[1] אמנם רק באופן שאומר ב"כל מקום שתרצה תנוח" אבל אם לא לא, דהיינו כיון שכאן אפי' בארבע כבר יש מלאכה, רק שאם לא זה רצונו הרי שחסר במלאכת מחשבת, אבל אם אין לו שום כוונה שפיר הוי מלאכת מחשבת.

[2] דאמר קרא (במדבר לה:יא) "בשגגה", מכלל דהוה ליה ידיעה בתחילה, והא הויא ליה ידיעה בתחילה ולכך אפי' ששכח חייב.

[3] בגמ' איתא לענין גלות (שמות כא:יג) "אשר לא צדה" אמר רחמנא, פרט לנתכוון לזרוק שתים וזרק ד'. ופירש"י בזה ב' לשונות, בלשון הראשון פירש שחייב גלות וה"ק: פרט למתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע שאינו בתורת "וכי יזיד איש" אלא בתורת "ושמתי לך מקום" - דהיינו שחייב גלות. ובלשון השני פירש"י פרט למתכוון שפטור מגלות, דהי משמע, שלא צדה שלא נתכוון לצדד ולזרוק - אז ינוס, פרט לזה שכן נתכוון לזרוק לאיזה שיעור ויצא שיעור אחר שפטור.

[4] פי', לענין אם סימא עין עבדו או הפיל את שינו האם יוצא לחירות.