TOSFOS DH Zil Shlim Lei Narga Ma'alya (cont.)
תוספות ד"ה זיל שלים ליה נרגא מעליא (המשך)
וכן פי' ריב"ם אלא שהוסיף ופי' דפליגי אפילו היכא דליכא פחת
Explanation #3: Also Rivam explained so, but he added to explain that they argue even when there is no decrease;
דלרב שנשבר כלי ברשות שואל פותחין לו שישלם לו דמי נרגא מעליא ואין מלמדין אותו לשלם השברים
According to Rav, the Kli broke in the borrower's Reshus. We suggest to him to pay the value of a proper lamp. We do not teach him to pay the shards;
ומ"מ אם רצה לשלם השברים בחשבון ישלם
In any case, if he wanted to pay the shards [towards] the calculation [of the value of a proper lamp], he may.
אבל לרב כהנא ולרב אסי מלמדין אותו לשלם השברים כיון שהם ברשות משאיל
However, according to Rav Kahana and Rav Asi, we teach him to pay the shards, since they are in the lender's Reshus.
והא דאמר בירושלמי מנין שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן ואמר ר' אבא בר ממל חיים שנים ישלם ולא מתים
Implied question - Citation (Yerushalmi): What is the source that we do not estimate for a Ganav and Gazlan? R. Aba bar Mamal said "Chayim Shenayim Yeshalem", and not dead ones;
עד כאן בגניבה בגזילה מנין א"ר בון והשיב [את] הגזלה אשר גזל
Citation (cont.): This teaches about Geneivah. What is the source for Gezeilah? R. Bun said, we learn from "v'Heshiv Es ha'Gezeilah Asher Gazal."
לאו היינו שישלם לו חיים ממש בהמה אחרת ולא סובין
Answer: This does not mean that he literally pays another living [animal], and not bran;
אלא ה"ק חיים שנים ישלם שאם עודם חיים והוזלו יחזירם כמו שהם אבל הוזלו מתים צריך ליתן פחת
Rather, "Chayim Shenayim Yeshalem" teaches that if they are still alive and they became cheaper, he will return them like they are, but if dead animals became cheaper, he pays for the lost value.
א"נ חיים שישלם הכל משלם בלא פחת כמו (ב"ק ד' סה.) אחייה לקרן כעין שגנב
Alternatively, "Chayim" teaches that he pays completely, without deducting, like "Achyei (revive) the principal like what he stole."
וכן משמע בירושל' דקדושין דהתם קאמר מנין שאין הבעלים מטפלים בנבילה א"ר אבא בר ממל חיים שנים ישלם ולא מתים משמע דבפחת נבילה איירי
Support: The Yerushalmi in Kidushin connotes like this. It says 'what is the source that the owner deals with the Neveilah? Aba bar Mamal said "Chayim Shenayim Yeshalem", and not dead ones.' This connotes that he discusses decrease of the Neveilah.
ולפי זה הא דפליג ר"א בפ"ק דבבא קמא (דף יא.) דקאמר שמין לגנב ולגזלן יש להוכיח דס"ל (הגהה במהדורת עוז והדר) דשינוי אינו קונה ולהכי הוי פחת לבעלים
Consequence: R. Elazar argues in Bava Kama (11a) and says that we evaluate for thieves or robbers. We can prove that he holds that Shinuy does not acquire, therefore the owner suffers the decrease.
וא"ת דר' אלעזר גופיה במרובה (ב"ק דף סח.) קאמר תדע שסתם גניבה הוי יאוש בעלים כו' מה טביחה דאהנו מעשיו אף מכירה דאהנו מעשיו
Question: In Bava Kama (68a), R. Elazar himself said that in a Stam case of Geneivah, the owner despairs. (The Torah equates Shechitah and the sale of a stolen animal.) Just like Shechitah accomplished something, also a sale accomplished something;
והיכי אהנו מעשיו דטביחה אי שינוי אינו קונה אלמא משמע דאהני מעשיו שקנאה בשינוי מעשה
How did Shechitah accomplish something, if Shinuy does not acquire?! This connotes that he accomplished something, i.e. he acquired through Shinuy.
וי"ל דאהנו מעשיו לאו דאהנו לענין קנין אלא דאהנו לענין לקלקל ולהפסיד ממון בטביחת הבהמה
Answer #1: "He accomplished something" does not mean a Kinyan. Rather, he ruined and caused monetary loss through Shechitah of the animal.
א"נ הא דאית ליה דשינוי לא קני היינו במתה מאליה או נרגא דאיתבר מאליו אבל בידים כגון טביחה קני בשינוי מעשה.
Answer #2: He holds that Shinuy does not acquire when it died by itself, or a lamp that broke by itself. However, an overt act like Shechitah acquires through Shinuy.
TOSFOS DH Ki Hai Gavna Mai
תוספות ד"ה כי האי גוונא מאי
(SUMMARY: Tosfos explains the question.)
תימה מאי קמבעי ליה הלא מתה ממש מחמת מלאכה
Question: What was the question? It truly died due to work!
וי"ל דאיבעי ליה אם שינה במה שהוליכה למקום שהרבה עכברים מצויין אבל אין לו לשמור שלא יהרגוהו.
Answer: He asks whether he deviated through taking it to a place where many mice are found. However, he need not guard it so they will not kill it.
TOSFOS DH u'Mesah k'Darkah Bei Ganav
תוספות ד"ה ומתה כדרכה בי גנב
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara mentions this.)
ואם תאמר מה צריך לומר דמתה בי גנב
Question: Why must [the Gemara] say that it died in the thief's house?
ויש לומר משום דבזה טעו אותם שסברו שמתה בפשיעה.
Answer: Those who thought that it died through negligence erred about this.
TOSFOS DH Sha'alah Chetzi ha'Yom v'Sachrah Chetzi ha'Yom
תוספות ד"ה שאלה חצי היום ושכרה חצי היום
(SUMMARY: Tosfos explains the added Chidushim of the latter clauses.)
לא זו אף זו קתני
Explanation: The Mishnah teaches not only this, rather, even this;
לא מיבעיא שאלה חצי היום ושכרה חצי היום דספק גמור דאיכא למיטעי שהכל ביום אחד וחשיב דררא דממונא
[They divide] not only when he borrowed it for half a day, and rented it for half a day, and it is a total Safek. One can err, for it is all in one day, and it is considered Drara of money (i.e. even without their claims, Beis Din has a Safek - Tosfos above (2b DH v'Yachloku);
ולהכי קתני בסיפא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו
Therefore, the Seifa teaches that if this one says "I do not know", and this one says "I do not know", they divide.
אלא אפי' שאלה היום ושכרה למחר אית לן למימר יחלוקו
Rather, even if he borrowed it for today, and rented it for tomorrow, we should say that they divide.
ולא מיבעיא בפרה אחת דספיקא רבה היא אלא אפילו בשתי פרות יחלוקו.
And not only when there is one cow, which is a big Safek [they divide], rather, even when there are two cows, they divide.
TOSFOS DH b'Yom she'Haysah She'ulah Mesah...
תוספות ד"ה ביום שהיתה שאולה מתה...
(SUMMARY: Tosfos discusses why the Gemara requires another reason to swear.)
בגמרא מוקי לה ר"נ בשיש עסק שבועה ביניהם
Observation: The Gemara establishes Rav Nachman's law when there is another reason why he must swear. (Through Gilgul, the depositor can demand that he swear also that the rented one died. Since he cannot swear, he must pay.)
וקשה לר"י דאמאי צריך לאוקומי הכי
Question #1 (Ri): Why must we establish it like this?
דבלאו הכי הוי ליה מחויב שבועה על ידי גלגול דאמר ליה משכיר אישתבע לי מיהת דכדרכה מתה וע"י גלגול צריך לישבע דשכורה מתה
Even without this, he should be obligated a Shevu'ah through Gilgul, for the owner tells the renter "swear to me that it died normally", and through Gilgul he must swear that the rented one died;
ואינו יכול לישבע דהא קאמר איני יודע ומתוך שאינו יכול לישבע משלם
He cannot swear, for he says that he does not know, and since he cannot swear, he must pay!
דה"נ מפרש בגמ' מתניתין דקתני זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע ששכורה מתה שנשבע על ידי גלגול
Strengthening of Question #1: The Gemara explains like this our Mishnah, which teaches "this one says that the borrowed one died, and this one says that the rented one died, he must swear through Gilgul";
וכן במציעתא השוכר אומר ששכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור
Question #2: Also in the middle case, the renter says that the rented one died, and the other (the owner) says "I do not know", he is exempt;
ואמאי פטור לימא ליה אישתבע לי דכדרכה מתה ועל ידי גלגול איצטריך לישבע דשכורה מתה
Why is he exempt? He should say to him "swear to me that it died normally", and through Gilgul he must swear that the rented one died!
דאף על פי שהמשכיר טוען ספק יכול הוא להשביע שוכר על ידי גלגול מן התורה
Even though the owner claims amidst Safek, he can make the renter swear through Gilgul mid'Oraisa;
דגמרינן מסוטה בברייתא בפ"ק דקדושין (דף כח. ושם)
We learn from Sotah, in a Beraisa in Kidushin (28a).
ובסיפא נמי בזה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע אמאי יחלוקו נימא מתוך שאינו יכול לישבע ע"י גלגול משלם
Question #3: Also in the Seifa, this one says "I do not know", and this one says "I do not know", why do they divide? We should say that since he cannot swear via Gilgul, he must pay!
ונראה לר"י דאין מגלגלין אלא כשנתבע טוען ודאי דומיא דסוטה שטוענת ודאי
Answer (Ri): We are Megalgel only when the defendant is Vadai, similar to Sotah, in which she claims Vadai (I am innocent);
אבל ברישא וסיפא שהנתבע טוען שמא אין מגלגלין דלא הוי דומיא דסוטה
However, in the Reisha and Seifa, that the defendant claims "perhaps", we are not Megalgel, for it is not like Sotah.
אך קשה מציעתא שהשוכר טוען ודאי
Question: However, the middle case is difficult, for the renter claims Vadai!
ואור"י דמיירי כשמאמינו המשאיל במה שאומר שכדרכה מתה ואינו מזקיקו לישבע על כך
Answer #1 (Ri): The case is, the lender believes the borrower's claim that it died normally. He does not obligate him to swear about this.
ואינו תימה דלא הוי דומיא דסיפא דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה דמיירי כשאינו מאמינו
Implied question: This is unlike the [very] Seifa, "this one says that the borrowed one died, and this one says that it was the rented one", which discusses when he does not believe him!
דאורחא דמילתא הוא דבסיפא דהמשאיל רואה שהשוכר משקר אין רגיל להאמינו
Answer: It is normal in the Seifa, that the lender sees that the renter lies, it is not common to believe him;
אבל במציעתא רגיל הוא להאמינו כיון שהוא אינו יודע אם משקר
However, in the middle case, it is common to believe him, since he does not know whether or not he lies.
אי נמי כולה מיירי כשהמשאיל יודע שמתה כדרכה
Answer #2: The entire [Mishnah] discusses when the lender knows that it died normally;
ובסיפא עושה עצמו כלא יודע לפי שרוצה להשביעו ע"י גלגול ששכורה מתה כדי שיודה האמת שהוא יודע ודאי ששאולה מתה
In the Seifa, he pretends not to know, for he wants to make him swear through Gilgul that the rented one died, in order that he will admit to the truth, for he knows surely that the borrowed one died;
אבל במציעתא אינו רוצה להשביעו ולגלגל עליו אחרי שהוא מסופק ויכול להיות שהוא אומר אמת
However, in the middle case, he does not want to make him swear, and to be Megalgel on him, for he himself is unsure, and it can be that he (the renter) says the truth.
ואם תאמר והיכי מגלגלין שבועה לעולם דאפילו כשנתבע טוען ודאי יהא נאמן במיגו דאי בעי אומר אינו יודע
Question: How are we ever Megalgel a Shevu'ah? Even when the defendant claims Vadai, he should be believed through a Migo, that if he wanted, he could have said "I do not know"!
וי"ל דאין זה מיגו דאין אדם עושה עצמו ברצון מסופק כי אז נראה שהתובע אומר אמת שטוענו ברי והוא טוען איני יודע
Answer #1: This is not a Migo, for one does not willingly say that he is unsure, for then it looks like the claimant says the truth, for he claims Vadai, and [the defendant] says "I do not know."
ועוי"ל דאין מגלגלין כשטוען תובע טענת שמא אלא בדבר דדומה קצת
Answer #2: We are Megalgel when the claimant claims "perhaps" only in a matter that seems a little [there is reason to say that it is true];
כגון טענת אריסין ואפוטרופסין דשבועות (דף מח: ושם) שרגילין ליהנות משל חבריהם משום דמורו היתרא כדאמרינן התם
E.g. the claim [against] sharecroppers and overseers in Shevuos (48b), for they commonly benefit from their colleagues, because they rationalize, like it says there;
וכגון סוטה שרגלים לדבר שקינא ונסתרה ויש לחוש שמא זינתה גם באירוסין
Also a Sotah, there is circumstantial evidence [that she sinned], for he warned her, and she was secluded. There is concern lest she was Mezanah also during Eirusin.
ולכך אין מגלגלין במתניתין אלא ע"י טענת ודאי
Therefore, in our Mishnah we are Megalgel only through a Vadai claim.
ואם תאמר על טענת ודאי מנלן שמגלגלין אפילו על דבר שאינו דומה אמת כיון דגלגול מסוטה נפקא לן
Question: What is the source that we are Megalgel based on a Vadai claim even for something that does not seem that it is true, since we learn Gilgul Shevu'ah from Sotah?
וי"ל דילפינן בקדושין מעיקרא ממון בקל (מכאן מעמוד הבא) וחומר מסוטה שלא נתנה לתבעה בעד אחד
Answer: We learn in Kidushin (28a) from a Kal va'Chomer from Sotah, which one cannot claim [demand that she drink or forfeit her Kesuvah] through one witness;
97b----------------------------------------97b
ובתר הכי קאמר אשכחן ודאי ספק מנלן
Afterwards, it says that we find [Gilgul based on a] Vadai. What is the source for Safek?
פי' אע"ג דבסוטה מגלגלין על ספק זהו בשביל שגם עיקר השבועה באה על טענת ספק ולכך מגלגלין מספק דהוי כעין העיקר
Explanation: Even though regarding Sotah, we are Megalgel based on a Safek, that is because the primary Shevu'ah comes based on a Safek claim. Therefore, we are Megalgel from Safek, which is like the primary [Shevu'ah];
אבל ממון שעיקר השבועה אינה באה אלא על טענת ודאי מנלן שיגלגלו על ספק
However, regarding money, the primary Shevu'ah comes only through a Vadai claim. What is the source that we are Megalgel from Safek?
תני דבי ר' ישמעאל נאמרה שבועה בחוץ ונאמרה שבועה בפנים כו'
Citation (28a - Tana d'Vei R. Yishmael): The Torah discusses a Shevu'ah outside [the Mikdash, i.e. for monetary cases], and a Shevu'ah inside (Sotah)...
והשתא לא מצרכינן תו לק"ו אלא מגזירה שוה דשבועה שבועה ילפינן לכולה מילתא
Now, we do not need the Kal va'Chomer. Rather, we learn the entire matter from the Gezeirah Shavah "Shevu'ah-Shevu'ah";
והשתא ילפינן דמגלגלין אפי' על טענת ספק כמו בסוטה אע"ג דבממון לא הוה כעין עיקר השבועה
Now, we learn that we are Megalgel even on a Safek claim, like Sotah, even though in monetary matters it is unlike the primary Shevu'ah.
וילפינן נמי דמגלגלין בטענת ודאי אפי' בדבר שאינו דומה כיון דהויא כעין העיקר כמו בסוטה דמגלגלין כעין העיקר.
We learn also that we are Megalgel based on a Vadai claim, even in a matter that does not seem [a reason to assume that the claim is true], since this is [Vadai] like the primary Shevu'ah, like Sotah, for we are Megalgel like the primary Shevu'ah.
TOSFOS DH ha'Socher Omer Sechurah Mesah v'Halah Omer Eini Yode'a Patur
תוספות ד"ה השוכר אומר שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור
(SUMMARY: Tosfos explains why this is unlike Shevu'as ha'Shomerim.)
ואף על גב דבכל שבועת שומרים המפקיד משביעו מספק שהוא אינו יודע אם נאנסה
Implied question: In every Shevu'as ha'Shomerim, the depositor makes him swear amidst Safek, for he (the depositor) does not know whether Ones occurred!
הכא שאין יודע אם מתה השאולה אין להשביעו מספק דהוי כאילו אומר המשאיל ספק לי אם השאלתיך אם לאו שעל אותה טענה אין השואל חייב לישבע
Answer #1: Here, he does not know if the borrowed animal died, he may not make him swear amidst Safek, for it is as if the lender says "I am unsure whether or not I lent to you." The borrower need not swear due to such a claim.
ועוד דהכא אפי' משאיל אומר ברי אמרי' דאינו נשבע אלא ע"י גלגול.
Answer #2: Here, even if the lender says "I am sure [that the borrowed animal died" the borrower] swears only through Gilgul [because he totally denied what was claimed].
TOSFOS DH v'Halah Omer Eini Yode'a Patur
תוספות ד"ה והלה אומר איני יודע פטור
(SUMMARY: Tosfos explains the need to teach this.)
וא"ת לרב הונא ולרב יהודה דאמרי ברי ושמא ברי עדיף אמאי אצטריך למיתני הכא דפטור
Question: According to Rav Huna and Rav Yehudah, who say that Bari v'Shema Bari Adif (if one litigant is Vadai and the other is unsure, the former wins), why do we need to teach that here that he is exempt?
דהשתא ברישא אשמועינן דברי עדיף להוציא כ"ש הכא דלהחזיק
In the Reisha, we learn that Bari is Adif to force the other to pay. All the more so here it is Adif to keep what he has!
וי"ל דאיידי דתנא ברישא דברי עדיף חייב השואל תנא נמי סיפא דכי הוי אפכא דפטור השואל
Answer #1: Since the Tana taught in the Reisha that Bari is Adif and the borrower is liable, he taught also the Seifa, that when it is opposite, the borrower is exempt.
אי נמי דברי דמשאיל עדיף מברי דשואל וכן שמא דמשאיל עדיף מדשואל
Answer #2: The Bari of the lender [in the Reisha] is better than the Bari of the borrower [in the Seifa], and the Shema of the lender [in the Seifa] is better than the Shema of the borrower. (In the Reisha, because the borrower should know what happened, but normally the lender does not know. For this reason, the borrower's Bari is weaker, for he does not fear being contradicted);
ולהכי איצטריך סיפא לאשמועינן דאפילו ברי דשואל דלא חשיב כולי האי עדיפא משמא דמשאיל.
Therefore, the Seifa needs to teach that even the Bari of the borrower, which is not so strong, is better than the Shema of the lender.
TOSFOS DH Leima Tihavi Tiyuvta d'Rav Nachman
תוספות ד"ה לימא תהוי תיובתא דרב נחמן
(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)
וא"ת והא מתניתין מוקי לה בסמוך כסומכוס דלא אזיל בתר חזקה
Question: Below, we establish our Mishnah like Sumchus, who does not follow Chazakah;
ואית ליה ממון המוטל בספק חולקין ולהכי לדידיה כי איכא ברי ושמא הוי ברי עדיף אפילו להוציא
He holds that we divide money amidst Safek. Therefore, according to him, when there is Bari v'Shema, Bari Adif, even to make the other pay;
ורב נחמן כרבנן דאית להו המע"ה
Rav Nachman holds like Rabanan, who hold that ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah!
אי נמי רב נחמן אתי שפיר כסומכוס דמודה סומכוס היכא דליכא דררא דממונא דהמע"ה
Alternatively, Rav Nachman can hold like Sumchus. Sumchus agrees when there is no Drara of money that ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah!
וי"ל דלסומכוס דאית ליה ממון המוטל בספק חולקין הוי כאילו תרוייהו מוחזקין בו וכיון דלדידיה אהני ברי נגד שמא וחייב הכל הכי נמי הוי ליה למימר לרבנן דאהני נמי ברי נגד שמא לכל הפחות לומר שיחלוקו.
Answer: Sumchus holds that we divide money amidst Safek. It is as if both of them are Muchzak in it. Since according to him, Bari helps against Shema, and [the Shema] must pay everything, we should similarly say according to Rabanan that Bari helps against Shema, at least to say that they divide.
TOSFOS DH v'Halah Omer Eini Yode'a
תוספות ד"ה והלה אומר איני יודע
(SUMMARY: Tosfos explains that this is only when he does not remember borrowing.)
דוקא שאומר איני יודע אם הלויתני אבל הלויתני ואיני יודע אם החזרתי לך מתניתין היא בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיח.) דחייב
Explanation: This is only when he says "I do not know whether you lent to me", but if he says "you lent to me, and I do not know whether I returned to you", a Mishnah (Bava Kama 118a) teaches that he is obligated;
ומ"מ פריך שפיר לרב נחמן ממתניתין דאע"ג דמודה שמסר לו שתי פרות כיון שמחזיר אחת הוה כאילו אומר איני יודע אם השאלתני אם לאו
Even so, it is a proper question against Rav Nachman. Even though he agrees that he handed over to him two cows, since he returns one, it is as if he says "I do not know whether or not you lent to me." (Rosh - normally, "I do not know whether I returned" is a poor claim, for he should know. Here, we cannot blame him for being unsure, so he is like one who unsure whether he borrowed.)
וכן בפרה אחת כשאינו יודע אם מתה בעודה שאולה.
The same applies to one cow, when he does know whether it died while it was borrowed.
TOSFOS DH Rav Huna v'Rav Yehudah Amrei Chayav Bari v'Shema Bari Adif
תוספות ד"ה רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף
(SUMMARY: Tosfos discusses when they say that Bari is Adif.)
תימה דבריש שור שנגח את הפרה (שם דף מו. ושם ד"ה דאפי') אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המע"ה
Question - Citation (Bava Kama 46a - Rav Yehudah citing Shmuel): (The Mishnah says that if a cow was pregnant, and a bull gored it, and we see the cow and its fetus dead, but we are unsure if it miscarried due to the goring or before the goring, the bull's owner pays half [of half-damage] for the fetus, due to Safek.) This is Sumchus' opinion, but Chachamim say that a great general rule in monetary laws is ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah;
מאי כלל גדול אפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא
Citation (cont.): Why is it called a great general rule? It is even if the victim is Bari, and the damager is Shema.
ואין לומר דרב יהודה דהכא כסומכוס והתם איירי אליבא דרבנן
Suggestion: Here, Rav Yehudah is like Sumchus, and there he discusses according to Rabanan.
דאי לסומכוס אהני ברי לרבנן נמי מהני כדפרישית לעיל
Rejection #1: If according to Sumchus Bari helps, it helps also according to Rabanan, like I explained (in DH Leima).
ועוד דהכא במנה לי בידך דליכא דררא דממונא לא פליג סומכוס
Rejection #2: Here, regarding "you owe to me 100", that there is no Drara d'Mamona, Sumchus does not argue!
וי"ל דדוקא הכא אית ליה לרב יהודה דברי עדיף דהוי ברי טוב ושמא גרוע
Answer: Only here, Rav Yehudah holds that Bari Adif, because it is a good Bari and a poor Shema (because one should know whether or not he borrowed);
אבל גבי ניזק הוי ברי גרוע דלפי שיודע שהמזיק לא היה שם ולא יכחישנו טוען ברי
However, regarding a victim of damage it is a poor Bari. Since he knows that the damager was not there, and he will not contradict him, he claims Bari;
והשמא של מזיק נמי טוב הוא שלא היה לו לידע ולכך מודה רב יהודה התם דלאו ברי עדיף
Also, the damager's Shema is good, for he is not expected to know. Therefore, Rav Yehudah agrees there, that Bari is not Adif.
וא"ת ביש נוחלין (ב"ב דף קלה. ושם ד"ה אביי) גבי האומר זה אחי אינו נאמן ומסיק דאמרי אחין אין אנו יודעין
Question: In Bava Basra (135a), regarding one who says "this is my brother" is not believed, we conclude that the [other] brothers say "we do not know";
וקאמר זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור
Citation (135a) Inference: This shows that if one says "you owe to me 100", and the other says "I do not know", he is exempt.
והיכי דייק הא התם מודו כ"ע דפטור לפי שברי שלו גרוע ושמא שלהן טוב שיודע שהאחין אינן מכירין בו אם הוא אחיהם
How do we infer this? There, all agree that he is exempt, because his Bari is poor and their Shema is good, for he knows that the brothers do not recognize whether or not [the alleged brother] is their brother!
וי"ל דהתם נמי ירא שמא היום או מחר ישאלו וידעו ששיקר
Answer: Also there, he fears lest today or in the future they will ask and find out that he lied.
וכן בפ' הבית והעלייה (לקמן דף קטז: ושם) אם היה מכיר מקצת אבניו נוטלן
Support: Also below (116b, if a house and an upper story belonged to different people, and it fell), it one recognizes some of his rocks, he takes them...
ומסיק והלה מה טוען איני יודע וקאמר לימא תהוי תיובתא דמ"ד מנה לי בידך כו' פטור
We conclude "what does the other one claim? He says "I do not know." We should say that this refutes the one who says that when one says "you owe to me 100" [and the other does not know], he is exempt!
משמע דלמ"ד חייב א"ש
Inference: According to the opinion that he is liable, this is fine!
התם נמי הוי ברי טוב שרגילות להכיר אבנים אפילו אין בהם סימן
Answer: Also there, the Bari is good, for it is common to recognize rocks, even if there is no Siman in them.
וכן משמע התם דמוקי לה כשיש עסק שבועה ביניהן ומתוך שאינו יכול לישבע משלם
Support: It connotes like this there, for we establish it when there is an [another] obligation to swear, and since he cannot swear [also about the rocks], he must pay (let the other take what he claims to recognize);
ואי אין רגילות להכירו לא משלם כמו ביורשים דלא אמרינן בהו מתוך שאינו יכול לישבע משלם משום דלא הוי להו לידע
If it is not common to recognize [his rocks], he does not pay, like heirs. We do not say about [heirs] "since he cannot swear, he pays", because it was not upon them to know;
ומשום הכי נמי בניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם דלא הוה ליה לידע
Therefore, also when a victim of damage is Bari and the damager is Shema, we do not say "since he cannot swear, he must pay", since it was not upon him to know. (Rather, he is exempt);
דהא מודה מקצת הוא שמודה בפרה
[He must swear,] for he admits to part of the claim, for he agrees about the cow (that his bull gored it, but he is unsure about the fetus).
אבל קשה בפרק קמא דכתובות (דף יב: ושם ד"ה ר"ה) דפסיק שמואל כרבן (הגהה בגליון) גמליאל דאמר היא נאמנת לומר משארסתני נאנסתי
Question: In Kesuvos (12b), Shmuel rules like R. Gamliel, who says that [a Kalah who was found not to be a virgin] is believed to say "after Eirusin, I was raped";
וקאמר אביי הא דרב יהודה דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב דשמואל היא דפסיק כר"ג
Abaye said that Rav Yehudah's teaching, that when one says "you owe to me 100", and the other says "I do not know", he is obligated, is like Shmuel, who rules like R. Gamliel;
והלא רב יהודה ושמואל מודו היכא דברי גרוע ושמא טוב לא אמר ברי עדיף גבי ניזק
Rav Yehudah and Shmuel agree that when the Bari is poor and the Shema is good, Bari is not Adif, regarding a victim of damage;
והתם ברי דידה רע ושמא שלו טוב שאינו יודע כלל מתי נאנסה
There [in the case that R. Gamliel discusses], her Bari is weak, and his Shema is good, for he does not know when she was raped!
וי"ל דאביי דאמר הא דרב יהודה דשמואל היא אית ליה דכלל גדול בדין אתא כדקאמר בריש הפרה (ב"ק דף מו.) א"נ לכי הא למוכר שור ונמצא נגחן ולא לניזק ברי ולמזיק שמא
Answer: Abaye, who said that Rav Yehudah's teaching is like Shmuel, holds that "the great general rule of monetary laws" comes [to teach] like it says in Bava Kama (46a) "alternatively, it teaches about one who sold a bull, and it was found to be a gorer." (It is not a Mekach Ta'os, even if most buy bulls for plowing. Rather, ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah.) It does not teach about when the victim is Bari and the damager is Shema.
וא"ת אף על גב דדחי בכתובות ההיא דר"ג אכתי הא דרב יהודה דרב ושמואל היא דאית להו בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) דלא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם
Question: Even though in Kesuvos we reject that R. Gamliel [must hold like Rav Yehudah. Perhaps he holds like Rav Nachman, but she is believed due to a Migo, or Chezkas ha'Guf], still Rav Yehudah's opinion is like Rav and Shmuel, who say in Shevuos (47a) that we do not say "since he cannot swear, he must pay";
א"כ סברי במנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב
If so, they hold that that when one says "you owe to me 100", and the other says "I do not know", he is obligated!
דאי לאו הכי תקשי להו (הגהת הב"ח) מתניתין דהכא דלא מצי לשנויי בשיש עסק שבועה ביניהם כדפרישית
Source: If not, our Mishnah here would be difficult for them, and they could not answer that he is obligated to swear to him [for another reason, and since he cannot swear also about the 100, he must pay], like I explained!
וי"ל דסברי שפיר פטור ומתני' דאוקמא בשיש עסק שבועה ביניהם כברייתא דתני ר' אמי התם דדריש בין שניהם ולא בין היורשין
Answer: They can properly hold [that when one says "you owe to me 100"...] he is exempt. Our Mishnah, which we establish when he is obligated to swear to him [for another reason], is like the Beraisa that R. Ami taught there, which expounds "[Shevu'as Hash-m will be] between both of them", and not between the heirs. (If the father could not swear because he did not know, he would be liable. In such a case, his heirs are exempt);
ואינהו דרשי בין שניהם שהשבועה חלה על שניהן כדתנא ר"ש בן טרפון כדהתם
[Rav and Shmuel] expound "between both of them", that the Shevu'ah takes effect on both of them (both are punished for it), like R. Shimon ben Tarfon taught there. (They cannot expound to exempt the heirs, for they hold that even the father would be exempt!)
וא"ת לרב ושמואל דפטרי בנ' ידענא ונ' לא ידענא מודה במקצת אמאי חייב יהא נאמן במה שכופר במיגו דאי בעי אומר איני יודע
Question: According to Rav and Shmuel, who exempt one who knows about 50, and does not know about the other 50 [claimed], why is Modeh b'Miktzas obligated? He should be believed about what he denies, Migo (since) if he wanted, he could have said "I do not know"!
וי"ל דאין אדם טוען ברצון איני יודע כדפרישית במתני'.
Answer: [This is not a Migo,] for one does not willingly claim "I do not know", like I explained in our Mishnah.
TOSFOS DH Rav Nachman v'R. Yochanan Amrei Patur
תוספות ד"ה רב נחמן ור' יוחנן אמרי פטור
(SUMMARY: Tosfos explains that this was before Shevu'as Heses.)
בבבא קמא (דף קיח. ושם) ובפ"ק דכתובות (דף יב: ושם) פי' בקונטרס פטור היינו קודם שניתקנה שבועת היסת
Explanation: In Bava Kama (118a) and Kesuvos (12b), Rashi explained that he is exempt, i.e. before Rabanan enacted Shevu'as Heses (for one who totally denies);
אבל אחר שניתקנה שבועת היסת חייב לישבע שאינו יודע
However, after they enacted Shevu'as Heses, he is obligated to swear that he does not know;
דאל"כ כל נתבע יאמר איני יודע ויהיה פטור מכלום.
If not, every defendant would say "I do not know", and he would be totally exempt!
TOSFOS DH Hachi Garsinan Kegon she'Yesh Esek Shevu'ah Beineihem
תוספות ד"ה ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהם
(SUMMARY: Tosfos discusses whom Rav Nachman holds like.)
מ"מ במציעתא ששוכר טוען ברי ומשאיל שמא פטור השוכר משבועה שאין המשאיל יכול להשביעו מספק אף על פי שמודה לו במקצת
Explanation: Even so (that he must swear for another reason), in the middle clause, when the renter claims Bari and the owner is Shema, the renter is exempt from the Shevu'ah "it is not in my Reshus", for the owner cannot force him to swear it amidst Safek, even though he partially admits.
וא"ת דמשמע הכא דאית ליה לרב נחמן מחויב שבועה ואין יכול לישבע משלם
Question: Here it connotes that Rav Nachman holds that one who is obligated to swear and he cannot swear, he must pay;
ובפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם ד"ה הלכתא) גבי היו שניהן חשודין על השבועה חזרה שבועה למקומה דברי ר"מ ר' יוסי אומר יחלוקו
Citation (Shevuos 47a - R. Meir): When both parties were suspected to swear falsely, the Shevu'ah returns to its place. R. Yosi says, they divide.
Note: In the Mishnah (45a), they say oppositely. On 47a, Amora'im say that R. Yosi holds that they divide.
ופליג רב נחמן אר' אבא דסבר התם כמ"ד חזרה שבועה למקומה ומפרש ר' אבא דהיינו למחויב לה ומתוך שאין יכול לישבע משלם
Rav Nachman argues with R. Aba, who holds there like the opinion that the Shevu'ah returns to its place. R. Aba explains that this means that it returns to the one who was obligated to swear, and since he cannot swear, he must pay.
וקאמר התם עבד רב נחמן עובדא דיחלוקו כר' יוסי
It says there that Rav Nachman ruled in a case that they divide, like R. Yosi!
וי"ל דמוקי מתניתין דהכא כר"מ ומפרש למקומה היינו למחויב לה כדפריש ר' אבא אבל איהו סבר כר' יוסי
Answer: [Rav Nachman] establishes our Mishnah here like R. Meir, and explains that [the Shevu'ah returns] "to its place" means to the one who was obligated to swear, like R. Aba, but [Rav Nachman] holds like R. Yosi.
אבל קשה דבח"ה (ב"ב דף לד. ושם ד"ה וכל) משמע דהלכה כר' אבא דאייתו אמוראי בתראי מיניה ראיה לפסוק הלכה וקי"ל כרב נחמן בדיני
Question #1: In Bava Basra (34a) it connotes that the Halachah follows R. Aba. (He taught that if one witness saw Reuven grab an ingot from Shimon, and Reuven says "I grabbed my own", since he is obligated to swear to contradict the witness, and he cannot [for he agrees to the witness' words], he must pay.) Later Amora'im bring from him a proof about how we rule, and we hold like Rav Nachman in monetary laws!
ועוד דבפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם. ד"ה מתוך) גבי יתומים מיתומים לא יפרעו אלא בשבועה דאמרי רב ושמואל לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה
Question #2: In Shevuos (47a), regarding "orphans collect from orphans only with a Shevu'ah", Rav and Shmuel say that it connotes that this is only when the lender died in the lifetime of the borrower;
אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו
However, if the borrower died in the lifetime of the lender, the lender was already obligated to swear to the borrower's children [in order to collect], and one does not bequeath a Shevu'ah to his children;
דסברי דלא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע או תובע או נתבע משלם אלא פטור
[Rav and Shmuel] hold that we do not say since he cannot swear, neither the claimant or the defendant, [the defendant] must pay. Rather, he is exempt;
ופליגי אדר' אלעזר דאמר יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין
They argue with R. Elazar, who says that the heirs swear the oath of heirs (our father did not tell us that this document was paid) and collect;
וסבר ר"א כר' אבא דמתוך שאינו יכול לישבע מי שהוא תובע או נתבע משלם הנתבע
R. Elazar holds like R. Aba, that since no one can swear, not the claimant and not the defendant, the defendant pays.
וקאמר התם (דף מח:) כיון דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כר"א עבד
It says there (48b) since it was not taught that the Halachah follows this opinion, and it was not taught that the Halachah follows the other opinion, if one ruled like Rav and Shmuel, it stands. If one ruled like R. Elazar, it stands.
משמע דרב ושמואל עיקר הוי כמו דר' אבא והתם אינו מזכיר דרב נחמן ולא מסתפק אלא ברב ושמואל ודר"א
Inference: The opinion of Rav and Shmuel is as primary as that of R. Aba (since if one ruled like them, it stands.) There, it does not mention Rav Nachman. The Safek is only about [whether we follow] Rav and Shmuel, or R. Elazar!
ונראה לר"ת דבנסכא ובנ' לא ידענא הלכתא כר' אבא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם והתם מודה אפי' רב נחמן
Answer (R. Tam): In the case of the ingot, and "[I know about 50.] I do not know about [the other] 50, the Halachah follows R. Aba, that since he cannot swear, he must pay. There, even Rav Nachman agrees;
וכששניהן חשודים הלכה כרב נחמן ור' אבא נמי מודה התם דיחלוקו
When both are suspected, the Halachah follows Rav Nachman, and also R. Aba agrees there that they divide;
וטעמא משום דהתם שניהם היו מחויבין שבועה ואין יכולין לישבע ולכך שניהם מפסידין כל אחד חצי מטעם דר' אבא
The reason is because both were obligated to swear, and they cannot swear. Therefore, they both lose. Each loses half, due to R. Aba's reason;
כיון דאינו יכול לישבע הנתבע משלם והתובע לא יטול ולכך יחלוקו
Since he cannot swear, the defendant pays, and the claimant does not [totally] collect. Therefore, they divide.
והא דקאמר התם רבותינו שבא"י דאמרי חזרה שבועה למחויב לה ומייתי מנסכא דר' אבא
Question: Raboseinu in Eretz Yisrael say there that [R. Meir means that] the Shevu'ah returns to the one who was obligated to swear, and they bring [a source] from the ingot of R. Aba!
לאו משום דר' אבא סבר כרבי מאיר אלא דמוכח מדברי ר' אבא דסבר בנסכא מתוך שאינו יכול לישבע משלם
Answer: This is not because R. Aba holds like R. Meir. Rather, is proven from R. Aba's words that he holds regarding the ingot that since he cannot swear, he must pay...
יש לנו לומר דאיהו נמי פי' מילתיה דרבי מאיר למקומה למחויב לה
We can say that he also explains R. Meir's words to mean that the Shevu'ah returns to the one who was obligated to swear.
ודוקא בחשוד המחויב שבועה דאורייתא אבל בשבועה דרבנן כגון פוגם שטרו ופוגמת כתובתה ומתה ונפלו קמי יתמי
Limitation: This is only for one who is suspected about a Torah Shevu'ah. Regarding a Shevu'ah mid'Rabanan, e.g. one who is Pogem his document (he admits that he already collected part. He must swear in order to collect the rest) or a woman who is Pogem her Kesuvah, and she died, and [the document or Kesuvah] fell to the heirs...
לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע מפסידין דאמר רב פפא (שם) הפוגם שטרו ומת יורשיו נשבעין ונוטלין
We do not say that since they cannot swear, they lose, for Rav Papa said that one who is Pogem his document and died, his heirs swear and collect.
היינו טעמא דבשבועה דרבנן לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כדמשמע לעיל פרק קמא (דף ה.) גבי ההוא רעיא
The reason is that for a Shevu'ah mid'Rabanan, we do not say "since he cannot swear, he pays", like it connotes above (5a) regarding the case of a shepherd.
לבד מיתומים (מכאן מדף הבא) מן היתומים דאע"ג דשבועה דרבנן היא מתוך שאינן יכולין לישבע מפסידין ואין נוטלין
The only exception is orphans [collecting] from orphans. Even though the Shevu'ah is mid'Rabanan, since they cannot swear, they lose, and do not collect.