1)

TOSFOS DH LASHON SURSI

תוס' ד"ה לשון סורסי

(Summary: Tosfos equates 'Lashon Sursi' with Lashon 'Arami' and elaborates.)

נראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי ...

(a)

Clarification: It seems that the Sursi language is synonymous with Arama'ic ...

כדאמר (בראשית רבה פ' עה /עד/) 'אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו הכתוב כבוד ...

1.

Proof: ... as the Bereishis Rabah (Perek 75) states 'Don't treat the Sursi language lightly, since the Pasuk honors it in Torah, Nevi'im and Kesuvim ...

תורה -דכתיב "יגר שהדותא;" בנביאים -דכתיב "כדנה תאמרון להום;" בכתובים- דניאל ועזרא.

2.

Proof (cont.): ... Torah, as it is written (in Bereishis 31, in connection with Lavan) "Y'gar Sahadusa" ; Nevi'im - as it is written (in Yirmiyah 10) and in Kesuvim - Seifer Dani'el and Seifer Ezra' ...

ולבן היה מארם נהרים, ודניאל נמי קורהו לשון סורסי, אף על גב דכתיב ביה "וידברו הכשדים למלך ארמית."

3.

Proof (concl.): ... and Lavan was from Aram Naharayim. And Daniel too, calls it 'Sursi', even though the Pasuk there writes "And the Kasdim (Babylonians) spoke to the king in Arama'ic".

והא דנקט הכא בארץ ישראל 'לשון סורסי' ובבבל נקט 'לשון ארמי' ?

(b)

Question: And the reason that here, in Eretz Yisrael it calls it 'Sursi' and in Bavel, 'Arama'ic' ...

אור"ת לפי שמעט משתנה, כעין לשון לעז שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחר ...

(c)

Answer: ... Rabein u Tam explains, is because the dialect changes slightly from place to place, like we find regarding foreign languages which is more pure/authentic in some places than in others.

כי אונקלוס הגר תירגם "עד הגל הזה" 'סהיד דגורא הדין' ולבן קרא ליה 'יגר שהדותא' .

1.

Example: Hence Unklus ha'Ger translates "Eid ha'Gal ha'Zeh" as 'Sahid de'Gura ha'Dein', whilst Lavan called it 'Y'gar Sahadusa'.

ונ"ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי, ועל שם סוריא נקרא סורסי, דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד.

(d)

Conclusion: And Rabeinu Tam goes on to explain the dialect spoken by Lavan was Sursi, called by that name because it was spoken in Surya, incorporating Aram Naharayim (Bavel) and Aram Tzovah (Syria) which David ha'Melech captured.

ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך.

1.

Conclusion (cont.): And it is because it (Syria) are close to Eretz Yisrael that the Arama'ic that is spoken there is not as pure (as the Aama'ic spoken in Bavel) See also Gilyon ha'Shas.

2)

TOSFOS DH HITIRU LESAPER KUMI

תוס' ד"ה התירו לו לספר קומי

(Summary: Tosfos explains Avtulmus' Heter to shave 'Kumi'.)

מתחילה לא גזרו על קרובים למלכות, והוא היה רגיל למלכות ...

(a)

Clarification: The decree was not initially instituted on those who were close to the rulers, and he (Avtulmus) had an ongoing relationship with the rulers ...

כדאשכחן במעילה (דף יז.) ש'הלך אבטולמוס בן ראובן וסיפר קומי' שלא יכירו שהוא יהודי, והטעה אותם '.

1.

Proof: ... as the Gemara states in Me'ilah (Daf 17b), where it recounts how Avtulmus ben Reuven went and shaved 'Kumi', so that they should not be aware that he was a Jew; and he succeeded in tricking them'.

3)

TOSFOS DH SH'NEI ALAFIM U'SHENEI RIV'VOS GARSINAN

תוס' ד"ה שני אלפים ושני רבבות גרסינן

(Summary: Tosfos clarifies the text and reconciles the number with the Gemara in Sanhedrin which gives the minimum number as ten.)

ולא גרסינן 'שני אלפים רבבות... '

(a)

Rejection of Text: We do not have the text 'Sh'nei Alafim Revavos' (two thousand times ten thousand) ...

דבמדבר לא היו כי אם ס' ריבוא ושרתה שכינה.

1.

Reason: ... since in the desert they were only six hundred thousand, yet the Shechinah rested on them.

ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט.) ד'כל בי עשרה שכינה שריא? '

(b)

Implied Question: Nor is there any connection between the Gemara here and the Sugya in Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 39a) that 'The Shechinah rests wherever there is a gathering of ten Jews'?

דהכא א'נביאים וא'משכן קאמר.

(c)

Answer: ... because here the Gemara is talking about prophets and the Mishkan (which requires a higher degree of Shechinah.

4)

TOSFOS DH V'HE'TANYA U'VE'YICHUV AFILY ME'AH MIL LO YIFROS

תוס' ד"ה והתניא ובישוב אפילו ק' מיל לא יפרוס

(Summary: Tosfos queries the Beraisa from various angles.)

ע"כ השתא לא ידע פירוש הברייתא.

(a)

Introduction to Question: Clearly, the Gemara, at this stage, is not aware of the ultimate interpretation of the Beraisa.

[וקשה] דהא משמע דק' מיל לאו דוקא אלא אפילו אלף לא יפרוס, וא"כ, האי ישוב היכי דמי?

(b)

Question, Side #1: It implies that a hundred Mil is La'av Davka, because even within a thousand Mil one is forbidden to spread nets, in which case what exactly, is meant by 'Yishuv'?

אי קרי העיר ישוב, א"כ לא יפרוס בשום מקום אפילו במדבר, דאפילו המדבר רחוק אלף מיל, הא אמרי' דק' מיל לאו דוקא.

1.

Question (cont.): If it refers to the town as 'Yishuv', then it will be forbidden to spread nets anywhere, even in the desert, because even if the desert is a thousand Mil away, did we not say that a hundred Mil is La'av Davka ...

ואפילו נאמר דק' מיל דוקא...

(c)

Question, Side #2: ... And even if we say that a hundred Mil is Davka ...

אכתי תקשה רישא לסיפא ,דהא רישא קתני דרחוק שלשים ריס מן הישוב, פורסין, ובסיפא קתני אפילו ק' מיל לא יפרוס?

(d)

Question, Side #2 (cont.): The Reisha and the Seifa clash, since the Reisha permits spreading nets thirty Ris from the Yishuv, whereas the Seifa forbids even a distance of a hundred Mil?

דהכי תניא בתוספתא בפירקין (פ"ח) 'אין פורסין נשבים ליונים אא"כ הרחיק מן הישוב שלשים ריס; בד"א במדבר, אבל בישוב אפילו ק' מיל לא יפרוס' ?

1.

Source: Because so the Beraisa (the Tosefta, Perek 8) states 'One is not permitted to spread nets for doves unless they one distances them from the Yishuv thirty Ris; That speaks in a desert, but in an inhabited area, it is forbidden to spread them even a hundred Mil away?

וליכא למימר נמי דס"ד דבישוב של זרעים שייטי טובא, ורישא דברייתא מיירי בישוב עיר, וקרי ליה 'מדבר' משום דליכא זרעים...

(e)

Refuted Answer: Nor can one answer that the Gemara initially thinks that in a Yishuv of seeds they fly further, whereas the Reisha of the Beraisa is speaking in a Yishuv of the city, which it calls 'Midbar' since it is devoid of seeds ...

דא"כ, מאי קשה ליה?

(f)

Refutation: ... because in that case, what is the Gemara's Kashya?

ונראה לריצב"א דודאי ס"ד דאיירי בישוב זרעים- וה"פ 'ומישט שייטי שלשים ריס ,ותו לא, אפילו בישוב זרעים?'

(g)

Answer: The Ritzba therefore explains that the Gemara did indeed think that it is speaking about a Yishuv of seeds, and what it asks is 'Does it only fly thirty Ris and no more - even in a Yishuv of seeds?' ...

והא מוכחא סיפא דבישוב זרעים שייטי טובא, ואין זה אלא משום אכילה? אלמא דלא מליא כריסה בחמשים אמה?

1.

Answer (cont.): ... when it is evident from the Seifa that in a Yishuv of seeds, they fly further than that, which is only in order to eat? So we see that it does not fill its stomach in an area of fifty Amos?

ומשני דלא איירי בישוב זרעים אלא בישוב כרמים ובישוב שובכין, וקרי 'מדבר' היכא דליכא ישוב כרמים וישוב שובכין.

(h)

Answer (concl.): And it answers that it is speaking specifically about a Yihuv of vineyards or one of dove-cots, and it refers to it as 'Midbar', there where there are no vineyards or dovecots.

83b----------------------------------------83b

PEREK HA'CHOVEL
5)

TOSFOS DH MAKEH BEHEIMAH YESHALMENAH VE'SAMICH LEIH VE'ISH KI YITEN

תוס' ד"ה מכה בהמה ישלמנה וסמיך ליה ואיש כי יתן

(Summary: Initially, Tosfos explains why the words 've'Samich leih' ought to be omitted and elaborates.)

נראה לר"י דל"ג 'וסמיך ליה... '

(a)

Rejection of Text: It seems to the Ri that one should omit the text 've'Samich leih' ...

דהא מכח סמוכים לא דריש אלא מכח ג"ש...

(b)

Reason: ... seeing as the Gemara learns this, not from 'Semuchim' but from a Gezeirah Shavah ...

כדאמר לקמן 'אנן "הכאה" "הכאה" קאמרינן' .

1.

Proof #1: ... as the Gemara statess later 'We meant to say "Haka'ah Haka'ah".

ואמר נמי לקמן 'וכי מאחר דכתיב "לא תקחו כופר לנפש רוצח," האי 'מכה' 'מכה' למה לי? 'משמע דג"ש היא ולא סמוכים.

2.

Proof #2: It also states later 'And since the Torah writes "Do not take ransom money from a murderer", why do we need 'Makeh' 'Makeh'?, implying that it is a Gezeirah Shavah and not Semuchim?

ועוד, כי פריך בסמוך 'מאי חזית דילפת מ"מכה בהמה" ,נילף מ"מכה אדם"? ...

3.

Proof #3: Furthermore, when the Gemara will ask shortly 'What do you see to learn from "Makeh Beheimah"? Why not learn it from "Makeh Adam"? ...

ומאי קושיא, והלא מכח סמוכים הוא בא, ו"מכה אדם" אין סמוך ל"איש כי יתן מום" ?

4.

Proof #3 (cont.): ... if it is learned from Semuchim, what is the Kashya, seeing as "Makeh Adam" is not juxtaposed to "Ish ki Yiten Mum"?

וא"ת, וכיון דמג"ש קא יליף, למה הוצרך לאתויי קרא ד"מכה נפש בהמה ישלמנה" ושביק קרא ד"מכה בהמה" דמייתי לעיל?

(c)

Question: Now that we learn it from a Gezeirah Shavah, why does the Gemara need to cite the Pasuk "Makeh Nefesh Beheimah Yeshalmenah", and to ignore that of "Makeh Beheimah" which it cited earlier?

וי"ל, ד"מכה בהמה" איצטריך לתנא דבי חזקיה; ומאן דלית ליה, דריש בריש 'הנחנקין' (סנהדרין דף פד:) 'מה מכה בהמה לרפואה, פטור ...' .

(d)

Answer #1: It needs the Pasuk "Makeh Beheimah" for Tana de'bei Chizkiyah; and as for those who don't concur with him, the Gemara at the beginning of 'ha'Nechnakin' (Sanhedrin, Daf 84b) Darshens from it 'Just as someone who strikes an animal in order to heal it is Patur ... '.

א"נ, כיון דהדר ליה מ"מכה אדם" דהוי בקטלא, הדר ביה לגמרי, ונקט האי קרא ד"מכה נפש בהמה" דסמיך ל"איש כי יתן מום" .

(e)

Answer #2: Alternatively, once the Gemara retracts from "Makeh Adam" which speaks about Misah, it retracts from it completely, and cites the Pasuk "Makeh Nefesh Beheimah" which is next to "Ish ki Yiten Mum".

ולפי זה, מצי למגרס 'וסמיך ליה' ,דמשום דסמיך ליה נקט האי קרא, ולא משום סמוכים.

(f)

Conclusion: According to this, one can reinstate the text 've'Samich leih', since, it is because it is next to it that it opts to cite that Pasuk, though not because of 'Semuchin'.

6)

TOSFOS DH AF HAKA'AH HA'AMURAH BE'ADAM LE'TASHLUMIN

תוס' ד"ה אף הכאה האמורה באדם לתשלומין

(Summary: Tosfos cites an addition to the text and rejects it.)

י"ס דגרסי בתר הכי 'והכתיב "איש כי יכה כל נפש אדם, מות יומת" ?

(a)

Alternative Text: Some texts read after this 'Is it not written "Ish ki Yakeh Kol Nefesh Adam, Mos Yumas"? ...

פירוש שימיתו אברו תחת אברו של חבירו? 'ומשני " ' יומת" בממון. וממאי דבממון, אימא מיתה ממש?

1.

Explanation: ... meaning that one should 'destroy his limb' in payment of the limb of his friend?' And it answers ' "Yumas" be'Mamon'. How do we know that it means Mamon, Perhaps it means literally to destroy?

לא ס"ד, חדא דהא איתקש ל"מכה נפש בהמה," ועוד, דכתיב התם "כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו- " ש"מ ממון' .

2.

Explanation (cont.): ... this cannot be correct; firstly, because it is compared to "Makeh Nefesh Beheimah"; Secondly, because the Torah writes there "Ka'asher Yiten Mum ba'Adam, kein Yinasen bo" - a proof that it means Mamon.

ואין נראה לר"י אותה גירסא כלל ...

(b)

Rejection of Text: The Ri completely rejects this text however ...

חדא ד"איש כי יכה כל נפש אדם" מוקמינן בהנשרפין (סנהדרין דף עח.) בקטלא, גבי פלוגתא דרבי יהודה בן בתירה ורבנן - גבי 'הכוהו י' בני אדם בי' מקלות' ?

(c)

Refutation #1: Firstly, because the Gemara in ha'Nisrafin (Sanhedrin, Daf 78a) establishes the Pasuk "Ish ki Yakeh kol Nefesh Adam" by Misah - in connection with the Machlokes betwen Rebbi Yehudah ben Beseira and the Rabanan, in the case of 'Ten men who smite someone with ten sticks'.

ועוד, דלממון לא אצטריך?

(d)

Refutation #2: Secondly, because we don't need a Pasuk for Mamon?

ועוד, מאי פריך מעיקרא 'והכתיב "איש כי יכה כל נפש אדם" - מי אלים מקרא ד"עין תחת עין" ,דמוקמינן ליה בממון בג"ש ד'הכאה' 'הכאה' ?

(e)

Refutation #3: Thirdly, what is the Gemara's initial Kashya 'Is it not written "Ish ki Yakeh kol Nefesh Adam" - Why is this Pasuk any better than that of :Ayin Tachas Ayin", which we establish by Mamon, from the Gezeirah Shavah 'Haka'ah' 'Haka'ah'?

ועוד, מכיון דכתיב "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו" ,למה לי הך ג"ש ד'הכאה' 'הכאה' ?

(f)

Refutation #4: And fourthly, Since the Torah writes "Ka'asher Yiten Mum ba'Adam kein Yinasen bo", why do we need the Gezeirah Shavah 'Haka'ah' 'Haka'ah'?

ע"כ נראה דל"ג ליה כלל.

(g)

Conclusion: It therefore seems clear that we do not have that text at all.

7)

TOSFOS DH MI'CHEDEI RISH'ASO NAFKA

תוס' ד"ה מכדי רשעתו נפקא

(Summary: Tosfos refers to what he already explained on the Gemara in the second Perek.)

פירושו בסוף פ"ב (דף כו.).

(a)

Reference: Tosfos explained it already at the end of the second Perek (Daf 26a, DH 'Alav.)

8)

TOSFOS DH MAI CHAZIS DE'YALAFT MI'MAKEH BEHEIMAH NEILAF MI'MAKEH ADAM

תוס' ד"ה מאי חזית דילפת ממכה בהמה נילף ממכה אדם

(Summary: Tosfos explains why this is necessary.)

אע"ג דלהא לא איצטריך, דממילא הוה אמרינן "עין תחת עין" ממש...

(a)

Implied Question: Even though the Pasuk is not really needed for this, since we would automatically interpret "Ayin Tachas Ayin" literally ...

מ"מ איצטריך דלא נילף מ"מכה בהמה".

(b)

Answer: ... it is nevertheless necessary to insert it, so as not to learn otherwise from "Makeh Beheimah".

9)

TOSFOS DH MAKEH MAKEH LAMAH LI

תוס' ד"ה מכה מכה למ"ל

(Summary: Tosfos reconciles the Gemara's Kashya with the opinion of Rava in Kesuvos.)

וא"ת, דרבא דריש מיניה בפרק אלו נערות (כתובות דף לה.) בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות לתשלומין מג"ש ד"מכה" "מכה" ?

(a)

Question: Rava in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 35a) Darshens that the Torah is coming to obligate Chayvei Malkiyos to pay just like Chayvei Misah, via the Gezeirah-Shavah "Makeh" "Makeh"?

וי"ל, דרבא לטעמיה דדריש לקמן "עין תחת עין" ממון מקרא אחרינא.

(b)

Answer: Rava is simply following his own opinion, inasmuch as he learns later (on Daf 84a) that "Ayin Tachas Ayin" means money from a different Pasuk.