גלי מסכתא ירושלמי - בבא קמא פרק א

הלכה א' (א. - ד.)

אבות: שור (קרן) [תם - וכי יגוף, מועד - או נודע כי שור נגח הוא], בור [כי יפתח],

מבעה - רגל [ושלח את בעירה] ושן [כי יבער (רשב"א), וביער (פ"מ)], אש [כי תצא אש],

לר' חייא גם ה' דברים וד' שומרים

ונכתבו להלכותיהן: שור לפחת נבילה לניזק [והמת יהיה לו; ישלימנה],
בור לפטור על היזק קרקע הסמוך לבור ומיתת אדם [אין והמת יהיה לו]
ולמהרא"פ למעוטי תשלומי קרקע זיבורית [כסף ישיב],
אש לחייב כל הנזיקין שיצאו מעצמן, לפ"מ לחייב אונס למ"ד אשו משום חציו

תולדות: דקרן - נשיכה רביצה בעיטה דחייה

דבור - תקלה כדלקמן פ"ג, נפל לבור מים והנזק מתפשט, לאבן האזל נוגע בגחלת והאש מתפשטת

דרגל - אף במשאוי ועגלה שמושכת, למהרא"פ דרסה ופלטה זרעים וגרם שיתייבשו העשבים

דשן - נהנה בסיכה, לנתיבות ירושלים ורח"ק ספק באוכלת ופולטת

בור חייב על כלים - בפחות מי"ט, לפ"מ בלא הפקירו, לר"י

רגל חייב בכרמלית (בקעה)

המניח סכין סמוך לרה"ר ונחתך והנזק מתפשט - למהרא"פ תולדה דאש, לאבן האזל תולדה דבור

עקרה עשבים בגופה ובקרנה - לשדה יהושע הוי רגל, לפ"מ ספק קרן

מושב מטמא בטפח ומשכב בד' טפחים

"צו" - מיד ולדורות

גם הניזק הזיק למזיק - המזיק חייב לשלם ההפרש למהרא"פ, השני פטור לנמק"י [ישלמנה]

ניזק ושומר מטפלין בנבילה [ישלמנה; יביאהו עד הטריפה]

אבל גנב וגזלן ושואל לוקחים השברים [חיים ישלם, כאשר גזל]
וב' לשונות אם שמואל חולק בשואל

הלכה ב' (ד. - ו.)

ר' ירמיה - אשו משום חיציו וחייב ד' דברים, ופטור ממלקות [ריבתה תורה חובל בחברו לתשלומין ולא למלקות] רח"ק - ולוקה בהדליק ביו"ט

הכשיר מקצת נזקו חייב הכל - בור ט' והשלים לי' האחרון חייב, ולרבי לנזקין שניהם חייבים

בור י' והוסיף י' שניהם חייבים

סייד הבור לקנותו, לר' סימון לחזקו במקום חול - לגי' פ"מ הסייד חייב, לגי' מהרא"פ שניהם

שיעור בור לנזקין - לת"ק כל שהוא, לסומכוס ג"ט ברוחב ד' על ד' טפחים,
לר' אלעזר הקפר כדי מילואו של הנופל (מהרא"פ), וי"מ הראוי להזיק הנופל

לר' יוסי הגלילי קדשים קלים ממון בעלים ונשבעין עליהם,
ומח' בן עזאי ואבא יוסי בן דוסאי במעשר בהמה

לר"ש נשבעין אף על קדשי קדשים שחייב באחריותו,
ולא על "הרי זו" אפי' בעל מום (לפ"מ לרב הונא דוקא ק' קדשים)

מהרא"פ - וה"ה לנזקין

פטור על שור של עכו"ם, הפקר שהזיק, ברשות המזיק

חייב ברשות המזיק והניזק - לר' ירמיה לרבות שומר (למהרא"פ המשאיל חייב כששורו הזיק לשור השואל, לפ"מ השואל חייב כששורו הזיק לשור המשאיל),

לר' יוסי למעוטי חצר שאינה של שניהם

מח' תנאים אם שן ורגל פטורין בחצר שאינה של שניהם [מיטב שדהו - של ניזק]
או חייבין [ובער בשדה אחר - מ"מ]

חצר השותפין או פונדקי - לר"מ פטור על שן ורגל, לחכמים חייב

כשאין רשות לשניהם כגון בקעה לכו"ע פטור (כר' יוחנן ור' יוסי)

הלכה ג' - ה' (ו:)

שמין בפני ב"ד ההיזקים זב"ז וישלים המוֹתר

מטלטלי דיתמי לא משתעבדי אא"כ תפס מחיים (בבלי)

הניזק והמזיק בתשלומין - הניזק מפסיד חצי (מהרא"פ - פלגא נזקא ממונא)

מועדים: שן, רגל, הועד ג"פ בעדים, ברשות הניזק לר"ט, אדם ,נחש,
זאב ארי וכו' ולר"מ צבוע זכר - חוץ מבני תרבות לר"א

עוד חומר לימוד למסכת בבא קמא

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא