1)

TOSFOS DH bi'Reshus Mocher Mutar

תוספות ד"ה ברשות מוכר מותר

(SUMMARY: Tosfos explains that he must give wages for his toil and food.)

וכגון שנתן לו שכר עמלו ומזונו שלא יהא טורח לו בשכר הלואה

(a)

Explanation: The case is, he gave to him wages for his toil and food, so he does not toil for him as wages for the loan.

וא"ת א"כ מאי קמ"ל

(b)

Question: If so, what is the Chidush?

וי"ל דסיפא איצטריך ליה ברשות לוקח אסור

(c)

Answer: We need the Seifa to teach that in the buyer's Reshus it is forbidden;

דס"ד דלא מיחזי כרבית כיון שהוא מוכר במקום היוקר כמו שהוא נותן לו כאן במקום הזול.

1.

One might have thought that it does not look like Ribis, since he sells in an expensive place like he gives to him now in the cheap place.

2)

TOSFOS DH ha'Chamarim Mailin bi'Mekom ha'Yoker kebi'Mekom ha'Zol

תוספות ד"ה החמרים מעלין במקום היוקר כבמקום הזול

(SUMMARY: Tosfos discusses why this is permitted.)

פירש בקונטרס אפילו אחריות הדרך בהליכה ובחזרה על החמרים

(a)

Explanation #1 (Rashi): This is even if Achrayus for the journey going and returning is on the donkey-drivers.

ואי אפשר לומר כן דלעיל (דף סה.) גבי טרשא דרב חמא פי' בקונטרס גופיה שהיה אחריות ההליכה על רב חמא אף על גב דהוו שבקי להו מיכסא ונקטי להו שוקא

(b)

Rebuttal #1: This cannot be, for above (65a), regarding Tarsha of Rav Chama, Rashi himself explained that Achrayus for the journey was on Rav Chama, even though they used to pardon the tax [to the donkey-drivers, because it was Rav Chama's merchandise], and they had rights to sell before anyone else...

ואפילו היה שם אחריות עליהם של מקבלים יש להתיר שם יותר מכאן דבשכר דשבקי להו מיכסא ונקטי להו שוקא יותר מבסחורות אחרות הויא שויא טפי והוו זבני לה ביוקר

1.

And even if the Achrayus was on the acceptors (the donkey-drivers), there is reason to permit there more than here, because as recompense for pardon of the tax and rights to sell before other merchandise, [Rav Chama's] merchandise was worth more, and they sold it for a higher price;

אבל כאן מה שהיו ניכרים סוחרים ע"י המעות ומגלו להו תרעא כך היה נעשה להם במעות אחרים וכל לוין כמו כן משתכרים

2.

However, here, this that the merchants became known through the money (in the future, sellers will give to them on credit), and the buyers reveal to them where the price is high, the same would occur with others' coins. All borrowers profit like this!

ועוד דפריך בסמוך אדרב דשקיל חמשא בסורא ומקבל אונסא דאורחא ונשקול שיתא ולא פריך לא ליקביל אונסא דאורחא

(c)

Rebuttal #2: Below, we say that Rav bought five [measures of grain for a Zuz] in Sura (where it sold for four measures for a Zuz) and accepted [loss due to] Ones on the way (from where it sells for six measures for a Zuz). We did not ask that he need not accept Achrayus for the journey!

אלא נראה דאחריות הדרך בחזרתם עם התבואה ממקום הזול היה על בעה"ב והחמרים היו משתכרין במעות בהליכה ממקום היוקר למקום הזול בשום סחורה

(d)

Explanation #2: Rather, Achrayus for the return trip with the grain from the cheap place was on the buyer, and the donkey-drivers profited through the coins in going from the expensive place to the cheap place through [buying] some merchandise;

ואי לאו טעמא דמגלו להו תרעא או מוזלי גבייהו הוה אסור דבשכר הלואה של הליכה היו טורחין להם בחזרה.

1.

If not for the reason that [the buyers] reveal to them where the price is high, or [sellers] sell to them for less, it would be forbidden, for as wages for the loan they toil for them on the return trip.

3)

TOSFOS DH Mai Taima Nicha Lehu d'Miglei Lehu Tar'a

תוספות ד"ה מאי טעמא ניחא להו דמגלי להו תרעא

(SUMMARY: Tosfos explains why we needed to say that this is their wage.)

לא ה"מ למימר כגון דיהבי להו שכר עמלם כדפי' ברשות מוכר מותר

(a)

Implied question: Why couldn't he say that the case is, they give to them wages for their toil, like I explained "in the seller's Reshus it is permitted"?

כי זה לא היה שום חידוש

(b)

Answer: This would not be any Chidush.

ור"ח פי' דאפילו שכירות החמורים (הגהת מהרש"א) נותן בעה"ב לחמרים

(c)

Implied question: R. Chananel explained that even rental of the donkeys, the Ba'al ha'Bayis (buyer) gives to the donkey-drivers!

ומ"מ נראה דמודה דלא יהיב שכר עמלם דאי יהיב לא הוה צריך כלל לטעמא דגלויי תרעא ואוזלי גבייהו

(d)

Answer: In any case, it seems that he admits that he does not give to them wages for their toil, for if he did, he would not need at all the reason of revealing to them where the price is high, or [sellers] sell to them for less.

ומה שדחק ר"ח לומר שנותן שכר החמורי' (הגהת הרש"ש)

(e)

Implied question: What forced R. Chananel to explain that he gives rental of the donkeys?

לפי שדומה לו שכר מועט גלוי תרעא

(f)

Answer: He holds that revealing to them where the price is high is a small wage. (It is not enough compensation.)

ובחנם דחק דהקילו חכמים ברבית דרבנן כמו לעיל (דף סט.) ריש עגלא לפטומא.

(g)

Rebuttal: There was no need for him to explain so. Chachamim were lenient about Ribis mid'Rabanan, like above (69a), that one who fattens calves receives the head.

4)

TOSFOS DH Nicha Lehu d'Miglei Lehu Tar'a

תוספות ד"ה ניחא להו דמגלי להו תרעא

(SUMMARY: Tosfos explains that they reveal to them where the price is high.)

פירש בקונטרס ע"י מעות שבידם ניכרים סוחרים ומקיפין להם סחורות אחרות

(a)

Explanation #1 (Rashi): Through the coins in their hand, the merchants are recognized, and [sellers] give to them other merchandise on credit.

וקשה דקאמר איכא בינייהו תגרא חדתא ולפירושו איכא בינייהו נמי תגרא ישן דטעמא דמגלו להו תרעא ליכא שהרי ניכרים הם מימי קדם

(b)

Question: It says that [a difference between the reasons is] a new merchant. According to Rashi, they differ also about an old merchant! The reason of the merchants being recognized does not apply, for they are recognized from of old!

ונראה כפי' ר"ח דפירש דטעמא דמגלו להו תרעא שבעלי בתים המלוים מגלים להם שערי היוקר

(c)

Explanation #2 (R. Chananel): Miglu Lehu Tar'a means that the Ba'alei Batim who lend to them reveal to them where the price is high;

שפעמים בעוד שהולכים החמרים למקום הזול וחוזרין מתייקרין כאן ובעלי בתים מודיעין להם ומסייעין להם למכור.

1.

Sometimes, while the donkey-drivers are going to the cheap place and returning, it gets expensive here. The Ba'alei Batim inform them, and help them to sell.

5)

TOSFOS DH b'Turei d'Nafish Psidaihu

תוספות ד"ה בתורי דנפיש פסידייהו

(SUMMARY: Tosfos explains that loss through miscarriage is very common.)

ר"ח גריס בתוורי ופי' שמוכר עגלים קטנים ולדות עדרו אשר יולדו לו בשנה זאת

(a)

Alternative text: R. Chananel's text says Tavrei. I.e. he sells young calves and offspring born in his herd this year;

ומודה רב בהו דשרי שרגילות הרבה שמפילות והוה הקלקול יותר מתיוהא של פרדס.

1.

Rav agrees that they are permitted, for it is very common that they miscarry. This is a bigger ruin than grapes that do not grow properly in an orchard.

6)

TOSFOS DH d'Shavshi Shivsha

תוספות ד"ה דשבשי שיבשא

(SUMMARY: Tosfos concludes that these are vine branches.)

פי' בקונטרס בעלי בתים המלוים תבואה לאריסים לזרע ומשלמין להן לגורן תבואה חדשה

(a)

Explanation #1 (Rashi): Ba'alei Batim lend grain to sharecroppers for seed, and they pay to them new grain.

ולא אשכחן בשום דוכתא שקורין זה שיבשי

(b)

Objection: We do not find in any place that this is called Shivshi!

ושיבשי היינו זמורות שמתרגם (בראשית מ) שלשה שריגים תלת שיבשין וכן (ברכות דף ה:) [דלא יהיב מר שיבשא לאריסא] (זבן שיבשתא מאריסא)

(c)

Explanation #2: Shivshi are vine branches. The Targum of "Sheloshah Sarigim" is "Telas Shivshin." Also in Brachos (5b) it says "the master did not give Shivsha to the sharecropper."

ור"ח פירש שנותנין מעות לבעל הזמורות בכך וכך המשוי והם שוים יותר בשעת שזומר הכרמים

(d)

Explanation (R. Chananel): He gives coins to the owner of the branches for such and such for a load, and they are worth more at the time that he prunes the vineyard;

וליכא תיוהא בזמורות כמו בפירי ולכך מצריך שמואל להפוכי בארעא.

1.

There is no ruin in branches like there is in Peros. Therefore, Shmuel obligates to help in the land.

73b----------------------------------------73b

7)

TOSFOS DH Rav Mari bar Rachel

תוספות ד"ה רב מר בר רחל

(SUMMARY: Tosfos explains that he was in the days of Rava.)

בימי רבא היה כדמשמע הכא ובפרק מי שמת (ב"ב דף קמט. ושם ד"ה רב)

(a)

Explanation: He was in the days of Rava, like it connotes here, and in Bava Basra (149a);

ובפרק החולץ (יבמות דף מה: ושם ד"ה רבא) לא גרס רב אכשריה לרב מרי בר רחל אלא רבא והיה בנו של איסור גיורא

1.

In Yevamos (45b), the text does not say that Rav was Machshir Rav Mari bar Rachel, rather, Rava [was Machshir him. Rav Mari] was the son of Isur the convert;

ועוד מצינו אחר בנו של רבה כדאמרי' במי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם ד"ה ואמרי) רבה אבוה דרב מרי בר רחל.

2.

We find that there was another [Rav Mari bar Rachel], the son of Rabah, like it says in Shabbos (154a) "Rabah, the father of Rav Mari bar Rachel."

8)

TOSFOS DH Natar Shasa Shakal Agar Beisa

תוספות ד"ה נטר שתא שקל אגר ביתא

(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about when he brought the rent.)

פי' בקונטרס אגר שנה הבאה

(a)

Explanation #1 (Rashi): [He waited a year, and brought the] rent for the coming year.

ותימה למה לא המתין עד סוף השנה דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף

(b)

Question: Why didn't he wait until the end of the year? Rental is not due until the end!

ושמא היה מנהגם ליתן השכירות בסוף כל חדש

(c)

Answer: Perhaps their custom was to pay rent at the end of every month.

וכן משמע במתניתין לעיל (דף סה.) גבי מרבים על השכר

(d)

Support: Our Mishnah (above, 65a), regarding paying extra rental [if he pays later] connotes like this. (One may charge 10 Sela'im for the year if paid up front, or one Sela per month. The latter is considered "normal", and the former is a discount for paying early.)

אי נמי נטר שתא היינו (שכירות של) שנה שניה

(e)

Explanation #2: "He waited a year", i.e. [until the end of] the second year (the first year for which he thought that he must pay rent).

ומיהו קשה למה לא ניכה לו מחובו

(f)

Question: Why didn't [Rav Mari] deduct [the rental] from the debt?

ושמא בטוח היה מן הנכרי שיפרע לו או להראות שהוא נותן לו שכר שלא יהיה נראה כיושב בשכר הלואה

(g)

Answer: Perhaps he was sure that the Nochri would pay him, or he wanted to show that he gives to him rental, so it will not look like he dwells in the house as wages for the loan.

וא"ת מכח דינא דבר מצרא היה לו לרב מרי להוציא מיד רבא

(h)

Question: Due to the law of Bar Meitzra (when one sells land, the neighbors have first rights to buy), Rav Mari could take it from Rava (through giving to Rava the amount that Rava paid for it)!

כדאמרינן לעיל (דף סח.) מאי משכנתא דשכונא גביה

1.

This is like we said above (68a) "Mashkanta" connotes that Shechuna (he dwells) in it (he is considered a resident).

והא דאמרינן לקמן (דף קח:) דזבן מן הנכרי לית ביה משום דינא דבר מצרא

2.

Implied question: We say below (108b) that if one bought from a Nochri, the law of Bar Meitzra does not apply!

היינו משום דמצי אמר ליה אריא אברחי ממצרך

3.

Answer: This is because [the buyer] can tell [the neighbor] "I chased a lion from your border";

אבל הכא רב מרי שלא היה לו בית אצל בית הנכרי לא שייך האי טעמא

i.

However, here Rav Mari did not have a house next to the Nochri's house, so this reason does not apply;

ואדרבה הפסיד שכל זמן שלא קנאו רבא היה דר בו רב מרי בשביל רבית

ii.

Just the contrary! [Rav Mari] lost [through Rava's purchase], for until Rava bought it, Rav Mari lived there [for free] due to Ribis!

וי"ל דרב מרי לא היה רוצה לקנותו.

(i)

Answer: Rav Mari did not want to buy it.

9)

TOSFOS DH di'Stam Mashkanta Shasa

תוספות ד"ה דסתם משכנתא שתא

(SUMMARY: Tosfos explains Rav Mari's Havah Amina.)

ולא הוה מצי נכרי לסלוקי וחשוב כמכר אצלו כל אותה שנה כמו לעיל (דף סז:) באתרא דלא מסלקי

(a)

Explanation: "The Nochri could not expel me (Rav Mari)." It was as if it was sold to him, for that entire year, like above (67b), in a place where they do not expel;

והשתא נישקול מר אגר ביתא דחשיב כאילו הוה הבית ממושכן לו מרבא

1.

[Rav Mari thought that] now, (Rava) should take rental of the house, for it is considered as if it [Rav Mari] had it for a Mashkanta from Rava;

שאם היה בא רבא להחזיק בבית היה מונעו רב מרי אם היה רוצה עד שיפרע לו מעותיו הלכך הוה חשיב רבא כלוה ואסור רב מרי לדור בו בחנם

2.

If Rava came to take possession of the house, Rav Mari could stop him if he wanted, until he paid to him his money. Therefore, Rava is like a borrower, and Rav Mari may not live there for free;

ורבא השיבו דלא עדיף מגברא דאתי מיניה.

3.

Rava answered him that [Rava] has no more rights than the one from whom he bought it.

10)

TOSFOS DH Hashta Nishkol Mar Agar Beisa

תוספות ד"ה השתא נישקול מר אגר ביתא

(SUMMARY: Tosfos infers that one can sell what he rented to others.)

משמע דיכול אדם למכור מה שהשכיר ביד אחרים

(a)

Inference: This implies that one can sell what he rented to others.

וכן משמע בפרק האומר משקלי (ערכין דף כא. ושם ד"ה ה"ק) דאם הקדיש המשכיר את הבית אין השוכר רשאי לדור בו יותר ואם דר בו מעל

(b)

Support: It connotes like this also in Erchin (21a), that if the landlord was Makdish the house, the tenant may not live there any longer, and if he lived there, he transgressed Me'ilah.

וקשה דאמרי' בפרק אף על פי (כתובות דף נט: ושם ד"ה שדה) ובפרק בתרא דנדרים (דף פו.) בית שמשכנתי לך לכשאפדנו ממך תיקדוש קדשה

(c)

Question: We say in Kesuvos (59b) and Nedarim (86a) that if one said "the house that I mortgaged to you, when I will redeem it, it should be Kadosh", it becomes Kadosh [when he redeems it];

משמע שכל זמן שהיא ממושכנת אינו יכול להקדיש

1.

Inference: As long as it is mortgaged, he cannot be Makdish it.

וי"ל דמה שיתר על החוב יכול להקדיש ולמכור אבל גובה תחילה חובו

(d)

Answer: He can be Makdish or sell [the value of the house] above the debt, but [the lender] collects his debt first [before the seller takes it].

ומה שאין יכול לדור בו

1.

Implied question: Why can't tenant live there [after the landlord was Makdish it]?

לפי שהקדש מעורב בו

2.

Answer: This is because Hekdesh is mixed in.

וימכור הבית ויקח זה שכר שנתן.

(e)

Answer (cont.): [The landlord] sells the house, and [pays the lender, and if the tenant already paid rental,] he takes back the rental that he gave.

11)

TOSFOS DH v'Shafchi Lei Tfei

תוספות ד"ה ושפכי ליה טפי

(SUMMARY: Tosfos explains why this is not post-loan Ribis.)

אין זה רבית מאוחרת שלא היו מזכירים שנותנין בשביל מעותיו שהיו בטלין אצלם כדפירש בקונטרס

(a)

Explanation: This is not post-loan Ribis Me'ucheres, for [the sellers] did not mention that they give [extra] due to [Ravina's] coins that were idle with them (before they gave to him his wine), like Rashi explained.

ולא דמי להלוהו ודר בחצירו שצריך להעלות לו שכר (לעיל דף סד:) אף על פי שאינו אומר שיהא דר בשביל בטול מעותיו

(b)

Implied question: One who lent to Reuven and lives in Reuven's Chatzer must pay to him rent (above, 64b), even though he does not say that he lives there due to his coins that were idle with Reuven!

דשאני התם שעדיין חייב לו.

(c)

Answer: There is different, for he still owes him.

12)

TOSFOS DH Mishtabdei Behu Tfei

תוספות ד"ה משתעבדי בהו טפי

(SUMMARY: Tosfos brings a text that argues.)

אית ספרים דלא גרסי טפי שלבסוף היו מחזירים להם מעות הכרגא שנותנין בעבורם וכל מה שהיו משעבדין בהן היה בשכר הלואה.

(a)

Alternative text: Some texts do not say "more", for in the end [the ones who did not pay their tax] would return the amount of the head-tax that [the others] gave for them, and all that they worked for them was wages for the Halva'ah [so if they worked more, it would be Ribis].

13)

TOSFOS DH a'Parvasa d'Zolshafat

תוספות ד"ה אפרוותא דזולשפט

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Bava Basra.)

הכא משמע שהיה שם מקום הזול

(a)

Inference: Here it connotes that it was sold cheaply there.

ובהמוכר פירות (ב"ב דף צח.) משמע שהיו מוליכין שם היינות כדי למוכרן ביוקר

(b)

Contradiction: In Bava Basra (98a), it connotes that they used to take wine there in order to sell it expensively!

וי"ל שהיתה עומדת בין מדינה שהיה שם יין לרוב ובין מדינה שלא היה נמצא שם יין והיו מביאים שם ממקום הזול ובאים ממקום היוקר שם לקנות.

(c)

Resolution: It was between the province in which wine was abundant, and the province in which wine was not found. They used to bring there from the cheap place, and [buyers] came from the expensive place, to buy.

14)

TOSFOS DH Hasam b'Yado Hacha Lav b'Yado

תוספות ד"ה התם בידו הכא לאו בידו

(SUMMARY: Tosfos explains why here is less b'Yado.)

תימה במאי הוי טפי בידו התם מהכא

(a)

Question: Why is it b'Yado there more than here?

דאי מיירי התם שיש בידו תבואה לזרוע

1.

Suggestion: There we discuss when he has grain to plant.

הכא נמי אם יש לו יין הוי בידו

2.

Rejection: Also here, if he has wine, it is b'Yado!

ואי חשיב התם משום דיש בידו לקנות

3.

Suggestion: There it is considered b'Yado because he can buy.

הכא נמי בידו לקנות

4.

Rejection: Also here, it is b'Yado to buy!

ויש לומר דהכא אין בידו כשער הזול דשער הזול דזולשפט לא משיך כולי האי דשמא כשיבא לקנות לא ימצא באותו שער

(b)

Answer: Here it is not b'Yado at the cheap price, for the cheap price of Zolshafat does not last so long. Perhaps when he comes to buy, he will not find at that price;

אבל באם אוביר בידו לקנות חטין שאם לא ימצא בזול יקנה ביוקר.

1.

However, "if I will leave it fallow" is b'Yado. If he cannot buy grain cheaply, he can buy for the expensive price!