בבא קמא דף סא. א
הדליק אש ברשותו ועברה לרשות אחר והזיקה?
באש קולחת - שמתמרת ועולה | באש נכפפת [1] | |
לרב | בגדר ד' אמות, או עברה דרך הרבים פטור | אפי' עברה גדר ק' אמה ודרך ק' מיל חייב [2] |
לשמואל | אפי' בכל שהוא פטור | בגדר ד' אמות, או עברה דרך הרבים פטור |
עברה האש מקום דלהלן מה הדין?
נהר | אריתא דדלאי - אמת המים | |
לרב | פטור - אפי' אין בו מים |
חייב |
שמואל | יש בו מים פטור, אין בו חייב |
בבא קמא דף סא: א
המדליק את הגדיש או את הבירה והיו טמונים שם כלים מה הדין?
בגדיש | בבירה | |
לרבנן | כלים שאין דרכן להטמין כארנקי: פטור כלים שדרכן (כלי דישה וכלי בקר): חייב [3] |
חייב - שהדרך להטמין בבתים |
לר' יהודה | חייב | חייב |
הדליק במקומות דלהלן האם חייב על נזקי טמון? [תוד"ה אלא].
הדליק תוך שלו והלכה לחברו | הדליק בתוך של חברו | |
דבר שאין דרכו להטמין | לרבנן פטור לר' יהודה חייב | לרב כהנא: לכו"ע חייב לרבא: לרבנן פטור לר' יהודה חייב |
דבר שדרכו להטמין | לרבנן פטור לר' יהודה חייב | לכו"ע חייב |
[1] ופירש"י ב' פירושים, פירוש אחד שקאי על הגובה - והיינו אש שהרוח מזיזה אותה לצדדים וקופצת האש לגובה. פירוש שני שקאי על הרוחב, והיא אש נמוכה שהולכת ונסרכת בעשבים ובקסמים שע"ג קרקע וע"י כך מתפשטת.
[2] כאן ביארנו לפני שני הפירושים יחד, ותוס' (בד"ה לא) נקטו כמו הפירוש שקאי רק על הגובה, וגם הביאו גירסא שלא גורסים ק' מיל.
[3] כתבו התוס' (בד"ה לפלוג), שזה דוקא היכא שהדליק בשל חברו, אבל אם הדליק בתוך שלו והתפשט לשל חברו, בזה לא מחייבים רבנן אלא על גדיל בלבד ואפי' על מוריגים וכלי בהמה ג"כ פטור. ור' יהודה חולק לצד השני, שאפי' במדליק בתוך שלו והלכה אצל חברו, חייב אפי' על ארנקי שהטמין בגדיש.