מהו צלם אלוקים, והרי הקב"ה אין לו צורה ודמות הגוף?
מהר"ל, (דרך חיים פ"ג מי"ד, עמ' קמב ד"ה ויש): המכוון הוא שצורתו הגשמית של האדם מורה על מה שנמצא בקב"ה באופן נבדל מגשם (כשם שע"י הבגד ניתן לתאר את צורת הלובש אף שאין זה אמיתת הלובש), ולכן נברא האדם בקומה זקופה כי זקיפות הקומה מורה על מלכות, והאדם מלך בתחתונים כשם שהקב"ה מלך על הכל, וזהו צלם אלוקים שבו. וכן יש בו שתי עיניים משום שהקב"ה רואה את האדם לטובה ולרעה. 1
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מי"ד, עמ' קמג ד"ה והנה): הצלם מורה על הזיו והאור שבפני האדם, והקב"ה נקרא אור כי האור מורה על דבר רוחני שנבדל מהגשם, ולכן זהו צלם אלוקים שבאדם. 2
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מי"ד, עמ' קמד ד"ה ועוד): האור הוא המציאות והחושך הוא ההעדר, והאדם יש לו מציאות יותר משאר הנמצאים, כי כל הברואים הם תחת רשות אחרת, ורק האדם מלך בתחתונים כשם שהקב"ה מלך בעליונים. והקב"ה הוא מחוייב המציאות והאדם יש לו את מעלת המציאות [כלומר שהוא כמלך שאינו תלוי באחרים], ולכן אמרו (ברכות דף ו:) שהנזקק לבריות זיו פניו משתנה, כי בכך הוא מאבד את ה'צלם' שלו.
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מט"ו עמ' קמז ד"ה הכל): לאדם יש בחירה כי מצד צלם אלוקים שבו הוא איננו מוכרח במעשיו- בשונה מהמלאכים. 3
ע"ע במהר"ל בתפארת ישראל פ"ד עמ' עז שרמ"ח האיברים הם צלם האלוקים שבאדם, והאריך בזה עוד בדרוש לשבת תשובה עמ' עז. ובתחילה מביא המהר"ל את הרמב"ם (פ"ד מיסודי התורה ה"ח) שדעתו של האדם היא צורתו ועל זה נאמר "נעשה אדם בצלמינו" ולא מדובר כאן על צורת האיברים. (ע"ע במורה נבוכים ח"א פ"א וברד"ק בספר השורשים שורש ספק.) והקשה המהר"ל על דבריו ש"חביב אדם שנברא בצלם" והכוונה שהוא חביב אפי' מהמלאכים שהרי פשיטא שהוא חביב יותר מהבהמות, ואם הצלם הוא השכל, גם המלאכים הם בעלי שכל?
עיי"ש שאפילו המלאכים חומריים יותר מהאדם. ועוד הוסיף (עמ' קמה) שעיקר מעלת ה'צלם' לעוה"ב- שם האדם עדיף מהמלאכים, ולכן המלבין פני חברו ומבזה את ה'צלם' אין לו חלק לעוה"ב.
אפשר שזה גם פרוש דבריו הקודמים של המהר"ל שמחמת שהוא בוחר בטוב הוא זוכה במציאותו בדין ולא רק בחסד ולכן יש לו בחינה של מציאות מוכרחת כעין מה שהקב"ה מציאותו מוכרחת, עי' דרך ה' ח"א פ"ב.
היכן נמצא ה'צלם אלוקים' של האדם?
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מי"ד עמ' קמה): עיקר ה'צלם' בפנים של האדם כי הצלם מורה על צורת הדבר שבו הוא ניכר [ונבדל מאחרים], והאדם יחיד [ונבדל] בתחתונים כשם שעל הקב"ה נאמר שהוא אות בצבא שלו, דהיינו שהוא ניכר ונבדל בעליונים.
האם גם לגויים יש צלם אלוקים?
מהר"ל (גבורות ה' פס"ז עמ' שיא): על העכו"ם נאמר שאינם קרואים אדם כי הם חומריים והצורה שלהם טבועה בחומר. 1
כלומר- ה'צלם' שלהם משמש את החלק החומרי שבהם תחת אשר היה לו לשלוט בחומר ולרומם אותו.
שאלות על רש"י
רש"י: בדפוס העשוי לו: למה פירש כך?
גור אריה: לא פירש שהכוונה לצלם אלוקים מפני שזהו המשך הפסוק.
רש"י: בדפוס העשוי לו: למה לא פירש 'בדפוס שלו'?
גור אריה (בפסוק הקודם): הכל של ה' [ואין לומר דוקא כלפי הדפוס- בדפוס שלו] אלא 'בדפוס העשוי לו'.
רש"י: והוא נברא בידים: למה כך נברא האדם?
גור אריה: מפני שנברא בידים הוא קרוב יותר אל הקב"ה.
גור אריה: יש אומרים שהשמים נקראים ידי הקב"ה, והמכוון שהבהמה נבראה בכח הטבע וזהו 'מאמר', ואילו האדם נברא בידים דהיינו שהוא מחובר לי"ב המזלות שבשמים [ואיבריו מכוונים כנגד המזלות], כמו שאמרו (ב"ק ב:) "אדם אית ליה מזלא", עיי"ש. 1
עי' בחידושי אגדות למהר"ל ח"ד עמ' נט, ד"ה אין מושחין, הוריות דף יב. בביאור הענין.
רש"י: תתהפך כחומר חותם: מה הוכיח רש"י מפסוק זה?
גור אריה: מהפסוק מוכח שבני האדם נקראים 'חותם' מפני שלא נבראו במאמר אלא בחותם, ואעפ"כ בני האדם שונים זה מזה ולכן הוא נקרא 'חומר' המשתנה לצורות שונות.
רש"י: צלם המתוקן לו- צלם דיוקן יוצרו הוא: האדם צלם אלוקים, ומנין לרש"י שגם הדפוס כך?
גור אריה: האדם נברא בצלם אלוקים ומשום כך גם הדפוס העשוי לו הוא צלם דיוקן יוצרו.
רש"י: צלם דיוקן יוצרו הוא: קשה שבגמרא כתוב שיעקב הוא 'דמות דיוקנו' של הקב"ה ואילו אדם הראשון הוא 'הדיוקן' עצמו?
גור אריה: אמנם אדם הראשון יש לו את הצלם לגמרי ולכן אמרו בגמרא שהוא ה'דיוקן' של הקב"ה, אבל מצד שני צלם האדם אינו הדיוקן של הקב"ה ממש, ולכן כתב כאן רש"י שהוא 'צלם דיוקן יוצרו'.
רש"י: שבראו שני פרצופין: קשה שאמנם כך כתוב במדרש, אבל בגמרא למדו שמתחילה עלה במחשבה לבוראם שנים ולבסוף נבראו אחד?
גור אריה: רש"י הבין שקושיית הגמ' הייתה על מה שפעם כתוב "אותם" ופעם כתוב "עשה את האדם", ועל כך תירצה הגמ' שכתוב "אותם" על שם המחשבה, אבל עדין קשה למה כתוב "זכר ונקבה" ובזה אין לומר שנכתב כן מפני שכך עלו במחשבה. לכן תירץ רש"י שמתחילה נבראו בשני פרצופין. עיי"ש.
רש"י: שבראו שני פרצופין: למה רק האדם נברא בשני פרצופין?
גור אריה: האדם הוא יחיד בתחתונים ולכן יצירתו צריכה להעשות באחדות. 1
עיי"ש עוד למה עלה במחשבה לבראותם שנים ונבראו אחד.
רש"י: ופירש לך במקום אחר: משמעות הפסוק שעכשיו היו זכר ונקבה?
גור אריה: לדברי רש"י פרוש הפסוק "זכר ונקבה ברא אותם" אחר שלקח אחת מצלעותיו (להלן, פ"ב פכ"א).
