ברכות דף נא. א

מי ששכח לברך ברכה ראשונה האם יכול לברך עוד בזמנים דלהלן?

באמצע אכילתו אחר אכילתו
לרב חסדא יכול לברך [1] אינו מברך
לרבינא יכול לברך יכול לברך [2]

מה החילוקים באספרגוס העשוי ממינים דלהלן?

העשוי מחמרא העשוי משכר העשוי מיין ישן
ללב, לעינים, לטחול יפה קשה יפה
לראש, למעים, לתחתוניות קשה יפה יפה
מה אוכל אחריו? פת ממין השכר -----
לרקוק אחריו? יפה לוקה -----

מה הן עשרה הדברים שנאמרו בכוס של ברכה, ומה הפרטים בזה?

מה הן? מה הפרטים המבוארים בסוגיא?
א טעון הדחה דהיינו מבפנים
ב שטיפה דהיינו מבחוץ
ג חי [3] אמר רב ששת: מוזגו בברכת הארץ
ד מלא [4] והעושה כן נותנים לו נחלה בלי מצרים
ה עיטור לרב יהודה: תלמידיו סובבין אותו בברכתו
לרב חסדא: מעטרהו בכוסות סביבו
ו עיטוף לרב פפא: מתעטף בטליתו. לרב אסי: לפרוס סודר על ראשו
ז נוטלו בשתי ידו דכתיב: "שאו ידיכם קדש וברכו את ה' "
ח נותנו בימין ויש לנהוג לחומרא ששמאל לא תסייע לימין
ט מגביהו מן הקרקע טפח דכתיב: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"
י נותן עיניו בו כדי שלא יסיח דעתו ממנו

ברכות דף נא: א

האם צריך לשגר כוס של ברכה לבני ביתו (-אשתו)?

האם צריך לשגרו?
לתנא קמא דברייתא ולעולא לא צריך לשגרו [5]
ליש אומרים ולרב נחמן צריך לשגרו

האוכל באופנים דלהלן כיצד מברך ברכת המזון?

אליבא דמתניתא אליבא דהלכתא
האוכל כשהוא מהלך עומד ומברך (ולא צריך לישב) יושב ומברך
האוכל כשהוא עומד יושב ומברך יושב ומברך
האוכל כשהוא מיסב יושב ומברך יושב ומברך

איזה ברכה מקדים, ברכת הגפן או ברכת קדושת היום, ומדוע?

מה מקדים? טעם א' טעם ב'
לב"ש קידוש היום היום גורם ליין שיבוא היום התקדש כבר קודם
לב"ה הגפן היין גורם לקדושה שתאמר תדיר ואינו תדיר - תדיר קודם
-------------------------------------------------

[1] ועל זה נאמר המשל בגמ', לא מברך דומה למי שאכל שום וריחו נודף (- דהיינו שאכל בלא ברכה), יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהיה ריחו נודף (- דהיינו וכי ימשיך לאכול בלא ברכה). כן הפירוש לפי המהרש"א והגהות הגר"א (אות א'), ועפ"ז יש לתקן את הגירסא ברש"י.

[2] והביא רבינא ראיה מברכת הטבילה שמברך לאחר הטבילה, ודחתה הגמ' את ראיות דהתם האם אינו ראוי לברך קודם טבילה [פירש"י - דבעל קרי אסור בדברי תורה, ותוס' (בד"ה מעיקרא) פירשו דמיירי בטבילת גרים, ומחמתה תקינו כן בכל הטבילות].

[3] פירשו התוס' לעיל (דף נ: בד"ה מודים) שהכוונה, שצריך לתת אותו חי לתוך הכוס [וכן פירש"י כאן (בד"ה חי), והכוונה שלא ימזגנו ואח"כ יתן בכוס, אלא קודם יתן בכוס ואח"כ ימזגנו]. או שיהיה חי מן החבית (-דהיינו שיביאנו מן החבית לשם כוס של ברכה). או שיהיה הכוס שלם.

[4] לר' יוחנן ר' ד' דברים אלו נוהגים להלכה. והתוס' (בד"ה אין) כתבו, שחזינן מהסוגיא שהאמוראים היו מחמירים בכולן, ולפיכך יש להחמיר בכולן בוס של ברכה.

[5] וביאר עולא, דכיון שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, לכך העיקר שהאיש ישתה מכוס של ברכה, וממילא תתברך האשה. אמנם ע' בזה בשער הציון (סימן קפ"ג ס"ק י"ט).

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף