חגיגה דף טו. א

כיצד נתפרשו מקראות דלהלן?

ע"י ר' מאיר ע"י אחר בשם ר' עקיבא
גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה
עָשָׂה הָאֱלֹהִים
(קהלת ז:יד)
כל מה שברא הקב"ה ברא כנגדו [1] ברא הרים ברא גבעות
ברא ימים ברא נהרות
ברא צדיקים ברא רשעים
ברא גן עדן ברא גיהנם [2]
"לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז" (איוב:כח:יז) אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז
ונוחין לאבדן ככלי זכוכית
מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה

-------------------------------------------------

[1] פי', ברא דבר גדול וברא כנגדו דבר קטן, כנגד הימים ברא נהרות שקטנים מהם, כנגד ההרים ברא גבעות הקטנות מהן.

[2] וכל אחד ואחד יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו הרשע - בגן עדן, נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו הצדיק - בגיהנם.

עוד חומר לימוד על הדף