[1] פירש"י לעיל (דף יט סוע"א) בד"ה והחזיר "וחותך הסימנים לבדן", מבואר, שלא חתך את המפרקת אלא רק את הסימנים. וע' ריטב"א.

[2] רש"י (ד"ה ואיכא דאמרי), כתב שללשון זו, אם לא החזיר אלא חתך השדרה תחלה פסולה. אמנם תוס' (ד"ה מסתמא) הוכיחו שגם ללשון זו הכוונה רק לומר שכך מצות שחיטה לכתחלה, אבל לכו"ע כשרה בכל ענין.

[3] ומה שנקט שן, הוא משום שגם שן וגם צפורן מחוברים פסולים בשחיטה, ועיקר הכוונה שמה שכשר במליקה דהיינו בצפורן מחוברת - פסולה בשחיטה, וכיון שאשמועינן צפורן השמיע שה"ה שן מחוברת פסולה בשחיטה. ובענין שן במליקה, הוא תלוי בב' תירוצי התוס' (בד"ה לא), לתירוץ הראשון הוא פסול דלא גרע משמאל, ולתירוץ השני אדרבה שמאל גרע משן.

[4] כן משמע בפשיטות, אמנם אפשר היה לפרש דהאית דמפרשי מודה לפירוש הראשון, שבסיפא באה המשנה למעט שן וצפורן מחוברת.

[5] דיש לנו להשוות מליקה לשחיטה כמה שאפשר, חוץ מצואר וסכין שזה דוקא בשחיטה, ואילו במליקה הוא בצפורן ובעורף.

[6] מלבד אם מלק בקדשים - דזו מצותו.

[7] ע' תוס' (ד"ה אילימא) שהביא ב' פירושים בטעם פסול עיקור סימנים, דרש"י (לעיל דף ט.) מפרש משום טרפה, [ודחו פירושו בכמה וכמה ראיות]. והבה"ג מפרש, דאין שחיטה מועלת אם נשמטו הסימנים ממקומם, דהוי שחיטה שלא במקומה.

[8] ראה באורך ברש"י בד"ה ההיא פליגא, שביאר שלדעת דר' ירמיה בתני רמי בר יחזקאל - אין עיקור סימנים בעוף גם לענין שחיטה, התניא לקמן (דף כח.) ש"שחט את הושט ואח"כ נשמטה הגרגרת - כשרה (בעוף), נשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הושט - פסולה", היא חולקת על התני רמי בר יחזקאל, דע"כ ברייתא זו סוברת דאיכא עיקור סימנים גם בשחיטת עוף.

[9] הכי נקט רב אשי, דאם שחיטת עוף מדרבנן ע"כ תקנוה כמו שחיטה דאורייתא בבהמה, וכיון שיש עיקור סימנים בבהמה ה"ה בעוף, אולם אם יש שחיטה בעוף מה"ת דהיינו מהלכה למשה מסיני או מהיקש, א"כ י"ל דהכי אגמרה רחמנא למשה שאין עיקור סימנים פוסל בעוף.

[10] רב הונא אמר "מפני שהוא מחליד", דכיון ששוחט מן העורף הרי שעצם המפרקת סוגרת על הסכין אחר השחיטה והוי כחלדה כיון שאין בית השחיטה פתוח, כמו בשחיטה מן הצואר שנפרע בית השחיטה. (כן פירש"י, וע' לקמן בפי' התוס'). ומבואר בגמ', שרב הונא לא אמר לטעם דריסה, כיון דהוא ס"ל שעיקר מצות מליקה במוליך ומביא, וא"כ אדרבה אינו דורס אם מלק ע"י הסכין והוליך והביא.

[11] רבא ס"ל שהפסול במליקה בסכין "מפני שהוא דורס", וס"ל שמוליך ומביא פסול במליקה ורק באופן של דריסה כשר במליקה וא"כ לא הוי שחיטה. אמנם פסול חלדה לא שייך, דחלדה הוא רק כשהסכין אינה נראית - כחולדה שנכנסת בחור ואינה נראית, והיינו כשהכניס את הסכין תחת הבשר וחתך הסימנים, משא"כ כאן שכל זמן השחיטה הסכין נראית.