המס, אלא שרים שגובים את המס.

7)

רש"י: בסבלותם- של מצרים: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אם הכוונה לסבלותם של ישראל, היה צריך לכתוב בלשון יחיד שהרי "למען ענותו" נכתב בלשון יחיד.

8)

רש"י: שלא היו ראויות מתחלה: למה לא פירש שהם בנו את העיר מתחילה?

1.

גור אריה: 'עיר' נקראת על שם הבתים, ואם פרעה רצה לבנות עיר לאוצר, הוא לא היה זקוק לשם כך לבתים? אלא שהם חיזקו את הערים שיהיו ראויים לאוצר.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים