TOSFOS DH veha'Dashos b'Ma'aser uvi'Terumah Eino Over Mishum Lo Sachsom

תוספות ד"ה והדשות במעשר ובתרומה אינו עובר משום לא תחסום

(SUMMARY: Tosfos explains that this is because they are not proper for it.)

פי' בקונטרס דסתם דייש לא הוי תרומה ומעשר שאין רגילות להיות תרומה ומעשר אלא אחר מירוח


Explanation #1 (Rashi): Stam Dayish is not Terumah or Ma'aser, for it is not normal that there is Terumah or Ma'aser before Miru'ach.

תימה דא"כ אפילו הן חולין מתוקנים לא יעבור דאין רגילות להיות מתוקנים קודם מירוח


Objection: If so, even if they are fixed (tithed) Chulin, he does not transgress, for it is not common that they are fixed before Miru'ach!

ונראה דטעמא משום דכתיב דישו דמשמע הראוי לו ומעשר ממון גבוה הוא


Explanation #2: Rather, the reason is because it says "Disho" (its Dayish), which connotes that what is proper for it, and Ma'aser is Hash-m's property;

ותרומה נמי לישראל אסור ליתן לפני בהמתו


Also Terumah, a Yisrael may not put it in front of his animal;

ואפילו כהן דוקא כרשינין שהוא מאכל בהמה מותר להאכיל ולא חטין משום הפסד תרומה


And even a Kohen, he may put Terumah in front of his animal only regarding vetch, which is [primarily] animal food, but not wheat, due to loss of Terumah.

וכן דריש בהדיא במעילה (דף יג. ושם ד"ה מאי) מדישו גבי הא דתנן וכן פרה לא תאכל כרשיני הקדש.


Support: We expound in Me'ilah (13a) from "Disho" regarding the Mishnah's teaching that a cow may not eat Hekdesh vetch [even while working].


TOSFOS DH Gidulei Ma'aser Chulin

תוספות ד"ה גידולי מעשר חולין

(SUMMARY: Tosfos explains why Chachamim did not decree that it is Ma'aser.)

דלא שייך למיגזר שמא ישהה בידו ויבער בטומאה דלמה ישהה כיון שיכול לפדותו


Explanation: (Chachamim decreed that Gidulei (what grows from seeds of) Terumah are Terumah, lest a Yisrael keep Tamei, or a Kohen keep Terumah.) It is not appropriate to decree lest he delay [Ma'aser] in his hand and consume it b'Tum'ah, for there is no reason for him to delay, since he can redeem it!

ואפילו לקוח בכסף מעשר שנטמא דאינו נפדה לרבי יהודה לא גזרו על גידולין דליהוו מעשר כיון דעיקר מעשר יש לו פדיון.


Even what was bought with Kesef Ma'aser and became Tamei, which R. Yehudah holds that one may not redeem it, [Chachamim] did not decree that Gidulav are Ma'aser, since the primary Ma'aser has redemption.


TOSFOS DH Kan b'Ma'aser Rishon d'Mikri Disho Kan b'Ma'aser Sheni

תוספות ד"ה כאן במעשר ראשון דמיקרי דישו כאן במעשר שני

(SUMMARY: Tosfos explains why an ox may not eat Ma'aser Sheni.)

דאפילו לר' יהודה אינו עובר חוץ לחומה כדפריך בסמוך והא בעי חומה


Explanation: Even according to R. Yehudah [who holds that Ma'aser Sheni is a person's property], he does not transgress [for muzzling] outside the wall [of Yerushalayim], like the Gemara asks below "it requires [consumption within] the wall!"

ותימה והלא אי לאו רעך היה אוכל פועל משל הקדש כי היכי דשרי משל חבירו ולא הוי גזל


Question: Had the verse not said "Re'acha", a worker would eat from Hekdesh, just like he may eat from his friend, and it is not theft;

וה"נ אית לן למימר דשרי חוץ לחומה דהא לרבי יהודה ממונו הוא ויכול לקדש בו האשה אפילו חוץ לחומה כדמשמע בקדושין (דף נג:)


Likewise, we should say that it is permitted outside the wall, for according to R. Yehudah it is his property, and he can be Mekadesh a woman with it, even outside the wall, like it connotes in Kidushin (53b)!

וי"ל דאפילו הכי לא קרינן ביה דישו שלו ולא של רעך


Answer: Even so, [Ma'aser Sheni] is not called Disho (what is proper for an ox), and it is not [called] of your friend (one who works with Ma'aser Sheni is not entitled to eat it).

דה"נ אמרינן בסוף פרק חלק (סנהדרין דף קיא:) דלכולי עלמא לא מיקרי שללה גבי עיר הנדחת ופטורה מן החלה דלא מיקרי עריסותיכם.


Support: We say similarly in Sanhedrin (111b) that all agree that [Ma'aser Sheni] is not called [the city's] spoils regarding an Ir ha'Nidachas, and [a dough of Ma'aser Sheni] is exempt from Chalah, for it is not called "your dough."


TOSFOS DH v'Heichi Dami keshe'Hikdimo b'Shibalin

תוספות ד"ה והיכי דמי כשהקדימו בשבלין

(SUMMARY: Tosfos asks why we asked this only now.)

תימה דמאי איצטריך לפרושי הכא היכי דמי דעד השתא נמי הוי מיירי בהכי דהא בגידולי מעשר ליכא לאוקמה כלל.


Question: Why do we need to explain here what is the case? Also until now we discuss this, for we cannot establish it to discuss Gidulei Ma'aser!


TOSFOS DH Amar Lehu Tanituha R. Shimon ben Yochai Omer

תוספות ד"ה אמר להו תניתוה רבי שמעון בן יוחאי אומר

(SUMMARY: Tosfos explains how we bring a proof from R. Shimon.)

ורבנן לא פליגי עליה במאי דמפרש טעמא משום דמעלי לה.


Explanation: Rabanan do not argue with him regarding this that he explains the reason because it is good for it.


TOSFOS DH Chasom Parasi v'Dush Bah

תוספות ד"ה חסום פרתי ודוש בה

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is even for the Yisrael's grain.)

פירוש ודוש בתבואתי דמרויח באמירה לנכרי


Explanation: [He tells him "muzzle it and] thresh my grain." He profits through telling the Nochri;

דבתבואת נכרי פשיטא דשרי כיון שאין ישראל נשכר בחסימה אלא אדרבה מפסיד


[If it were] the Nochri's grain, obviously it is permitted, since the Yisrael does not benefit from the muzzling. Just the contrary, he loses (his animal may not eat)!

כמו שפשיטא שמותר לומר לנכרי אכול נבלה


Opinion #1: This is like it is obvious that one may tell a Nochri "eat a Neveilah."

ומהאי טעמא נמי מותר לומר לנכרי בשבת הילך בשר ובשל לצרכך כשאין מוטל עליו לזונו דאין מרויח באותה אמירה כלום


For this reason, one may tell a Nochri on Shabbos "take this meat and cook for your needs", if the Yisrael is not obligated to feed him, for he does not benefit at all from this command.

ומיהו אמר ר"י דלא דמי לאומר לנכרי אכול נבלה דלא שייך התם אמירה לנכרי שהישראל עצמו יכול ליתן נבלה בפיו


Rebuttal (Ri): Here is unlike telling a Nochri "eat a Neveilah." There, [the Isur of] telling a Nochri [to do an Isur] does not apply, for the Yisrael himself may put the Neveilah in [the Nochri's] mouth;

אבל הכא אותו דבר שאומר לנכרי לעשות הוא אינו יכול לעשות כמו לבשל או לחסום


However, here the same matter that he tells the Nochri to do, the Yisrael may not do it, e.g. to cook or muzzle.

ומירושלמי דהנזקין גבי מחזיקין ידי נכרים בשביעית דקאמר א"ל חרוש בה טבאות ואנא נסיבנא לה מינך בתר שביעית


Support (for Opinion #1 - Citation - Yerushalmi in Gitin): We may encourage Nochrim [working] in Shevi'is. He says to him "plow well in it, and I will but it from you after Shemitah" (even though the Yisrael may not do so in Shevi'is)!

אומר ר"י דאין ראיה דהתם לפי שהתחיל כבר לחרוש מפני דרכי שלום.


Rejection (Ri): This is no proof. There, because he already began plowing, [it is permitted] for Darchei Shalom.


TOSFOS DH Aval Hacha d'Isur Lav Shari

תוספות ד"ה אבל הכא דאיסור לאו שרי

(SUMMARY: Tosfos points out that elsewhere we forbid regarding a Lav.)

אף על גב דבמס' מו"ק (דף יב.) אמרינן דבשביעית וחולו של מועד אסור אמירה לנכרי


Implied question: In Mo'ed Katan (12a), we say that telling a Nochri [to work in the field] in Shevi'is or [do Melachah] on Chol ha'Mo'ed,] is forbidden (even though there is no Misah for them)!

התם משום דשבת ויו"ט חדא מילתא היא וגזרו אטו שבת.


Answer: There, it is because Shabbos and Yom Tov are one matter (the same Melachos are forbidden), and they decreed (about Yom Tov and Chol ha'Mo'ed) due to Shabbos. (Maharam says that Shevi'is is called Shabbos. Maharshal says that "Shevi'is" is a printing mistake in Tosfos. It should say "Shabbos".)


TOSFOS DH d'Ganvin Lehu Armai

תוספות ד"ה דגנבין להו ארמאי

(SUMMARY: Tosfos questions the She'altos' explanation of this.)

בשאלתות דרב אחאי מפרש שהיו קושרין דינר בכיס של בהמה בחזקה והנכרי גונב הדינר ותולש הכיס ומסרסו


Explanation (She'altos of Rav Achai): They used to tie tightly a coin to the testicles [of the bull], and the Nochri steals the coin and cuts off the testicles and [thereby] castrates it.

ולשון גנבין להו לא משמע הכי שלא באין לגנוב רק הדינר.


Objection: The Gemara's words "they steal them" does not connote that they came to steal only the coin.



TOSFOS DH Michlefei a'Hadadei

תוספות ד"ה מחלפי אהדדי

(SUMMARY: Tosfos explains why they were stringent.)

שלא מדעתן היו מסרסין אותן ומ"מ היו מחליפין שמא לא יאמינו העולם שהיה שלא מדעתם או משום שלא יאמרו אחרים לנכרי לעשות כן ויאמרו שלא מדעתנו עשו.


Explanation: [The Nochrim] castrated them without [the owners'] consent. Even so, they traded them, lest people not say that it was without their consent, or lest others tell a Nochri to do so, and they will say that it was without their consent.


TOSFOS DH Yashav Lah Kotz b'Fiha Mahu

תוספות ד"ה ישב לה קוץ בפיה מהו

(SUMMARY: Tosfos explains why we were not able to resolve this question.)

וא"ת הא אמרינן לקמן לא תדוש בחסימה


Question: We say below "do not thresh with muzzling"!

וי"ל דה"מ כשחסמה בחוץ כדי שלא תאכל אבל הכא שישב לה מאליו בעי דלמא הוי כחלתה.


Answer: That is only when he muzzled outside, so that it will not eat. However, here that the thorn came automatically, we ask whether this is like when it became sick.


TOSFOS DH Ravatz Ari mib'Chutz

תוספות ד"ה רבץ ארי מבחוץ

(SUMMARY: Tosfos explains how the questions depend on each other.)

את"ל ישב לה קוץ אסור לפי שחסימה בגופה אבל ארי שהיה רחוק ממנה לא הוי חסימה


Explanation: If you will say that when a thorn came [in its mouth] it is forbidden, because the muzzling is in its body, [perhaps] a lion, which is far from it, is not muzzling;

ואת"ל דארי נמי הוי חסימה היינו משום דמפחד הארי אינה אוכלת אפילו היא רעיבה הרבה אבל בעמד בנה בחוץ אינה נחסמת כל כך.


If you will say that also a lion is muzzling, this is because due to fear of the lion it does not eat, even if it is very hungry, but when its child is outside, it is not muzzled so much (perhaps it is permitted).


TOSFOS DH Amad Benah mib'Chutz Mahu

תוספות ד"ה עמד בנה מבחוץ מהו

(SUMMARY: Tosfos defends another text.)

אית ספרים דגרסי העמיד


Alternative text: Some texts say "he put its child outside."

ואפילו הכי לא פריך חסימה מעלייתא היא משום דאינה מנחת כל כך מלאכול בשבילו כמו מפחד הארי כדפרישית.


Observation: Even so, it does not ask "this is proper muzzling!", because it does not refrain from eating so much due to this, like it does from fear of a lion, like I explained [in the previous Dibur].


TOSFOS DH R. Yochanan Amar Chayav Akimas Sefasav Havi Ma'aseh

תוספות ד"ה רבי יוחנן אמר חייב עקימת שפתיו הוי מעשה

(SUMMARY: Tosfos discusses why R. Yochanan considers speech to be an action in some cases.)

תימה דבפ' ג' דשבועות (דף כא.) אמר רבי יוחנן אומר היה רבי יהודה משום ר' יוסי הגלילי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם


Question: In Shevuos (21a), R. Yochanan said that R. Yehudah said in the name of R. Yosi ha'Gelili that any Lav she'Ein Bo Ma'aseh, one is not lashed for it, except for swearing [falsely], Temurah and cursing a Yisrael with Hash-m's name;

והלא רבי יוחנן גופיה קאמר הכא דעקימת שפתיו הוי מעשה א"כ נשבע ומימר ומקלל חבירו בשם אמאי מחשיב אותן לאו שאין בו מעשה


R. Yochanan himself said here that bending his lips is an action. If so, why does he consider swearing, Temurah and cursing to be a Lav she'Ein Bo Ma'aseh?

וי"ל דלא קאמר רבי יוחנן דעקימת פיו הוי מעשה אלא הכא משום דבדיבוריה קעביד מעשה שהולכת ודשה בלא אכילה


Answer: R. Yochanan said that bending his lips is an action only here, because through his speech it does an action. It goes and threshes without eating;

כדאמרינן בריש תמורה (דף ג:) אההיא דחוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו אמר ליה רבי יוחנן לתנא לא תיתני מימר דבדבוריה קעביד מעשה


This is like we say in Temurah (3b) regarding except for "swearing, Temurah and cursing a Yisrael." R. Yochanan told one who recites Beraisos "do not teach Temurah, for through his speech he does an action."

ולהכי פריך הכא ר"י לריש לקיש ממימר דחשיב מעשה משום דבדבוריה קעביד מעשה


Support: This is why here, R. Yochanan challenges Reish Lakish from Temurah, for he considers it to be an action, for through his speech he does an action;

אבל נשבע לא עביד בדיבוריה מעשה כדמוקי לה התם באכלתי ולא אכלתי


However, one who swears does not do an action through his speech, like we establish there [that he swore] "I ate" or "I did not eat." (He will not do an action due to the Shevu'ah.)

וא"ת דבסוף פרק ד' מיתות (סנהדרין דף סה. ושם: ד"ה הואיל) קאמר ר' יוחנן דעקימת שפתיו דמגדף לא הוי מעשה משום דישנו בלב


Question: In Sanhedrin (65a), R. Yochanan said that [even though normally speech is an action,] bending his lips to blaspheme is not an action, because it is in the heart;

ופריך והתניא יצאו עדים זוממים שאין בהן מעשה ומשני אלא שאני מגדף הואיל וישנו בקול


The Gemara asks from a Beraisa that says "this excludes Edim Zomemin, who do not do an action" (even though testimony is not in the heart), and answers "rather, blasphemy is different, because it is through voice";

ופריך וקול לר' יוחנן לאו מעשה הוא והא חסמה בקול לרבי יוחנן חייב


The Gemara asks "does R. Yochanan hold that voice is not an action? If he muzzled through voice, R. Yochanan holds that he is liable!"

ומשני שאני עדים זוממים דישנן בראייה


It answers that Edim Zomemin are different, for they are [liable for testifying] about sight (and they did not see it).

והשתא היכי פריך מחסמה בקול אמגדף דלא עביד מעשה בדיבוריה


Summation of question: How did we ask from muzzling through voice to blasphemy, which does not do an action through his speech?

וי"ל דלאו אמגדף פריך אלא אעדים זוממין פריך דבההוא שנויא דמשני שאני מגדף הואיל וישנו בקול שני נמי אעדים זוממין


Answer: We do not ask about blasphemy, rather, about Edim Zomemin. In the answer the Gemara gave that blasphemy is different, because it is through voice, this answers also for Edim Zomemin;

ועלייהו פריך וקול לר' יוחנן לאו מעשה הוא דבדיבורייהו מתעביד מעשה שמתחייב הנדון


About them (Edim Zomemin) we ask "does R. Yochanan hold that voice is not an action?", for through their speech an action is done. They obligate the defendant!

ומשני שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראייה אבל מגדף הוי טעמא דלא חשיב מעשה הואיל וישנו בקול דלא עביד בדיבוריה מעשה


It answers that Edim Zomemin are different, for they are about sight, but the reason why blasphemy is not considered to be an action is because it is through voice, and no action is done through his speech.

ואין צריך תו לטעמא שכן ישנו בלב


We no longer need the reason that [blasphemy] is in the heart.

והיינו טעמא נמי דמסית ומדיח ומקלל אביו דממעט להו בת"כ מועשה


Support: This is the reason for one who entices an individual [to do idolatry] or a city, or curses his father. In Toras Kohanim we exclude them from "v'Asah" (these are not actions);

דהתם אינו לא בלב ולא בראייה אלא על כרחך משום דישנן בקול


There, it is not in the heart, or through sight. Rather, you are forced to say that it is because they are through voice.

ואף על גב דבפ"ק דכריתות (דף ד.) לא קאמר טעם דמגדף דישנו בקול אלא קאמר מגדף ישנו בלב ועדים זוממין ישנן בראייה


Implied question: In Kerisus (4a) it does not give the reason of blasphemy that it is through voice, rather, because blasphemy is in the heart, and Edim Zomemin are through sight!

אסוגיא דסנהדרין סמיך


Answer: It relies on the Sugya in Sanhedrin.

ובקונטרס גריס שאני עדים זוממין הואיל וישנן בקול ולא גריס שאני מגדף


Alternative text: Rashi [in Sanhedrin] says that the text says "Edim Zomemin are different, for they are through voice." It does not say "blasphemy is different";

משום דאי הדר ביה מטעמא קמא דהואיל וישנן בלב אם כן לפי המסקנא דסתר טעמא דהואיל וישנן בקול הוה ליה למיהדר לטעמא קמא ולמימר שאני מגדף הואיל וישנו בלב


[He rejected our text] because if [Rava] retracted from the first reason, that [blasphemy, and presumably, also Edim Zomemin] are in the heart, if so, in the conclusion, that we reject the reason that they are through voice [and rather explain Edim Zomemin because they are through sight] we should have returned to the first reason and said that blasphemy is different, for it is in the heart!

ואין נראה דלמסקנא נמי לא סתר טעמא דהואיל וישנו בקול לענין מגדף ומסית ומדיח כדפרשינן דבדיבורייהו לא מתעביד מעשה.


Rebuttal: Also in the conclusion, we did not reject the reason that they are through voice regarding blasphemy and enticers of an individual or city, like we explain, that through their speech no action is done.


TOSFOS DH Reish Lakish Amar Patur Akimas Sefasav Lo Havi Ma'aseh

תוספות ד"ה ריש לקיש אמר פטור עקימת שפתיו לא הוי מעשה

(SUMMARY: Tosfos concludes that Reish Lakish himself holds unlike this.)

ואם תאמר והא בריש אלו הן הלוקין (מכות דף יג:) אמרינן הא דבעינן לאו שיש בו מעשה משום דכולהו לאוי גמרינן מלאו דחסימה


Question: In Makos (13b), we say that we require a Lav she'Yesh Bo Ma'aseh [to be lashed] because we learn all Lavim from muzzling;

משום דסמיך ליה ארבעים יכנו לא יוסיף וחסימה יש בה מעשה


The Torah wrote "Arba'im Yakenu Lo Yosif" next to muzzling, and muzzling has an action;

והשתא לריש לקיש דחסמה בקול לית בה מעשה נימא דלקי ונילף בכולהו דלקי אלאו שאין בו מעשה


Now, according to Reish Lakish, muzzling through voice has no action. We should say that he is lashed, and we should learn that one is lashed for every Lav she'Ein Bo Ma'aseh;

ואמאי פטר הכא בחסימה גופה כי אין בה מעשה


Why does he exempt here, for muzzling itself, when there is no action?

ויש לומר דסבר ריש לקיש דעיקר קרא לא איירי אלא בסתם חסימה דאית בה מעשה


Answer #1: Reish Lakish holds that the verse primarily discusses normal muzzling, which has an action.

אי נמי נפקא לריש לקיש כאידך שנויא דמכות (שם) דדריש מלעשות דאין לוקין אלא בלאו שיש בו מעשה


Answer #2: Reish Lakish learns like the other answer in Makos that expounds from "La'asos" that one is lashed only for Lav she'Yesh Bo Ma'aseh.

ואם תאמר דבאלו הן הלוקין (שם טו:) פליג רבי יוחנן וריש לקיש בשבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה


Question: In Makos, R. Yochanan and Reish Lakish argue about one who swore "I will eat this loaf today", and the day passed and he did not eat it;

דר' יוחנן פטר ליה משום לאו שאין בו מעשה ור"ל פטר ליה משום התראת ספק אבל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו


R. Yochanan exempts him, for it is a Lav she'Ein Bo Ma'aseh, and Reish Lakish exempts him due to Hasra'as Safek (Safek warning), but [he holds that] one is lashed for Lav she'Ein Bo Ma'aseh!

וליכא למימר דאליבא דר' יהודה קאמר וליה לא סבירא ליה


Suggestion: [Reish Lakish] said so according to R. Yehudah, but he himself disagrees.

כדמשמע בתר הכי דפליגי אמילתא דר' יהודה דאמר גבי לא תותירו ממנו עד בקר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו


Support: It connotes like this afterwards, that they argue about R. Yehudah's words. He said about "Lo Sosiru Mimenu Ad Boker", that the Torah gave an Aseh ("veha'Nosar Mimenu ba'Esh Tisrofu") after the Lav to teach that one is not lashed for [the Lav];

דדייק ר' יוחנן טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקין עליו דהתראת ספק שמה התראה


Rejection #1: R. Yochanan infers that [one is not lashed] because the Torah [gave an Aseh]. If not, one would be lashed, for Hasra'as Safek is valid Hasra'ah;

וריש לקיש דייק טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקין אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו


Reish Lakish infers that [one is not lashed] because the Torah [gave an Aseh]. If not, one would be lashed. This implies that one is lashed for Lav she'Ein Bo Ma'aseh!

ואי אליבא דרבי (מכאן מדף הבא) יהודה קאמר אמאי לא דייק נמי ממילתיה דהתראת ספק שמה התראה כדדייק רבי יוחנן


If [Reish Lakish] said according to R. Yehudah, why didn't he infer also from his words that Hasra'as Safek is valid Hasra'ah, like R. Yochanan inferred?!