TOSFOS DH d'Efshar Le'asuyei b'Davla
תוספות ד"ה דאפשר לאתויי בדוולא
(SUMMARY: Tosfos discusses the need to say so.)
וא"ת אפילו לא אפשר נמי אמאי מנכין לו דכיון דלא יבש נהרא רבה תו לא הוי מכת מדינה
Question: Even if it is not possible, why does he deduct? Since a big river did not dry up, this is not a regional affliction!
וי"ל דנקט האי טעמא לאשמועינן דאפילו יבשו נמי שאר יאורי שדות אחרים דהשתא הוי מכת מדינה אפילו הכי אינו מנכה לו כיון דאפשר לאתויי בדוולא מנהרא רבה
Answer #1: It mentioned this reason to teach that even if also other rivers of other fields dried up, and now this is a regional affliction, even so he does not deduct, since it is possible to bring water in buckets from the big river;
דדוקא באכלה חגב או נשדפה שאין יכול לתקן הקלקול ע"י שום טורח מנכה לו
Only when locusts consumed it or it was blasted, and there is no way to fix it through any toil, he deducts.
אי נמי יש לומר דודאי בחכירות לא היה צריך לטעם זה אפילו בלא אפשר לאתויי אתי שפיר
Answer #2: Surely, this reason was not needed for Chakirus. Even if it is impossible to bring, it is fine;
אבל משום קבלנות איצטריך שלא יוכל לומר לא אתעסק בה ואפ"ה לא אשלם במיטבא לפי שאינו מחוייב להביא מנהרות אחרים הרחוקים ביותר
It was needed for Kablanus. He cannot say "I will not work [the field], and I will not pay", for he is not obligated to bring from other rivers further away;
ועל כן הוצרך לומר דלא יבש נהרא רבה ומצי לאתויי בדוולא ולכך מחוייב לעשות בקבלנותו:
Therefore, he needed to say that the big river did not dry up, and it is possible to bring water in buckets. Therefore, he is obligated to fulfill his Kablanus.
TOSFOS DH Hani Trei Masnisin Kamaisa Eisnehu Bein b'Chakrenusa v'Chulei
תוספות ד"ה הני תרי מנתני' קמייתא איתנהו בין בחכרנותא כו'
(SUMMARY: Tosfos points out that the Seifa applies only to Kablanus.)
ואע"ג דכשם שחולקין בתבואה ליתא בחכירות
Implied question: "Just like they divide the grain" does not apply to Chakirus!
מ"מ עיקר מילתא דהיינו רישא מיירי בין בחכירות בין בקבלנות:
Answer: In any case the primary teaching, i.e. the Reisha, discusses both Chakirus and Kablanus.
TOSFOS DH Idi v'Idi d'Amar Lei Machkir l'Choker
תוספות ד"ה אידי ואידי דאמר ליה מחכיר לחוכר.
(SUMMARY: Tosfos points out that the same applies when the Choker said to the Machkir.)
לכאורה משמע דבא"ל חוכר למחכיר הוי קפידא בלאו האי טעמא מדלא קאמר אידי ואידי בין אמר ליה חוכר למחכיר בין אמר ליה מחכיר לחוכר
Inference: This connotes that when the Choker said to the Machkir, he is adamant [even] without this reason, since he did not say "both are whether the Choker said to the Machkir, or the Machkir said to the Choker."
אבל אי אפשר לומר כן דהא מתני' בדא"ל חוכר למחכיר איירי דקתני א"ל חכור לי שדה בית השלחין ואפ"ה משום האי טעמא דוקא הוי קפידא
Rejection: This cannot be. Our Mishnah discusses when the Choker said to the Machkir, for it taught that he said to him "rent this Beis ha'Shelachin to me", and even so, only for this reason he is adamant!
ולאו דוקא נקט מחכיר לחוכר דה"ה חוכר למחכיר
It was not precise to say that the Machkir said to the Choker, for the same applies when the Choker said to the Machkir!
אלא משום דשמואל לא משכח קפידא במחכיר לחוכר קאמר רבינא דבמחכיר לחוכר נמי הוה קפידא בכה"ג דאיירי מתני':
Rather, [it said so] because Shmuel cannot find a case of adamancy when the Machkir said to the Choker, Ravina said that also when the Machkir said to the Choker, there is adamancy in this case that our Mishnah discusses.
TOSFOS DH Hayah Doresh Leshon Hedyot
תוספות ד"ה היה דורש לשון הדיוט
(SUMMARY: Tosfos explains that this is even if he did not write it.)
לשונות שלא תיקנו חכמים לכתוב אלא הדיוטות הורגלו לכותבן היה דורש ואפילו לא כתב כאילו נכתב
Explanation: These are expressions that Chachamim did not enact to write, but commoners became used to writing them. He used to expound them, and even if he did not write, it is as if it was written.
דאי דוקא כשכתב מה היה דורש פשיטא שיש לו לקיים כמו שהתנה דהא לאו אסמכתא היא:
Proof: If [he expounded] only when the person wrote, what did he expound? Obviously, we fulfill like he stipulated, for this is not Asmachta!
TOSFOS DH Hachi
תוספות ד"ה הכי
(SUMMARY: Tosfos discusses which obligations a husband must pay for his wife.)
גרסינן בתוספתא דכתובות אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל קרבנות שהיא חייבת שכך כתב לה אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא
Reference: The text in the Tosefta in Kesuvos says "a man brings Korban Ashir for his wife, and similarly all Korbanos that she is obligated, for so he wrote to her 'Achrayus that you have against me from before this...'"
פי' כל קרבנות שהיתה חייבת קודם שנשאת לו יביא בעבורה שכתב לה אחריות דאית ליך שאת (הגהה במהדורת עוז והדר) חייבת יהא עלי
Explanation: All Korbanos that she was obligated before she married him, he brings for her, for he wrote to her "Achrayus that you have, that you are obligated, is on me";
מן קדמת דנא אפילו חובות שקדמו לנישואין
"From before this" - even obligations that preceded Nisu'in.
ודוקא בקרבנות שהן חובה לכפרתה או להכשירה לאכול בקדשים כגון לידה וזיבה וצרעת (הגהת הרש"ש) או לשתות ביין אם היא נזירה
Limitation: This is only for Korbanos obligatory for her Kaparah, or to enable her to eat Kodshim, e.g. Korbanos for a birth, Zivah or Tzara'as, or [to permit her] to drink wine, if she is a Nezirah.
והכי איתא בירושלמי בכתובות בפרק נערה דקתני התם אפילו אכלה חלב או חיללה שבת
Support #1: The Yerushalmi in Kesuvos says so. It teaches there "even if she ate Chelev or was Mechalel Shabbos";
משמע דוקא בהני שצריכה להביא אבל קרבנות שנדרה ונדבה קודם נישואין או לוותה ואכלה לא ישלם
Inference: Only such matters that she was obligated to bring [he accepts], but not Korbanos that she accepted through a Neder or Nedavah before Nisu'in, or if she borrowed and ate, he need not pay.
ועד כאן לא מיבעיא לן בס"פ יש נוחלין (ב"ב דף קלט.) בלוותה ואכלה ועמדה ונשאת אי כלוקח הוי אי כיורש הוי
Support #2: In Bava Basra (139a), we asked only about a woman who borrowed and ate and married, whether [her husband acquires her property] like a buyer or like an heir;
אי כלוקח הוי ואין המלוה מוציא מיד הבעל אי כיורש הוי ומוציא אלא בנכסים שהכניסה לו
If he is like a buyer, the lender cannot take from the husband. If he is like an heir, [the lender] takes from him. This is only regarding property she brought to him (entered into the marriage);
אבל מנכסי הבעל פשיטא דלא גבי וה"ה לוותה כשהיא תחתיו לצורך מה שאינו משועבד לה דלא משלם
However, from the husband's property, obviously [the lender] does not collect. The same applies if she borrowed while married for the need of something he is not obligated to her. He need not pay.
ובלא שום ראיה דבר פשוט הוא דאל"כ אם יקניטוה תלוה ותשליך לאיבוד ותחייבנו ק' מנה בכל יום
Assertion: Without any proof, this is obvious! If not, if he angers her, she will borrow and dispose of [the money] and obligate him a fortune every day!
אבל בנזירות אין לחוש שתדור ותפסידו
Distinction: However, we are not concerned lest she vow Nezirus and cause him a loss [for Nezirus pains her - Tosfos ha'Rosh].
ובנדרים ובנדבות נמי אם היה חייב לשלם היתה מפסדת לו כמה וכמה
Also Nedarim and Nedavos, if he were obligated to pay, [if he angers her,] she would cause a great loss to him.
דאפילו יוכל להפר דחשיב כדברים שבינו לבינה משום הפסד ממונו
Implied question: Perhaps he can annul these vows, for since [if not,] he will lose money, this is like matters between them!
יש לחוש שמא תדור ותפרע קודם שישמע
Answer #1: There is concern lest she vow and pay before he hears.
ואפילו ישמע זימנין דמיטרד כדאמר בנדרים בפ' נערה (דף עג.)
Answer #2: Even if he hears, sometimes he is distracted [and will not annul], like it says in Nedarim (73a).
ודלא כרב אחא שהורה שהבעל חייב לפרוע חובת אשתו שלוותה קודם שנשאה מכח דר' יהודה דהכא:
Remark: This is unlike Rav Acha (author of the She'altos), who ruled that the husband must pay debts that his wife borrowed before she married, due to R. Yehudah's teaching here.
TOSFOS DH Lo Yemashkenenu Yoser mi'Chovo
תוספות ד"ה לא ימשכננו יותר מחובו
(SUMMARY: Tosfos explains that in any case he collects only what is written.)
דאף על גב דאין משלם לו הגירעון אלא בכתב
Implied question: He pays to him only based on what is written [in the document. What does he lose if the security is worth more than the debt?]
מכל מקום לא ימשכננו יותר מחובו:
Answer: In any case, he may not take a security worth more than his debt.
TOSFOS DH Taima d'Chasav Lei Hachi v'Ha Amar R. Yochanan v'Chulei
תוספות ד"ה טעמא דכתב ליה הכי והא אמר רבי יוחנן כו'
(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)
ותימה והא כיון דדריש לשון הדיוט אפילו לא כתב נמי כדפרישית לעיל ומאי פריך לרבי יוחנן
Question: Since he expounds Leshon Hedyot, even if he did not write it [it is as if he wrote it], like I explained above (DH Hayah)! What is the question against R. Yochanan?
וי"ל דאם איתא דרבי יוחנן דאמר שומטו מעל גבי בניו דמכח לשון הדיוט קאמר היה לו לפרש:
Answer: If it is true that R. Yochanan's law, that one may take the security from the borrower's children, is due to Leshon Hedyot, he should have specified.
104b----------------------------------------104b
TOSFOS DH Ahani Kesivah l'Gira'on
תוספות ד"ה אהני כתיבה לגירעון
(SUMMARY: Tosfos justifies the Havah Amina.)
וא"ת היכי משמע לומר מה שכתב לו תשלומין דאית ליך עלי כל קבל דיכי שיהא מהני לשומטו מע"ג בניו שיהא טועה המקשה לומר שלכך כתב לו כן
Question: How does it connote to say that what he wrote "payment that you have against me corresponding to this [security that you return to me]" helps to take it from his children, that the Makshan erred to think that this is why he wrote to him?
ויש לומר דהכי משמע ליה למקשה תשלומין דאית ליך עלי לא מכח תחילת המלוה שכבר נפרעת בנתינת המשכון כי הקניתיו לך והשאלתו לי ועל שאילה זו יש לך תשלומין עלי (דפוס ישן, הובא בגליון)
Answer: The Makshan understands "payment that you have against me is not due to the beginning of the loan, for it was already paid through giving the security, for I was Makneh it to you, and you lent it to me, and for this She'elah you have [a claim for] payment against me";
וע"כ מקשה למה צריך לכתוב לו כך כדי לשומטו מע"ג בניו בלאו הכי נמי הוא שומטו דממילא קני ליה המשכון ואפילו לא יקנה לו הלוה
Therefore, he asks why he needed to write this to take it from his children. Even without this, he takes it, for automatically he acquires the security, even if the borrower was not Makneh it to him!
וא"ת וכיון שאם לא כתב לו הוא פטור מן הגירעון א"כ מצוה הוא שלא יקחנו והיאך הוא מותר על ידי כתיבה זו
Question: Since if he did not write this, he is exempt from depreciation, if so the Mitzvah is that he not take it. How is it permitted through this writing?
וי"ל שמדעתו מקנה לו הלוה לפי שמחזירו לו ימים רבים וכיון שמקנה לו אינן עוד בידו בתורת השבת העבוט אלא בתורת שאלה
Answer #1: The borrower willingly is Makneh to him because he returns it to him for many days. Once he is Makneh to him, it is not in his hand any more due to returning the security, rather, as a She'elah.
א"נ רבנן הוא דתקון שיכתוב כדי שלא ימנע המלוה מלהחזיר כמו שתקן הלל פרוזבול לפי שראה שהיו נמנעים מלהלוות (שביעית פ"י מ"ג):
Answer #2: Rabanan enacted that he write this, lest the lender refrain from returning it, just like Hillel enacted Pruzbul, because he saw that people were refraining from lending.
TOSFOS DH Savar Rav Kahana Lemeimar Menakeh Lo Kichsha d'Ara
תוספות ד"ה סבר רב כהנא למימר מנכה ליה כחשא דארעא
(SUMMARY: Tosfos explains why this is unlike our Mishnah.)
ומתני' דקתני אומדין כמה היתה ראויה ליעשות גבי מקבל שדה והובירה
Implied question: Our Mishnah says "we establish how much it was proper to produce", regarding one who was Mekabel a field and left it fallow. (According to Rav Kahana, why doesn't he deduct what the field would have weakened had he planted it?)
היינו בר מכחשא דארעא
Answer #1: Indeed, he deducts from this what the field would have weakened.
א"נ הכא דוקא גבי שומשמי דמכחשי יותר סבר דמנכה לו
Answer #2: Only here, regarding sesame, which weakens more, [Rav Kahana] held that he deducts.
ואפילו מאן דחייש לכחש גופנא בפ' הכונס (ב"ק דף נט.) הכא מודה לרב אשי דלא חיישינן:
Assertion: Even the one who is concerned for weakening of vines (if an animal ate immature grapes, we deduct from the payment based on what the vines would have weakened had the grapes finished growing - Bava Kama 59a), here he agrees to Rav Ashi that we are not concerned.
TOSFOS DH Hai Iska Palga Milveh v'Palga Pikadon
תוספות ד"ה האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון
(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot derive this from an earlier Mishnah.)
ממתני' דאיזהו נשך (לעיל דף סח.) דאין מושיבין חנוני למחצית שכר אא"כ נותן כו' לא שמעינן דהוה פלגא מלוה ופלגא פקדון
Implied suggestion: The Mishnah above (68a) that one may not appoint a grocer [over an Iska] for half the profit, unless [he pays him like a worker]. We can learn from there that half is a loan, and half is a deposit!
דה"א דטפי מפלגא פקדון הוי ואפ"ה בעי שכר עמלו כיון דליכא תרי תילתי פקדון:
Rejection: (We cannot learn from there.) One might have thought that more than half is a deposit. Even so, he must pay for [the grocer's] toil, since less than two thirds is a deposit. (If two thirds were a deposit, and the grocer had liability for only a third of the loss, yet he gets half the profit, the extra sixth would be considered pay for his toil.)
TOSFOS DH d'Lo Lemishtei Bei Shichra
תוספות ד"ה דלא למישתי ביה שכרא
(SUMMARY: Tosfos explains why Rava forbids this.)
שכשמוציאה מפסיד המלוה שאין קרן שלו קיים ואין לו על מה לסמוך:
Explanation: When he spends [the loan on beer], the investor loses, for his principal is not intact, and he does not have what to rely on [to get back his investment].