גור אריה (לעיל שמות 1:10): חז"ל דרשו מכאן שתלו מלבן בצואר פרעה ואמרו לכל אחד לעבוד שהרי הוא לא חשוב מן המלך, והכוונה שהם שיעבדו את כולם כאיש אחד- בפעם אחת, על ידי שתלו מלבן על צואר המלך.

מהר"ל (גבורות ה' סוף פי"ד עמ' עא): למדנו מכאן שלא שיעבדו כל אחד באופן פרטי אלא את הכלל כאחד, וזה מורה על גזירה אלוקית.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): ערים שמסכנות את בעליהן כי נגזר עליהם שיעבוד וסכנה יחדיו. ¹

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): בעליהם מתמסכנים כי לבניה אין קץ (לעומת העבודה בטבע כחרישה וכד' שיש לה שיעור קצוב). ועוד- בנין הוא הפך הברכה כי כל עניינה עשיית גבולות. ²

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עא ד"ה את): ישראל עבדו רק מחמת הגזירה אבל מה שהם בנו לא היה ראוי [מצד עצמו] ולכן לא היה לו קיום. לכן שמו רעמסס. ונקרא פיתום כי פי תהום בולעו, כלומר שבא לו הפסד חיצוני (ותהום פרושו העדר). ויש אומרים ששמו פיתום ונקרא רעמסס כי ראשון ראשון מתרוסס, כלומר שמעצמו היה נימוח ונשבר. ¹