חולין דף קכ. א

האם דברים דלהלן הם בהגדרת רוטב דמתנתין לענין להצטרף לכביצה בטומאת אוכלין?

שומן היוצא מהבשר שעל המרק ליחה היוצאת מן הבשר (חלב דקריש)
לרבא מצטרף לכביצה - רוטב דמתניתין אינו מצטרף לכביצה
לאביי הוא עצמו מטמא טומאת אוכלין בכביצה מצטרף לכביצה - רוטב דמתניתין

האם דברים דלהלן הם בהגדרת קיפה דמתנתין לענין להצטרף לכביצה בטומאת אוכלין?

חתיכות דקות בשר בסוף הסיר (פירמא) תבלין התבשיל המצטבר בסוף הסיר
לרבה מצטרף לכביצה - קיפה דמתניתין אינו מצטרף לכביצה
לאביי ור"פ הוא עצמו מטמא טומאת אוכלין בכביצה מצטרף לכביצה - קיפה דמתניתין

חולין דף קכ: א

מה דין דבש תמרים יין תפוחים חומץ סיתווניות [1] ושאר מי פירות [2] לענין תרומה ולענין ברכה?

היו של תרומה ואכלם ישראל במה נחלקו
לר' אליעזר חייב קרן וחומש דילפינן מההיקש דביכורים לגמרי
לר' יהושע פטור - דאין עליהם שם תרומה אף דילפינן מבכורים "אוקי באתרא" [3]
-------------------------------------------------

[1] ענבים שגדלו בסתיו ונמצאים כל החורף בגפנים ואינם מתבשלים לעולם, וכיון שטעמם מר עושים מהם חומץ.

[2] דהיינו חוץ מזיתים וענבים, שאין דרך לסחוט את שאר הפירות.

[3] פי', ר' אליעזר ס"ל שהלימוד מביכורים הוא לחלוטין, דכמו שבביכורים "משקין היוצאין מהן כמותן" אף תרומה כן. "ומינה" - מה בכורים אפי' משקין של שאר פירות (ולא רק זיתים וענבים) יש להם קדושת בכורים, דהרי בכל שבעת המינים מצאנו דין בכורים, וכשריבתה התורה דין משקים לבכורים - על כרחך ריבתה בכל השבעה מינים. כך בתרומה הנלמדת מביכורים הלימוד הוא לכל שאר המינים. ואילו ר' יהושע ס"ל "דון מינה ואוקי באתרא", וכיון שמצאנו בדין תרומה בעצמו שאי אפשר להפריש תרומה ממשקים (מלבד מזיתים וענבים), לכך גם אם כבר היתה תרומה על הפירות ואח"כ נעשו משקין, הדין הוא שאין להם דין תרומה להתחייב. ומבארת הגמ', שמאחר שכך הדין בתרומה, חוזרים ולומדים ביכורים מתרומה, וגם בביכורים בעצמם אין מביאים ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. וכן ה"ה בערלה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף