[1] והנידון דוקא בכה"ג שפיחת אצל רבו, אבל אם פיחת אצל עצמו של עבד ולא פיחת אצל אדונו, כגון שקטע ראש אוזנו של עבד, הכל לעבד.

[2] "הכל לפי המבייש והמתבייש".

[3] פי', אין שמין את העשיר לפי כמה היה נוטל מחמת בושתו - שהוא סכום גדול מאד, ולא את העני כמה היה נוטל מחמת בושתו - שהוא סכום קטן, אלא את שניהם שמין כפי בני חורין שירד מנכסיו כמה היה נוטל כדי להיות מתבייש בבושת זו.

[4] ס"ל שתמיד שמין כפי הפחות, דהיינו את העשירים כפי עושרם, אלא כפי בני חורין שירדו מנכסיהם. וכן את העניים לא שמין כפי עניותם, אלא כפי הפחותים שבבין העניים.

[5] דכיון שמת קודם שנתעורר, הרי שלא היה לו הרגשת כיסופא (חפיית פנים) מחמת הבושה.