למה לא נאמר "כי טוב" ביום השני?
מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב השלום סוף פ"ב עמ' רכד): במדרש נחלקו האם לא נאמר בו 'כי טוב' מפני שנברא בו הגיהנום, או שנברא בו המחלוקת או שלא נגמרה מלאכת המים, והטעם מפני ש"כי טוב" נאמר רק על [מה שראוי לו] המציאות [והקיום], והגיהנום זהו מקום של העדר. גם במחלוקת אחד מבטל את השני ואין לו קיום, וכן מה שלא נגמרה מלאכתו יש בו חסרון ואין ראוי לומר עליו 'כי טוב'. 1
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מ"ב עמ' כד ד"ה אמנם): "כי טוב" נאמר רק על דבר הראוי להתקיים, והמחלוקת אין סופה להתקיים. אע"פ שמחלוקת לשם שמים סופה להתקיים, אין זה קיום מצד עצמו אלא מצד הקב"ה ולכן לא נאמר בו "כי טוב". 2
כמה ההבדל בין המים העליונים לתחתונים?
מהר"ל (באר הגולה באר ו עמ' קל ד"ה עוד): בתרגום יונתן כתוב שיש 3 אצבעות בין השמים לאוקינוס, ואין הכוונה שזהו ההבדל המוחשי בין מים עליונים לתחתונים [אלא זהו ההבדל המושכל- הרוחני], והכוונה שהרקיע הוא המבדיל בין העליונים לתחתונים, והבדלה היא במספר שלוש, כי לדבר המבדיל יש חיבור אל מה שמעליו ואל מה שמתחתיו, ויש לו את הבחינה המיוחדת לו שאינה שייכת לעליונים או לתחתונים. 1
וע"ע במהר"ל שם (עמ' קטו ד"ה אמר) לגבי המרחק שאמרו חז"ל שיש בין רקיע לרקיע שאין זה מרחק גשמי, ועיי"ש בביאור הענין.
שאלות על רש"י
רש"י: תקנו על עמדו: למה לא פירש כפשוטו?
גור אריה: הרקיע כבר נעשה ביום הראשון, [ולכן הפרוש שעכשיו תקנו].
רש"י: מעל לרקיע...שהן תלויים באויר: לכאורה כבר למדנו זאת בפסוק הקודם שהרקיע היה באמצע בין המים העליונים לתחתונים?
גור אריה (לעיל,ו): רש"י לעיל פירש שהרקיע היה באמצע ולא בתוך המים על סמך מה שכתוב כאן.
גור אריה (לעיל,ו): מלשון הפסוק אפשר להבין שהמים היו על הרקיע ממש, ומזה בא רש"י להוציא.
רש"י: ומפני מה לא נאמר כי טוב וכו': מלשון רש"י משמע שאלמלא תלה ביום השני את המים מעל לרקיע היה מובן למה לא נאמר "כי טוב" בשני, וצריך ביאור- מדוע?
גור אריה: אם רק היה מחזק את הרקיע אין כאן בריאה חדשה לומר עליה "כי טוב", אבל על תליית המים מעל לרקיע שייך לומר "כי טוב" אלא שלא נגמרה מלאכתם.