BAVA KAMA 65 - Two weeks of study material have been dedicated by Ms. Estanne Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH EIN LI ELA B'YADO

תוס' ד"ה אין לי אלא בידו

(Summary: Tosfos discusses the Chidush of 'Chatzero'.)

פי' שגנבו בידו ממש; 'גגו חצירו' ... -כלומר שהכישה במקל מחצירו של בעה"ב ונכנסה לגגו חצירו וקרפיפו.

(a)

Clarification: This ('be'Yado') means that he actually stole it with his hands; 'Gago' and 'Chatzero' - means that he struck it with a stick, causing it to go from the owner's courtyard on to his roof or into his courtyard or enclosure.

ואיצטריך לרבויי חצר, לאשמועינן דחצר קונה אף לחובתו ...

(b)

Chidush: ... and it needs to mention courtyard - to teach us that a Chatzer acquires even to his detriment ...

דלא תימא כשליח דמיא, ו'אין שליח לדבר עבירה', קמ"ל דקונה ...

(c)

Reason: ... since one would otherwise say that it is like a Shali'ach, to whom we apply the principle 'Ein Shali'ch li'Devar Aveirah'; so the Tana teaches us that he nevertheless acquires ...

כדמפרש בפ"ק דב"מ (דף י:) דיש שליח לדבר עבירה היכא דשליח לאו בר חיובא הוא.

1.

Source: ... as the Gemara explains in the first Perek of Bava Metzi'a Daf 10b) - that 'Yesh Shali'ach li'Devar Aveirah there where the Shali'ach is not subject to liability.

וכן מוכח התם כדפרישית.

2.

Support: And this is evident there, as Tosfos explained.

2)

TOSFOS DH LI'CHTOV O IM HIMATZEI HIMATZEI O TIMATZEI TIMATZEI

תוס' ד"ה ליכתוב או אם המצא המצא או תמצא תמצא

(Summary: Tosfos queries the inference and elaborates.)

משמע דאורחיה דקרא ליכתוב ב' פעמים תיבה אחת.

(a)

Inference: This implies that it is normal for the Torah to repeat the same word twice.

וכן בהחובל (לקמן פה.) גבי "ורפא ירפא."

1.

Precedent: And the same emerges from the Sugya in 'ha'Chovel' (later on Daf 88a) in connection with "ve'Rapo Yerapei".

וקשה, דבריש 'היו בודקין' (סנהדרין דף מ: ושם ד"ה מדהוה) קאמר גבי גז"ש ד"היטב היטב" דמופנה, מדה"ל למכתב או 'דרוש תדרוש' או 'חקור תחקור', מדשני קרא בדבוריה ב"היטב" ... '.

(b)

Question: At the beginning of 'Hayu Bodkin' (Sanhedrin, Daf 40b; see Tosfos DH 'mi'de'Havah'), where it says that "Heitev Heitev" is Mufneh (superfluous), since it ought to have written, either "Darosh Tidrosh" or 'Chakor Tachkor', since the Pasuk changed its wording with the word "Heitev" ...eitev" ...

משמע דאי הוה כתב הכי, לא הוה מופנה.

1.

Question (cont.): ... implying that, had it written like that, it would not be superfluous.

ואמאי? אכתי הוה מופנה, מדהוי ליה למיכתב או 'דרוש דרוש' או 'תחקור תחקור?'

2.

Question (concl.): ... but why would it still not be superfluous, since it ought to have written either 'Darosh Darosh' or Tachkor Tachkor'?

וי"ל, דאין ה"נ, אלא משום דאין יורד לאותה סברא, וניחא ליה למנקט כפל לשון השגור בכמה מקומות ...

(c)

Answer: That is correct - (It is indeed Mufneh). Only the Gemara does not want to discuss that S'vara, preferring to accept the Lashon that is often used ...

כמו "העניק תעניק" "נתון תתן" (דברים טו).

1.

Examples: ... such as "Ha'anek Ta'anik" and "Nason Titen" (Devarim, 15).

3)

TOSFOS DH GUFA AMAR RAV KEREN K'EIN SHE'GANAV

תוס' ד"ה גופא אמר רב קרן כעין שגנב

(Summary: Tosfos reconciles Rav with the Mishnah in 'ha'Gozel Basra' and elaborates.)

במסקנא דמילתא אמרינן דרב איירי לענין יוקרא וזולא.

(a)

Conclusion: The Gemara concludes that Rav is speaking in connection with 'Yukra ve'Zula' (the increase or the decrease in the value of the article).

וא"ת ומאי קמ"ל? מתניתין היא בריש הגוזל קמא (לקמן דף צג:) 'כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה?' ...

(b)

Question: What is the Chidush? It is a Mishnah at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Bava Kama, later, Daf 93b) 'All Gazlanim pay according to the time of the theft'?

ואע"ג דמתני' משמע דלענין שינוי איירי -כגון עצים ועשאן כלים ...

(c)

Refuted Answer: And even though it is implied that the Mishnah is speaking in connection with 'Shinuy' (a factual change in the article) - such as wood that the Ganav fashioned into vessels ...

והתם (דף צו:) נמי קאמר בגמ' 'כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה' לאתויי דר' אלעאי' ,'גזל טלה ונעשה איל, נעשה שינוי בידו וקנאו... '

1.

Refuted Answer cont.): And the Gemara also says there (on Daf 96b) that 'All Gazlanim pay according to the time of the theft' comes to include the Din of Rebbi Ila'i - 'If someone steals a lamb and it becomes a ram, a Shinuy has taken place and he acquires it' ...

מ"מ לענין יוקרא וזולא נמי איירי ...

(d)

Refutation: ... nevertheless, it is also speaking about 'Yukra ve'Zula' ...

כדמוכח בסוף המפקיד (ב"מ דף מג.), דמייתי לה א'יוקרא וזולא'.

(e)

Proof #1: ... as is evident at the end of 'ha'Mafkid' (Bava Metzi'a, Daf 43a), where it cites the Mishnah (of 'Kol ha'Gazlanim') in connection with 'Yukra ve'Zula'.

וכן בפרק כל שעה (פסחים דף לב.) גבי 'אוכל תרומה,' דקאמר 'היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא לא תבעי לך, דודאי לפי דמים משלם, דלא גרע מגזלן ...

1.

Proof #2: And similarly, in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 32a) in connection with 'Someone who eats T'rumah ... ', where it says that in a case where initially, it was worth four Zuzim and then went down to one Zuz, you need not ask because it is obvious that one pays according to the value of the article, since it is not worse than a Gazlan ...

דתנן 'כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה' ?

2.

Proof #2 (cont.): ... as the Mishnah states 'Kol hsa'Gazlanim Meshalmim ke'Sha'as ha'Gezeilah'.

וי"ל, דבקרן לא אתא לאשמועינן אלא 'תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין'.

(f)

Answer: By Keren, it is only coming to teach us that the payment of double or of four or five times is according to the time when they go to Beis-Din'.

והא דקאמר 'מ"ט דרב '? א'תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' קא בעי ...

1.

Answer (cont.): And when the Gemara asks for Rav's reason, it means to ask on the payment of double and of four or five times ...

וה"פ- 'אמר קרא "גניבה וחיים" אחייה לקרן כעין שגנב ,' ומשמע ליה דוקא לקרן ולא תשלומי ד' וה'.

2.

Answer (conl.): ... and what it means when it says 'Amar K'ra "Geneivah ve'Chayim", 'Achyeih le'Keren ke'ein she'Ganav', it is referring to the inference - specifically the Keren, but not the payment (of double and ) of four or five times.

וא"ת, בהגוזל קמא (לקמן דף קה.) דאמר רבא 'גזל שלש אגודות בג' פרוטות, והוזלו ועמדו על ב' והחזיר לו ב, חייב להחזיר לו אחרת,' ותנא תונא' - גזל חמץ ועבר עליו הפסח ... וכו'. ...

(g)

Question: In Perek ha'Gozel Kama (later, on Daf 105a), Rava states that if where someone steals three bunches (of vegetables) that are worth three P'rutos, and their value drops to two P'rutos, he returns two of them, he is obligated to 'return' another one', and as proof, the Gemara cites the Mishnah 'Gazal Chametz, ve'Avar alav ha'Pesach ... ') ...

אמאי לא מייתי ראיה ממתני' ד'כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה,' כיון דלענין יוקרא וזולא נמי איירי?

1.

Question (cont.): Why does it not cite the Mishnah 'Kol ha'Gazlanim Meshalmin ke'Sha'as ha'Gezeilah', seeing as it also speaks about Yukra ve'Zula?

וי"ל, דממתניתין ד'כל הגזלנים' לא מצי מייתי, דהתם אם איתא לגזילה בעין, הויא בת השבה, ולהכי כי ליתא נמי בעין, משלם כשעת הגזילה...

(h)

Answer: It could not cite the Mishnah of 'Kol ha'Gazlanim ... ', since there, if the theft would still be in existence, it would be returnable; that is why, even when it is not, he pays like the time of the theft ...

אבל גבי 'אגודה' דאם איתא בעין, לא הויא בת השבה, דהשתא לא שויא פרוטה, הוה אמינא דכי ליתא נמי לא משלם.

1.

Answer (cont.): ... whereas in the case of the bunch of vegetables, which is not worth a P'rutah, and which is therefore not returnable if it is in existence, and which, we would therefore think is not subject to payment if it is not.

אבל מההיא ד'חמץ ועבר עליו הפסח' מייתי שפיר- דאפילו הוי בעין לא שוי מידי, אפ"ה היכא דליתא בעין, משלם כדמעיקרא.

2.

Answer (concl.): The Gemara is justified however, in citing the Mishnah of 'Chametz ve'Avar alav ha'Pesach', which is worth nothing even if it is in existence, yet if it is not, he is obligated to pay its original price.

ובפרק כל שעה (פסחים דף לב.) הוי מצי לאתויי מההוא ד'גזל חמץ' דמשלם כדמעיקרא ...

(i)

Implied Question: And in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 32a) the Gemara could have cited the Mishnah of 'Gazal Chametz', where he (also) pays the original price ...

אלא דניחא ליה להביא ההיא ד'כל הגזלנים' שהיא שנויה תחילה.

(j)

Answer #1: ... only it prefers to cite the Mishnah of 'Kol ha'Gazlanim', which was learned earlier.

ועוד אור"י, דמ'גזל חמץ' לא מצי למידק כלל דלפי דמים משלם, היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא...

1.

Answer #2): Moreover, the Ri explains, from 'Gazal Chametz ... ', it cannot prove that one pays according to the value of the article, there where it was initially worth four and later only one ...

דה"א דגבי חמץ כי ליתא בעין, בעי לשלומי ליה חמץ מעליא כאותה חתיכה שגזל ד'לפי מדה משלם' .

2.

Reason: ... since we might have thought that where the Chametz is no longer in existence, he is obligated to pay proper Chametz to the same measure as the piece that he stole, because 'One pays according to the volume' ...

אבל לא כדמים של שעת הגזילה.

3.

Reason (cont.): ... and not according to its value at the time of the theft.

4)

TOSFOS DH D'SANYA KECHUSHAH V'HISHMINAH ETC.

תוס' ד"ה דתניא כחושה והשמינה כו'

(Summary: Tosfos clarifies Rav Sheishes' interpretation of Rav.)

תימה, היכי ס"ד דרב ששת שדבר רב בכחושה והשמינה ...

(a)

Question: How can Rav Sheishes think that Rav is speaking about a weak animal that got stronger ...

דא"כ היה מגרע כחו של קרן ,וממילתיה דרב משמע שבא ליפות כחו של קרן ולגרע כח כפל וד' וה' ...

1.

Reason: ... seeing as, if so, it would be detracting from the strength of the Keren, when from the statement of Rav it would seem that he is coming to improve the power of the Keren and to detract from that of Kefel and of Arba'ah va'Chamishah ...

דקאמר 'אחייה לקרן דוקא כעין שגנב,' ואחייה משמע לשון יפוי כח?

2.

Reason (cont.): ... since he said 'Achyeih le'Keren (exclusively) ke'Ein she'Ganav' - and 'Achyeih' implies a Lashon of increasing its strength.

וי"ל, ד'אחייה' אין לשון יפוי אלא לשון תשלומים, דכל דבר שמשלים החסרון שגנב או גזל קרי 'אחייה'.

(b)

Answer: 'Achyeih' is not a Lashon of strengthening at all, but of filling in - since anything with which one makes up the loss of the Geneivah or the Gezeilah is called 'Achyeih'.

וכן משמע בסוף שמעתין דקאמר 'טלאים כדמעיקרא [משלם], דמים כשל עכשיו' ...

(c)

Support: And this is also implied at the end of the Sugya (Daf 66a) where it states that he pays lambs according to their original value (See Hagahos & Tziyunim), and money according to how much they are worth now' ...

ומשמע אפי' מעיקרא שויא זוזא ולבסוף ד'- דומיא ד'טלה ונעשה איל', משלם כפל כי השתא לפי' ר"י דלקמן ושם אפרש בע"ה.

1.

Support (cont.): ... and this implies even if initially it was worth one Zuz and now it is worth four - similar to 'the lamb that became a ram', he pays Kefel like its current price, according to the Ri later (as Tosfos will explain there be'Ezras Hash-m).

ומיהו ר"ת פי' בע"א לקמן -דלגרע כח הכפל קאמר רב כשעת העמדה בדין ולא ליפות.

(d)

Alternative Explanation: Although Rabeinu Tam will explain the issue differently there - inasmuch as Rav is coming to detract the power of Kefel, like it is worth at the time that they go to Beis-Din and not to increase it.

5)

TOSFOS DH ANA MIFATIMNA V'AT SHAKALT

תוס' ד"ה אנא מפטימנא ואת שקלת

(Summary: Tosfos explains Rav in light of this argument and elaborates.)

משמע דכשנתפטמה מאליה הוי כשעת העמדה בדין.

(a)

Inference: This implies that if it is self-fattened, he pays its value at the time that they go to Beis-Din.

ולפי זה הוה מצי לאוקמי מילתיה דרב כשנתפטמה מאליה, ולא הוה צריך לאוקמיה ביוקרא וזולא.

(b)

Alternative explanation of Rav: In that case, it could have established Rav's statement where it was self-fattened, and it was unnecessary to establish it by 'Yukra ve'Zula'.

ומיהו לפי האמת אפי' כשנתפטמה מאליה משלם כפל ד' וה' כעין שגנב ...

(c)

Maskana: According to the Halachah however, even where it was self-fattened he pays Arba'ah va'Chamishah according to its value when it was stolen ...

כמו ב'טלה ונעשה איל,' דאמר לקמן דמשלם כפל ד' וה' כעין שגנב, ואפי' שינוי לא קני ...

1.

Source: ... as in the case of 'A lamb that became a ram', about which the Gemara says later that he pays Kefel and Arba'ah va'Chamishah according to its original value ...

משום דאמר ליה 'אטו תורא גנבי מינך? דיכרא גנבי מינך '!

2.

Reason: ... since he can say to him 'Did I steal an ox from you ? I stole from you a calf!'

הכי נמי כשנתפטמה מאליה, מצי אמר ליה 'אטו שמינה גנבי מינך '?

3.

Maskana (cont.): In this case too, where it is self-fattened, he can say to him 'Did I steal from you a fat ox?'

ודוקא ביוקרא וזולא הוא דקאמר רב 'כפל ד' וה' כשעת העמדה בדי ... '

4.

Maskana (concl.): And it is only by 'Yukra ve'Zula' that Rav says 'Kefel and Arba'ah va'Chamishah according to its value at the time that they go to Beis-Din' ...

דלא שייך למימר 'אטו יוקרא גנבי מינך? '

5.

Reason: ... because there the argument 'Did I steal from you an expensive ox?' is not applicable.

וטעמא אפרש לקמן בע"ה גבי הא דקאמר 'טלאים כדמעיקרא, דמים כשל עכשיו'.

(d)

To Be Explained Later: ... as Tosfos will explain later (on Daf 66a DH 'Tela'im') be'Ezras Hash-m - in connection with the Gemara 'Tela'im ke'de'Me'ikara, Damim ke'shel Achshav'.

6)

TOSFOS DH MAH LI KATLA KULAH MAH LI KATLAH PALGA

תוס' ד"ה מה לי קטלה כולה מ"ל קטלה פלגא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of this principle and offers two alternative explanations.)

פ"ה, משום דהכחשה אתחלתה דטביחה היא.

(a)

Explanation #1: Rashi explains - Because weakening is the beginning of Shechitah.

וקשה לר"י, דלא שייכא הכחשה לטביחה מידי ...

(b)

Question: The Ri asks however, what weakening the animal has to do with the Shechitah ...

כיון שאם היה הורגה כולה בענין זה, לא היה בה דין ד' וה'?

1.

Question (cont.): ... bearing in mind that, if he were to kill the animal in this way, he would not be subject to the Din of Arba'ah va'Chamishah?

אלא הכי פירושו 'מה לי קטלה כולה' -דאין הולכין בתר הדמים דהשתא, דקנאה בשינוי ואינה של נגנב ...

(c)

Explanation #2: But what the Gemara means is 'What is the difference whether he killed it completely' - in which case we do not go after its current value, since he acquired it with Shinuy, and it no longer belongs to the original owner ...

אלא בתר מעיקרא שהיתה שלו, וה"ה ב'קטלה פלגא' ?

1.

Explanation #2 (cont.): ... but after its initial value, when it was still his - and the same will apply 'when he half-killed it'?

ולפי זה ה"ה בהוכחשה ממילא, דמשלם כדמעיקרא- ד'מה לי מתה כולה מה לי מתה פלגא;' ודאי מתה כולה מאליה יש לחייבו כדמעיקרא שהיתה של נגנב ולא בתר השתא.

(d)

Inference: According to this, the same will apply where it became weaker by itself, in which case he will also pay its initial value - Because 'What is the difference whether it died completely or whether it died half'?

וכי קא משני ומוקי מילתא דרב ב'יוקרא וזולא', לא הוה מצי לאוקמי בכחשה דממילא.

1.

Inference (cont.): And when it answers by establishing Rav by 'Yukra ve'Zula', it could not have established him by where it became weak by itself.

ועוד אר"י, דמצי לפרש בע"א ' -מ"ל קטלה כולה, מ"ל קטלה פלגא' -כלומר, אפי' למ"ד 'אין לשחיטה אלא לבסוף', ולא מחייב ד' וה' עד משהו אחרון...

(e)

Explanation #3: Furthermore, said the Ri, we can explain the matter differently - 'What difference does it make whether he killed it completely or whether he killed it half?' - meaning that even according to the opinion that holds 'Shechitah takes effect only at the end and that he only becomes liable to pay Arba'ah va'Chamishah at the very end of the Shechitah ...

אפ"ה לא אזלינן בתר חשיבותא דההיא שעתא כפי מה שהוא שוה במשהו אחרון, אלא כפי מה ששוה קודם שחיטה ...

1.

Explanation #3 (cont.): ... nevertheless we do not go after the value of the animal at that point, but according to what it was worth before the Shechitah ...

א"כ כי קטלה פלגא נמי, דהיינו הכחישה, לא אזלינן בתר השתא אלא בתר מעיקרא?

(f)

Inference: If so, in the event that he killed it half too - where he weakened it, we should also not go after its current value, but after how much it was initially worth?

ולפי טעם זה, ה"מ לאוקמיה מילתי' דרב בהוכחשה ממילא.

1.

Inference (cont.): According to this explanation, it could have established Rav by where it became weak by itself.

65b----------------------------------------65b

7)

TOSFOS DH KEFEILA ARBA V'CHUMSHA ZUZA

תוס' ד"ה כפילא ארבע וחומשא זוזא

(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation and elaborates.)

לפי מה שפ"ה ד'חומשא עולה לו בכפילא - 'שמשלם את הכפל ונפטר בכך מן החומש...

(a)

Explanation #1: According to Rashi's interpretation of 'Chumsho Oleh lo bi'Kefeilo' - he pays the double and he is Patur from paying the extra fifth ...

קשה קצת; מה בכך אי כפילא ארבע וחומשא זוזא?

(b)

Question: ... it is a little difficult (as to why the Kefel and the Chomesh must be equal). What would be wrong if the Kefel was four Zuzim and the fifth, one?

ומיהו בקונט' פי' דלית ליה כפרה בחומש- כיון שאין ניכר ומובלע בתוך הכפל.

(c)

Answer: Rashi explains however, that there would not be an atonement for the fifth, seeing as it is not discernable, and is absorbed in the Kefel.

ואי הוה מפרשינן ד'חומשו עולה לו בכפילו' -שמשלם את החומש ועולה לו לכפל, הוה ניחא- דהוה פריך שפיר.

(d)

Explanation #2: Now if we were to explain that 'Chumsho Oleh lo bi'Kefeilo' means - he pays the Chomesh and is Yotzei the Kefel, it would fit nicely, since the Gemara's Kashya would then be valid.

אבל לשון 'בכפילו' לא משמע הכי.

(e)

Refutation: But the Lashon 'bi'Kefeilo' does not seem to mean that.

ובתוספתא נמי גרסי' 'וחומשו עולה לו מתוך כפילו.'

(f)

Support for Explanation #1: The Tosefta too, has the text 've'Chomsho Oleh lo mi'Toch Kefeilo'.

וריב"א מפרש דא'לשון ברייתא קפריך , דמשמע דחומשו עולה בכל כפילו.

(g)

Explanation #3: The Riva explains that the Gemara's Kashya pertains to the Lashon of the Beraisa, which implies that the Chomesh is equal to the entire Kefel.

8)

TOSFOS DH ALMA KEREN K'EIN SHE'GANAV

תוס' ד"ה אלמא קרן כעין שגנב

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot establish the case where it was initially worth one Zuz, and ultimately, four.)

תימה, אמאי לא דחי כגון דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ד', וכפילא זוזא כעין שגנב, דלא כרב, וחומשא זוזא כשעת העמדה בדין, כדאמר ד'תברה או שתייה, משלם ד' ?

(a)

Question: Why does the Gemara not refute the proof (in support of Rav) by establishing the case where it was initially worth one Zuz, and at the end, four, and he pays the Kefel of one Zuz like when he stole it, not like Rav, and the Chomesh like the time when they went to Beis-Din, like Rabah said 'If he broke it or drank it, he pays four Zuz'?

וי"ל, דליכא למימר הכי כלל...

(b)

Answer #1: One cannot say this at all ...

דמהיכא תיתי דקרן יהא כשעת העמדה בדין וכפל ד' וה' יהי' כעין שגנב?

1.

Reason: Since how is it possible to pay the Keren like the time when they go to Beis-Din and the Kefel and the Arba'ah va'Chamishah like the time when he stole it?

דאין לחלק בין כפל ד' וה' לקרן אם לא מכח הפסוק,' ובזה אין לנו שום פסוק.

2.

Reason (cont.): ... since one can only draw a distinction between the Keren and the Kefel and the Arba'ah va'Chamishah when it is based on a Pasuk, and here there is no Pasuk on which to base it.

ורב נמי דמחלק, היינו משום דקרא קדריש.

(c)

Support: And also when Rav draws a distinction between them, he learns it from a Pasuk.

ועוד, דבלאו הכי דחי שפיר, ונוח לו כפי האמת...

(d)

Answer # 2: Moreover, the Gemara refutes the proof satisfactorily, in a way that fits in with the correct explanation ...

ובאותו ענין שהיה המסייע אומר שאין להעמידה.

1.

Answer # 2 (cont.): And it establishes precisely in the way that the Amora who brought the proof said that one cannot establish it.

9)

TOSFOS DH V'I AMRAT SHINUY KONEH

תוס' ד"ה ואי אמרת שינוי קונה

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

פירוש כי האי ד'טלה ונעשה איל.'

(a)

Clarification: Meaning similar to the case of a lamb that became a ram.

אבל הא פשיטא' דשינוי קני...

1.

Clarification (cont.): But here it is obvious that one acquires through Shinuy...

כדאמר בסמוך ד'שינוי קונה לב"ה'.

2.

Source: ... as it will say shortly, 'One acquires through Shinuy according to Beis Hillel'.

10)

TOSFOS DH AYIL BEN YOMO KARUY AYIL

תוס' ד"ה איל בן יומו קרוי איל

(Summary: Tosfos qualifies the statement.)

מיהו ודאי לענין קרבן אמרינן דאיל בן שתי שנים ...

(a)

Qualification: However, certainly regarding a Korban, we consider it a ram when it is two years old...

מדכתיב במקום אחר "כבש בן שנתו" (ויקרא יב).

(b)

Source: ... as it states elsewhere, "a sheep that is a year old" (Vayikra 12)

11)

TOSFOS DH HA MANI BEIS SHAMAI HI

תוס' ד"ה הא מני בית שמאי היא

(Summary: Tosfos explains why this statement cannot go according to Rava, and explains the connection between Esnan and Shinuy.)

האי שנויא ליתא לרבא, דאית ליה בריש הגוזל קמא (לקמן דף צד.) דוקא לגבוה אסרי ב"ש משום דאמאיס.

(a)

Clarification: This answer does not go like Rava, who says at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (later, Daf 94a) that Beis Shamai only forbid it from being used for Hash-m, since it is disgusting.

וא"ת, היכי מדמה ליה, דמה ענין אתנן אצל שינוי?

(b)

Question: How can the Gemara compare them (the Din of Esnan to that of Shinuy)? What has Esnan got to do with Shinuy?

וי"ל, דקסבר דאי שינוי קונה, א"כ ראוי הוא להתיר שינוי באתנן, דחשיב כאחר, ואין זה אותו שבא לידה בתורת אתנן , וממאיס נמי לא מאיס.

(c)

Answer: He holds that if Shinuy acquires, it is befitting to permit Shinuy by Esnan, since it is considered like another article, not the one that she received as an Esnan, in which case it is not disgusting either.

12)

TOSFOS DH HEIN V'LO SHINUYEIHEM

תוס' ד"ה הן ולא שינוייהם

(Summary: Tosfos reconciles this with Rabah later and with Rebbi Yochanan in ha'Gozel Kama and elaborates.)

תימה, דבסמוך נפקא ליה לרבה ד'שינוי קונה' מקרא אחרינא, דכתיב "אשר גזל- " 'כעין שגזל יחזיר' ?

(a)

Question #1: Rabah will shortly learn that 'Shinuy acquires' from a different Pasuk, from the fact that the Torah writes "asher Gazal" - 'He must return it like it was when he stole it'.

ועוד קשה, דרב חסדא קאמר דשינוי אין קונה- דדריש "והשיב את הגזילה - "מ"מ ...

(b)

Question #2: Moreover, Rav Chisda (on Daf 67a) holds that 'Shinuy does not acquire' because he Darshens "ve'Heishiv es ha'Gezeilah" to mean 'under all circumstances'.

ובהגוזל קמא (צד:) קאמר רבי יוחנן 'דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעיניה ,דכתיב "והשיב את הגזילה" מ"מ. וכי פליגי א'בית הלל?

1.

Question #2 (cont.): And in 'a'Gozel Kama' (Daf 94b) Rebbi Yochanan says that 'Min ha'Torah, a stolen article that has changed goes back to the owner, since the Torah writes "ve'Heishiv es ha'Gezeilah" mi'Kol Makom. How can they argue with Beis Hillel?

ונרא' לר"י, דלקמן מיירי בשינוי החוזר לברייתו, וא'הכי מייתי בריש הגוזל קמא מלתיה דר' יוחנן ...

(c)

Answer: The Ri explains that the Gemara later (in ha'Gozel Kama) is speaking about a Shinuy that is retractable.

ורבה דבסמוך סבר דאפי' שינוי החוזר לברייתו נמי קני...

1.

Answer (cont.): ... and Rabah who is quoted shortly, holds that even such a Shinuy acquires ...

וצריכי תרי קראי, דאי לאו אלא חד קרא, הוה מוקמינן ליה בשינוי שאין חוזר.

2.

Answer (concl.): And both Pesukim are necessary, because if there was only one Pasuk, we would establish it by a Shinuy that is irreversible.

והא דמייתי רבה סיוע לדבריו ממתניתין דהגוזל עצים (לקמן ד' צג:) ...

(d)

Implied Question: ... and the reason that Rabah supports his ruling from the Mishnah in 'ha'Gozel Eitzim' (later, Daf 93b) is ...

משום דמיירי בשינוי חוזר לברייתו, כדמוקי לי' התם בריש פרקין (שם) ב'עצים משופים וצמר טווי' .

(e)

Answer: ... because it is speaking about a Shinuy that reverted to its original state, as the Gemara establishes there at the beginning of the Perek (Ibid.) - by smoothened wood and spun wool.

וההיא ד'לא הספיק ליתן לו עד שצבעו' נראה לרבה דאיירי נמי בשינוי החוזר, שיכול להעבירו ע"י צפון ...

(f)

Clarification: And the case where 'If he did not manage to return the article before he died it, he is Patur' - Rabah learns that it too, is speaking by a Shinuy that is reversible, where he is able to remove the dye with soap ...

כדאמר בריש הגוזל (שם).

1.

Source: ... as the Gemara explains there at the beginning of 'ha'Gozel'.

ואע"פ דלר' יוחנן מיירי בשינוי שאינו חוזר, ומוקי לה בקלא אילן דלא עבר לה ...

(g)

Implied Question: ... and even though according to Rebbi Yochanan it is speaking about a Shinuy that is irreversible - and he establishes it by a special dye that cannot be removed ...

לרבה נראה לו דוחק להעמידה בקלא אילן (דלא עבר);

(h)

Answer: ... Rabah considers it a Dochek to establish it (exclusively) by a special dye.

ולהכי מייתי מיניה סייעתא.

1.

Conclusion: That is why he supports his view from there.