TOSFOS DH OMER LE'NOCHRI VE'OSEH (cont. from previous Amud).
תוס' ד"ה אומר לנכרי ועושה
(Summary: Tosfos discusses the opinion of the B'hag in connection with the Dinim of Amirah le'Nochri on Shabbos.)
והיה נראה מתוך ה"ג להתיר ביום שני אפילו של ר"ה לעשות כל צרכי מילה, אפילו לכרות עצים לעשות ברזל ע"י ישראל...
The Opinion of the B'hag: From the explanation of the B'hag, it appears that it is permitted to perform all the requirements of Milah on the second day of Rosh ha'Shanah, even to chop wood to make a knife, even via a Yisrael.
שהרי מת, דלא שרי לקבור על ידי נכרי, כדמוכח בפ"ק דר"ה ]דף כ.,[ אפילו הכי אמר בפ"ק דביצה (דף ו. ושם) 'ביו"ט שני, יתעסקו בו ישראל -אפילו ביו"ט שני של ר"ה' ...
Source: Since we see that a Meis, whom one is not permitted to bury via a Nochri, as is evident from the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 20a), yet it is permitted to do so on the second day Yom-Tov, even on the second day of Rosh ha'Shanah, as the Gemara says in the first Perek of Beitzah (Daf 6a & 6b) ...
כ"ש מילה, דשרי ע"י נכרי איסורא דאורייתא בשבת, כדפי' בהלכות גדולות, דשרי נמי ע"י ישראל ביו"ט שני של ר"ה!
Source: How much more so should Milah, where even an Isur d'Oraysa on Shabbos is permitted via a Nochri (as the B'hag specifically states) be permitted via a Yisrael on the second day of Rosh ha'Shanah!
ומיהו אין זה ק"ו, דמן הדין, הוה לן למישרי לקבור מת בשבת...
Refutation: This is not a genuine Kal va'Chomer however, because strictly speaking, it ought to have been permitted to bury a Meis (via a Nochri) on Shabbos ...
אלא לפי שהוא מכוער ומגונה, ומתבייש שנקבר בשבת שנעשה באיסור שבת אפילו ע"י נכרי...
Refutation (cont.): ... and it is only forbidden because it is ugly and despicable, and it is embarrassing for the Meis to be buried by means of a transgression of Shabbos, even via a Nochri ...
מידי דהוה א'ההיא דתנן בפרק השואל (שבת דף קנא.) 'עשה נכרי ארון וחפר קבר, אם בשביל ישראל, לא יקבר בו עולמית ...
Precedent: ... similar to the Mishnah in Perek ha'Sho'el (Shabbos, Daf 151a) where if a Nochri made a coffin or dug a grave on behalf of a Yisrael, the Tana forbids the latter to be buried there, ever.
ולא שרי 'בכדי שיעשו' כמו בחי, מטעם דפרישית.
Precedent (cont.): And he did not permit it 'bi'Chedei she'Ya'aseh' (after the time it takes to perform it has elapsed) as is the case by a live person, for the aforementioned reason.
ותדע, דהא במת שריא כרמלית...
Proof: Proof of this is the fact that one may carry a Meis through a Karm'lis
כדאמרינן בהמצניע (שם דף צד:) ד'גדול כבוד הבריות' ...
Source: ... as the Gemara says in 'ha'Matzni'a' (Ibid, Daf 94b), due to the principle 'Gadol Kavod ha'Beri'os' ...
א"כ, כ"ש דהוה ליה למישרי לקבור ע"י נכרי! אלא על כרחך טעמא הוי כדפרישית.
Proof (concl.): ... in which case it should certainly be permitted to bury him via a Nochri! And the reason that it is not is clearly as Tosfos explained.
וא"ש נמי הא דאמרינן בפ"ב דביצה (דף כב.) 'אמימר שרא למיכחל עינא ואפי' ביו"ט שני של ר"ה'
Sugya in Beitzah: This also explains the Gemara in the second Perek of Beitzah (Daf 22a) where Ameimar permitted painting one's eye even on the second day of Rosh ha'Shanah ...
...ופריך 'והאמר רבא "מת ביו"ט שני, יתעסקו בו ישראל אפי' ביו"ט שני של ר"ה' , מה שאין כן בביצה" ?
Sugya in Beitzah (cont.): ... and the Gemara queries him from Rava, who permits even a Yisrael to deal with a Meis that dies on the second day of Yom-Tov - even on Rosh ha'Shanah, but does not permit 'an egg' (that was laid on the first day of Yom-Tov?
והשתא מאי פריך מביצה? והא צרכי חולה אית לן למשרי טפי אפי' ממת...
Question: What is the Gemara's Kashya from 'egg', seeing as the needs of a sick person is even more lenient than a Meis ...
דבסוף מפנין (שבת דף קכט.) אמר ד'כל צרכי חולה נעשין על ידי ארמאי בשבת' .ומיכחל עינא מדמה התם לחולה שאין בו סכנה, ואומר לנכרי ועושה, אפי' איסורא דאורייתא.
Source: Because at the end of Mefanin (Shabbos, Daf 129a) the Gemara permits all his needs via a Nochri, and the Gemara there compares painting one's eyes to a sick person whose life is not in danger. Consequently, one may ask a Nochri to perform even an Isur d'Oraysa.
א"כ, אית לן למישרי בק"ו ממת אפי' לכתוש סמנין ביום טוב שני של ראש השנה על ידי ישראל?
Question (concl.): In that case, it ought to be permitted through a Kal va'Chomer from Meis , even to grind dyes on the second day of Rosh ha'Shanah, even via a Yisrael?
ולמאי דפרישנא, אתי שפיר, דליכא ק"ו.
Answer: According to Tosfos explanation however, there is no problem, since the Kal va'Chomer is not applicable.
TOSFOS DH CHUTZ MI'GERUFIS SHEL ZAYIS
תוס' ד"ה חוץ מגרופיות של זית
(Summary: Tosfos cites the Machlokes between Rashi and the Aruch as to the meaning of 'Magrufiyos'.)
פירש בקונטרס 'מלא שני אגרופין' ...
Explanation #1: Rashi explains that this means 'the Shi'ur of two fists' ...
ובערוך פירש 'מגרופיים' -ענפים.
Explanation #2: ... whereas the Aruch translates it as 'Magrupin' - 'branches'
וענפי הזית קרויין 'גרופיים' -כמו 'יחור' בתאנה, ו'זמורה' בגפנים, שכל אחד יש לו שם לבדו.
Explanation #2 (cont.): ... and the branches of an olive-tree are called 'G'rupiyim' - just as 'Yichur by a fig-tree and 'Zemorah' by a vine; each one has its own name.
והביא הא דאמר בבראשית רבה "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל" -'זמורות' לנטיעות, 'יחורי' לתאנים, 'גרופיות' לזיתים.
Explanation #2 (concl.): And he cites the statement in Bereishis Rabah (at the end of Perek 31) "And as for you, take for yourself from all kinds of food that can be eaten 'Zemoros' for grape-vines, 'Yichuri' for fig-trees and 'G'rupiyos' for olive-trees.
TOSFOS DH U'MA'AYAN HA'YOTZEI BSA'TECHILAH B'NEI HA'IR MISTAFKIN MIMENU
תוס' ד"ה ומעין היוצא בתחילה בני העיר מסתפקין [ממנו]
(Summary: Tosfos reconciles a Sugya in Avodah-Zarah with our Sugya.)
למאי דאמר לקמן דתנאים שהתנה יהושע אפי' בחו"ל, יש לתמוה, הא דאמר בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מז. ושם) 'המשתחוה למעין, מימיו מהו לנסכים? ... '
Question: According to the Gemara shortly, that the conditions that Yehoshua instituted apply even to Chutz la'Aretz, one can query the Gemara in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah, Daf 47a & 47b), asks whether one is permitted to use the water of a fountain to which someone prostrated himself for Nesachim ...
ופשיט ליה מהא דאמר 'מים של רבים, אין נאסרים' ,ומשני 'דנבעי מארעיה' .
Question (cont.): And it attempts to resolve the She'eilah from the ruling that 'Communal water does not become prohibited'; but rejects it on the grounds that that is speaking by water that flows from the perpetrator's own land (which is his personal property).
והשתא אכתי של רבים הם מתנאי יהושע?
Question (concl.): But why is it not still considered public property, based on Yehoshua's conditions?
ויש לחלק בין יוצא מאליו לטרח בו וחפרו.
Answer: One can draw a distinction between where the water flows automatically and where one took the trouble to dig for the source.
TOSFOS DH U'MECHAKIN BE'YAMAH SHEL TEVERYAH
תוס' ד"ה ומחכין בימה של טבריא
(Summary: Tosfos clarifies the Halachah.)
כל אדם...
Clarification: This applies to anybody
ובלבד שלא יפרוש. קלע' נמי לכל אדם, ואפי' הבעלים עצמן...
Clarification (cont.): As does 'Provided one does not spread a 'Kela' (a lattice-work fence), which applies even to the owner ...
כדתניא לקמן ש'התנו השבטים זה עם זה שלא יפרוש קלע; אבל צד הוא במכמורות וברשתות- ' והיינו הבעלים שהוא שלהם.
Support: As the Beraisa (cited later, on Amud Beis) 'The tribes stipulated with one another that they would not spread a Kela, though one may fish with various kinds of nets' - which reference to the owner, to whom the sea belongs.
TOSFOS DH EIN MECHAYVIN OSO LA'AKOR
תוס' ד"ה אין מחייבין אותו לעקור
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi and elaborates.)
פירש בקונטרס שע"כ עתיד ליטלם, לפי שמפסידין את התלתן.
Explanation #1: Rashi explains that he is going to have to remove them (the seeds) anyway, since they will spoil his fenugrek.
וקשה לפירושו, ד'אין מחייבין' משמע שאין איסור בהנאתו?
Question #1: This is difficult however, since 'Ein Mechayvin' implies that there is no prohibition in benefiting from them?
ועוד, דאם מתייאש ומתעצל לעוקרו, למה לא נחייבנו, דהא איכא איסור כשמתייאש...
Question #2: In the event that he despairs and is lax in uprooting them, why should we not obligate him to do so, since when he despairs, there is an Isur ...
כדתנן במסכת כלאים (פ"ה מ"ו) 'הרואה ירק בכרמו ואמר "לכשאגיע שם אלקטנו" ,מותרין; "לכשאחזור אלקטנו" והוסיף מאתים, אסור' ?
Source: ... as we learned in the Mishnah in Kil'ayim (5:6) 'If someone who sees vegetables growing in his vineyard, declares "When I arrive there, I will pick them", they are permitted; But if he says "I will pick them on my way back", then, if they have increased by one two hundredth, they are Asur'.
ונראה לר"י, דאין מחייבין אותו לעקור , דליכא איסורא, הרי הוא לא זרעו אלא מאליהן באו...
Explanation #2: The Ri answers that we do not obligate him to uproot them because there is in fact, no Isur, seeing as he did not plant them, and they grew by themselves ...
ומשום מקיים בכלאים ליכא, כיון דקשו להו עשבים...
Explanation #2 (cont.): Nor is he Chayav on account of retaining Kil'ayim, since the seeds are harmful to the fenugreek.
ולר"ע איצטריך, דאמר בפרק בתרא דע"ז (דף סד.) ובמכות (דף כא:) 'המקיים בכלאים, לוקה... '
Interpretation #1: And it is necessary to teach us this according to Rebbi Akiva, who states in the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 64a) and in Makos (Daf 21b) that 'Someone who retains Kil'ayim, is subject to Malkos' ...
ולאו מלקות ממש, דלאו שאין בו מעשה הוא, אלא איסורא בעלמא הוא.
Interpretation #1 (cont.): Not really Malkos, since it is a La'av that one contravenes without an act, but merely an Isur.
א"נ, אפי' לרבנן איצטריך -והיכא דניחא ליה חייבוהו חכמים...
Interpretation #2: Alternatively, it is necessary even according to the Rabanan - and where he benefits from them, the Chachamim obligate him to remove them ...
שלא יחשדוהו שזרעם.
Reason: So that people should not suspect him of having planted them.
והא דנקט 'תלתן שעלתה עם מיני עשבים' ולא נקט 'תלתן שעלו עמו עשבים... '
Implied Question: And the reason it says 'fenugrek that came up with the vegetation', rather than fenugrek with which vegetation came up' ...
רבותא נקט -אפילו שמתכוין לזרוע תחילה שאר זרעים והתלתן עלה מאליו...
Answer: ... is to teach us a Chidush - that even though he initially intended to plant other seeds, and the fenugrek grew by itself ...
אפ"ה, כיון דהשתא מיהא לא ניחא ליה בזרעים מחמת התלתן שעלה, אין מחייבין אותו לעקור.
Answer (cont.): Nevertheless, since now he does not want the seeds due to the fenugrek that grew, we do not obligate him to uproot them.
TOSFOS DH KA'AN LE'ZIRIN
תוס' ד"ה כאן לזירין
(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's answer and reconciles it with the Sugya in Mo'ed Katan.)
ההיא ד'חוץ משדה תלתן, ' לזירים, דמעלו ליה.
Clarification: The Beraisa of 'Chutz le'Sadeh Tilsan' speaks about stalks , for which the herbs are good.
וא"ת, כיון דאיכא איסור כלאים, אמאי אסור ללקט?
Source: Since there is an Isur Kil'ayim, why is forbidden to pick them?
והאמר בפ"ק דמו"ק (דף ו:) ש'תקנו שיהיו מפקירין כל השדה שיש בו כלאים' ?
Question: ... did the Gemara not say in Mo'ed Katan (Daf 6b) that 'The Chachamim instituted to declare Hefker a field that contains Kil'ayim'?
וי"ל, דהכא בדליכא שיעורא...
Answer: The Gemara here is speaking where there is not a Shi'ur ...
כדתנן במסכת כלאים (פ"ב מ"א) ומייתי לה ב'המוכר פירות' (ב"ב דף צד.) 'כל סאה שיש בו רובע ממין אחר, ימעט '.
Source: ... as we learned in Maseches Kil'ayim (2:1), and the Gemara cites it in 'ha'Mocher Peiros' (Bava Basra, Daf 94a) 'Every Sa'ah that contains a quarter of a Kav of another species, one should reduce'.
81b----------------------------------------81b
TOSFOS DH EIN L'CHA KOL SHEIVET VE'SHEIVET MI'YISRAEL GARSINAN
תוס' ד"ה אין לך כל שבט ושבט מישראל גרסינן
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Bava Basra.)
גרסינן.
Text: This is the text.
ובפ' יש נוחלין (ב"ב דף קכב. ושם) גבי 'חלוקת העולם הבא' 'אין לך כל אחד ואחד מישראל' -כן נראה לר"ת.
Sugya in Bava Basra: Whereas in Perek Yesh Nochlin, (Bava Basra, Daf 121a, in connection with the division of Olam ha'Ba, the Gemara says 'Ein l'cha Kol Echad ve'Echad mi'Yisrael. So it appears to Rabeinu Tam.
TOSFOS DH VE'NOTEIL D'MEI YEINO MITOCH DUVSHANO SHEL CHAVERO
תוס' ד"ה ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו
(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)
ע"כ מיירי כשעקל בית הבד כרוך עליה...
Clarification: This must be speaking where the loose bale of olive-pulp is wound round it ...
דאל"כ, לימא ליה 'מהפקירא קזכינא' ,כדאמר לקמן בפרק בתרא (דף קטו:).
Reason: ... because otherwise, he can say to him that he acquired it from Hefker, as the Gemara states later in the last Perek (on Daf 115b).
וא"ת, ואמאי נוטל דמי יינו? הא אמר לקמן בפרק בתרא (שם) ד'אין לו אלא שכרו' ...
Question: On what grounds is he entitled to the value of his wine? Does the Gemara not say later (Ibid.) that he only receives his wages?
ומצי' למימר דהך דר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה פליג, כדאמר בסמוך 'ביחידאה לא קאמר' .
Answer: One can answer that Rebbi Yishmael b'no shel Rebbi Yochanan ben Berokah argues with that, as the Gemara will say shortly 'the Tana does not insert individual opinions'.
וכן משמע בתוספתא דבתר הך ד'לא יקוץ' קתני הך.
Support: And this is also implied in the Tosefta, where, after the case of 'Lo Yakutz', it inserts the current case (of Rebbi Yishmael ... ).
אבל אין נראה, דלמה יטול דמי יינו? הלא יכול לומר 'אני הייתי דוחק ומציל , ' כיון דאוקמה כשעקל בית הבד כרוך עליה שיכול להציל ע"י הדחק'
Refutation: But this is not correct, since why should he then receive the value of his wine? Why can the owner of the honey not claim that, with an effort, he could have saved his honey - seeing as we established it where the loose bale of olive-pulp is wound round it, thereby enabling him to save it with a great effort. (continued on the next Amud).