[1] כתבו התוס' (בד"ה ליקני), דדוקא כשפינה קונה למאן דלית ליה לר"י ב"ח דאז עומד בצד שדהו, אבל כשלא פינה - שלא עומד עדיין שם, לא קונה אפי' אם מכוון להקנותו.

[2] ופירש לו שזה בשביל לעשות בשלו. אלא אם שכר אותו בסתם (ולא פירש לו בשל מי), כתבו התוס' (בד"ה לעשות), שבכה"ג יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך. וראה בסמ"ע (חו"מ סי' של"ו ס"ק ד') שביאר דמיירי שידע הפועל שהשדה אינה של השוכר אותו, אבל אם לא ידע גם בשכרו בסתמא לא יכול לומר לו טול וכו'. ובהגהות הגר"א בסוגיין (אות ב') כתב דדוקא שלא אמר לו שכרך עלי אז בסתמא שומעין לו, אבל אם אמר לו שכרך עלי נותן לו שכרו מושלם.

[3] ויש בדבר זה תועלת לשדה שהיא מתנקה משאריות התבן והקש, וגם התבן והקש הם דבר ששוה ממון.

[4] דכיון שהוא שכרו לעשות בשל חברו, הרי שהוא מתחייב בתשלום השכר (רק שאח"כ נוטל מחברו מה שהנהו - מה שניקה את שדהו), ולכן הדין בשניהם שוה.

[5] פי', ששכר אותו ללקוט בשבילו תבן וקש בשדה של הפקר, ואחרי שליקט אומר לו "טול מה שעשית בשכרך".

[6] דכיון ששכרו ללקט את התבן והקש מהשדה ההפקר בשבילו, הרי שמיד שליקט אותם זכה בהם בעל הבית, שהרי שנינו שהשוכר את הפועל לכל מלאכה שיעשה באותו היום - והגביה הפועל מציאה, הדין שהמציאה שייכת לבעה"ב, וכ"ש כשכרו בפירוש ללקט תבן וקש שהתבן והקש נקנים מיד לבע"ב, ונמצא שחייב לו שכר, ולא יכול לומר לו "טול מה שעשית בשכרך".

[7] והראי' שלרבנן חייב גם כשמותר, דהרי גם בלא שעת הוצאת זבלים מותר להוציא מיד בשביל לזבל - ובכל אופן אם הזיק חייב.

ובתי' ב' כתבו שהמשנה מדברת אפי' בשעת הוצאת זבלים ובכו"א אסור, וזה דלא כר"י.

[8] אולם להוציא מיד בשביל לזבל התירה המשנה, אמנם גם באופן זה אם הזיק חייב.

[9] ולתי' זה בתוס' - זה הסיבה שמשנתנו אתיא דלא כר' יהודה.

[10] אולם המשנה אמרה שיזבל לאלתר - עצה טובה קמ"ל שיזבל מיד כדי שלא יצטרך לשלם מה שהזיק, דאם ישהה שלשים יום מאד יתכן שיזיק, משא"כ אם יעשה לאלתר - מסתבר שלא יזיק. אכן גם לאלתר אם יזיק צריך לשלם לרבנן.

[11] אמר רבא בעיקרו כו"ע לא פליגי - דהוא של עליון.

[12] פירש"י (בד"ה כל שהעליון), שר' שמעון ס"ל כר"מ דאזלינן בתר יניקת הירק, ורק כשלא יכול להגיע אליו בפשיטת ידו - הוא מפקירו לתחתון. ובהגהות הגר"א כתב להיפך שס"ל לר"ש כר' יהודה דהרי אמר דהשאר של תחתון משמע שהוא שלו ממש [ולא רק מחמת שמפקירו משום דגנאי לו ליטול רשות להכנס], ורק מה שהוא מגיע אליו בפשיטת יד הוא של העליון.