BECHOROS 49 (2 Sivan) - This Daf has been dedicated in memory of Harry Bernard Zuckerman, Baruch Hersh ben Yitzchak (and Miryam Toba), by his children and sons-in-law.

1)

TOSFOS DH Hani Mili Heicha d'Kafrei

תוספות ד"ה ה''מ היכא דכפריה

(SUMMARY: Tosfos resolves our Mishnah with another version of Neharde'ei.)

תימה דללישנא קמא במרובה (ב''ק דף ע.) דלא מפליג בין כפריה ללא כפריה מאי איכא למימר

(a)

Question #1: According to the first version in Bava Kama (70a) that does not distinguish between whether or not he denied, how can we answer? (If we do not write a Harsha'ah on Metaltelim, how can we explain our Mishnah?)

וכן יש להקשות ממתני' פרק שבועת העדות (שבועות דף לג:) גבי איש פלוני כהן איש פלוני לוי

(b)

Question #2: We can ask similarly about the Mishnah in Shevuos (33b) regarding [witnesses who denied knowing testimony that] Ish Ploni is a Kohen, or a Levi...

דדייק הא מנה לפלוני ביד פלוני חייבין והא אמרת עד (שישמע מפי תובע) [צ"ל שישמעו מפי התובע - שיטה מקובצת] ומשני בבא בהרשאה ופריך והא אמרי נהרדעי כו' ה''מ היכא דכפריה כו'

1.

The Gemara infers that had he asked them to testify that Almoni owes money to Ploni, they would be liable. However, we say (Shevu'os 35a) they are liable only if they hear [a command to testify] from the claimant! It answers that they are liable if they heard from someone else with a Harsha'ah. It asks that Neharde'ei said... and answers that that is only if the defendant denied!

ומיהו ההוא איכא לאוקומי בפקדון ללישנא קמא דנהרדעי

(c)

Answer #1 (to Question #2): We can establish that to discuss a deposit, according to the first version of Neharde'ei;

(דכיון שיכול להקדיש בפקדון) [צ"ל דכמו שיכול להקדיש פקדון - שיטה מקובצת] כדמוכח בפ' המוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) גבי ההוא דאייתי קרי לפום נהרא ה''נ יכול להרשות דחד טעמא הוא כדמוכח [צ"ל במרובה - שיטה מקובצת]

1.

Just like [the owner] can be Makdish a deposit, like is proven in Bava Basra (88a), regarding the one who brought gourds to Fum Nahara [and people took them, and he thought that they want to steal them, so he was Makdish them], so he can make a Harsha'ah, for there is one reason for both of them, like is proven in Bava Kama.

ויש לתרץ הך דשמעתין [בקרקעות] ואליבא [דרבי] דאית ליה לקמן בפירקין (דף נא.) פודין בקרקעות כמו שפודין במטלטלי

(d)

Answer #1 (to Question #1): We can say that our Sugya discusses land, according to Rebbi, who holds below (51a) that we redeem with land, just like we redeem with Metaltelim;

דאמקרקעי כתבינן (אדרכתא) [נראה שצ"ל אורכתא, ע"פ הב"ח] דאמטלטלי דוקא לא כתבינן דאינו ברשותו

1.

We write Harsha'ah on land. Only on Metaltelim we do not write, for it is not in his Reshus.

אי נמי איכא לאוקמה כרבי נתן דמדרבי נתן יכול להוציא מידו אם חבירו חייב ואין לו מה לפרוע

(e)

Answer #2 (to Question #1): We can establish it like R. Nasan, for due to R. Nasan's law (if Ploni owes and is owed, his creditor has rights to collect from the one who owes Ploni), the Kohen can take from [the Shomer] if [the depositor] owes [the Kohen], and he does not have what to pay him (other than the deposit).

אי נמי איכא לאוקמה כגון שנתן אחד לחבירו במעמד שלשתן

(f)

Answer #3 (to Question #1): We can establish it when one gave to his friend through Ma'amad Sheloshtan (if Reuven tells Shimon in front of Levi 'you have money of mine. Give it to Levi', Levi acquires it).

ומיהו צריך עיון דלמא היכא דאין יכול להוציא מידו בבית דין לא תקון רבנן מעמד שלשתן כי היכי דלא תקון מעמד שלשתן בכתובה משום דלא ניתנה לגבות מחיים כדפרישית בהחובל (ב''ק דף פט.)

(g)

Question: This requires investigation. Perhaps when [Reuven] cannot force [Shimon to pay him] in Beis Din, Rabanan did not enact Ma'amad Sheloshtan, just like they did not enact Ma'amad Sheloshtan for a Kesuvah, because it cannot be collected in [her husband's] lifetime (while she is married to him), like I explained in Bava Kama (89a).

ועוד יש לתרץ דדלמא אם שניהם מצויים לפנינו ומצווים לתת לאחר חייב להחזיר ולא הוצרך להעמיד בבא בהרשאה אלא כדי שיוכל האחד להוציא מידו בפני עצמו

(h)

Answer #4: Perhaps if both [fathers] are in front of us and command to give [the five Sela'im] to one of them, [the Kohen] must give it. [Shmuel] needed to establish it when he has a Harsha'ah only so one of them can force him to return it by himself.

2)

TOSFOS DH Aval bid'Lo Kafrei Kasvinan

תוספות ד"ה אבל בדלא כפריה כתבינן

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not rule like this.)

מה שנוהגים עכשיו לכתוב הרשאה אפילו כפריה

(a)

Implied question: Why do we write Harsha'ah nowadays, even though [the Shomer] denied?

אומר ר''ת דהיינו טעמא דלא כתבינן לנהרדעי היינו משום דמחזי כשיקרא כדאמרי' במרובה (ב''ק ע.)

(b)

Answer (R. Tam): The reason why Neharde'ei say that we do not write is because it looks false, like we say in Bava Kama (70a);

ובכתובות (דף פה.) מוכח דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן ובמרובה [שם ד''ה אמטלטלין] הארכתי

1.

And in Kesuvos (85a) it is proven that we are not concerned for what looks false. I elaborated in Bava Kama (70a DH a'Metaltelim).

3)

TOSFOS DH Mes Beno b'Soch Sheloshim Yom... Yachazir Lo Hei Sela'im

תוספות ד"ה מת בנו בתוך שלשים יום כו' יחזיר לו ה' סלעים

(SUMMARY: Tosfos concludes that this is even for a viable baby.)

פירש בקונטרס משום דנפל הוא

(a)

Explanation #1 (Rashi): This is because it was a Nefel.

ובחנם פירש כן דאפילו קים לן ביה דכלו לו חדשיו בבן חדש תלה רחמנא

(b)

Objection (and Explanation #2): There was no need to explain so. Even if we know that he had [nine] full months [of pregnancy], the Torah said that [Pidyon ha'Ben] depends on a month old.

4)

TOSFOS DH Le'acher Sheloshim Af Al Pi she'Lo Nasan Yiten

תוספות ד"ה לאחר שלשים אע''פ שלא נתן יתן

(SUMMARY: Tosfos discusses blessing on Pidyon ha'Ben.)

בפסחים בסופו (דף קכא:) אמרינן דאבי הבן מברך שתים

(a)

Citation (Pesachim 121b): The father of the son blesses two [Brachos on Pidyon ha'Ben].

ויש לספק כיון שמת אם מברך שהחיינו מכיון דזוכה לקיים המצוה

(b)

Question: [Here,] since he died, it is unclear if he blesses she'Hecheyanu, since he merited to fulfill the Mitzvah.

ואין לתמוה אהא דלא מברכינן שהחיינו על כל מילה ומילה כמו על כל פדיון הבן

(c)

Question: Why don't we bless she'Hecheyanu on every Bris Milah, just like on Pidyon ha'Ben? (Nowadays our custom is to bless, unlike in Tosfos' time.)

דשאני מצות פדיון הבן דלא שכיחא

(d)

Answer: Pidyon ha'Ben is different. It is not common.

5)

TOSFOS DH Mes b'Yom Sheloshim k'Yom she'Lefanav

תוספות ד"ה מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the status of day 30.)

בריש החולץ (יבמות דף לו:) אמרינן התם תניא ר''ש בן גמליאל אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי

(a)

Citation (Yevamos 36b): A Beraisa teaches that R. Shimon ben Gamliel says that any human baby that lived 30 days is not a Nefel. This implies that if he did not live [30 days], he is a Safek;

ואיתמר מת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה אם אשת ישראל היא חולצת

1.

Citation (cont.): If [a widow's baby] died within 30 days (and her husband left no other children), and she became Mekudeshes (if the baby was a Nefel, she needs Yibum or Chalitzah), if a Yisrael was Mekadesh her, she does Chalitzah (for this does not forbid her to him. If a Kohen was Mekadesh her, he keeps her without Chalitzah. We rely on the majority of babies, who are viable. This is like Rabanan of R. Shimon ben Gamliel.)

וברוב הספרים גרסינן בסוף פרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלו.) מת ביום שלשים וכן גורס (ר''י ור''ח) [צ"ל רש"י וגם ר''ח - שיטה מקובצת] גורס כן

(b)

Version #1: In most Seforim, the text in Shabbos (136a) says "if he died on day 30." Rashi and also R. Chananel have this text.

ונראה (דגורס) [צ"ל דגרס' - שיטה מקובצת, צאן קדשים] תוך שלשים דכיון דאמרי רבנן הכא יום שלשים כיום שלפניו (ור''ח) [צ"ל ור"ע - שיטה מקובצת, מהרש"א, צאן קדשים] משוי ליה ספיקא ופליגי רבנן ורבן שמעון בן גמליאל גם ביום שלשים

(c)

Rejection (and Version #2): It seems that the text says "within 30 days", since Rabanan say here that day 30 is like the day before, and R. Akiva considers this a Safek, and Rabanan and R. Shimon ben Gamliel argue also about day 30;

מה לי ביום שלשים ומה לי בתוך ל' יום

1.

What is the difference between day 30 and within 30 days?! (There is no reason for the text to say day 30, since the same applies beforehand.)

גם בשאלתות גורס תוך שלשים

(d)

Support: Also the She'altos' text says "within 30 days."

ומיהו בהלכות גדולות כתוב דביום ל' אפילו פיהק ומת לא הוי נפל לרבנן ודוקא תוך שלשים הוא דאמרינן במסכת שבת פיהק ומת דברי הכל מת הוא

(e)

Support #1 (for Version #1 - Bahag): On day 30, even if it yawned and died, it is not a Nefel according to Rabanan. Only within 30 days we say in Shabbos (136a) that if it yawned and died, all agree that it is [a Nefel, i.e. it was always] Mes.

משמע דגרסינן ביום שלשים ומפרשי מת כמשמעו פיהק ומת וקחשיב פיהק ומת ביום שלשים כיון שחי כל כך כנפל מן הגג תוך שלשים

1.

Inference: The text [in Yevamos] says "within 30 days", and they explain "Mes" like its simple meaning, that it yawned and died. It considers when it yawned and died on day 30, since it lived so long, as if it fell from the roof within 30 days. (There is no Rei'usa suggesting that it was a Nefel.)

ועוד יש לקיים גירסא זו אם בנפל מן הגג ואכלו ארי ביום שלשים דוקא הוא דסמכינן אדרבנן

(f)

Support #2 (for Version #1): If it fell from the roof or a lion ate it, only on day 30 we rely on Rabanan [to consider it viable. This is unlike Bahag, who says that even if it yawned on day 30 and died, it is considered viable.]

ושמא אפי' לענין אבילות דהוי כבר קיימא

(g)

Suggestion: Perhaps even regarding Aveilus it is considered viable.

6)

TOSFOS DH k'Yom she'Lefanav

תוספות ד"ה כיום שלפניו

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Yevamos.)

וא''ת דבריש החולץ (יבמות דף לז:) משמע דפשיטא לן מן התורה אפי' תוך ל' דחי הוא דאמר מת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה אם אשת כהן היא אינה חולצת

(a)

Question: In Yevamos (37b) it connotes that it is obvious to us from the Torah, even within 30 days, he is alive, for it says that if he died within 30 days, and she became Mekudeshes, if a Kohen was Mekadesh her, she does not do Chalitzah [and stays with him]!

וי''ל דהתם בנפל מן הגג או אכלו ארי כרבנן דפליגי ארבן שמעון בן גמליאל בסוף ר''א דמילה אבל הכא בפיהק ומת דכולי עלמא מת הוא

(b)

Answer: There, he fell from the roof or a lion ate him, like Rabanan who argue with R. Shimon ben Gamliel in Shabbos (136a), but here he yawned and died, all agree that he was Mes (a Nefel).

ומיהו (אפ''ה) [צ"ל אפי' - שיטה מקובצת, צאן קדשים] איירי הכא בנפל מן הגג כי התם אין לחוש דהכי נמי פסקינן בסוף אם לא הביא כרבן שמעון בן גמליאל לענין אבילות להקל

(c)

Remark: However, even if here we discuss when it fell from the roof, like there, there is no concern, for likewise we rule in Shabbos (136a) like R. Shimon ben Gamliel regarding Aveilus to be lenient [to consider him a Nefel, and exempt from Aveilus...]

אף על גב דבאשת כהן דלא אפשר סמכינן אדרבנן ושריא בלא חליצה

1.

Even though regarding a Kohen's wife, since we cannot be stringent [without forcing him to divorce her], we rely on Rabanan and permit without Chalitzah.

וא''ת דהכא מקילינן כל כך לענין אבילות (מכאן מעמוד ב) אפילו באותו דחשבינן ודאי בר קיימא היכא דלא אפשר כגון באשת כהן

(d)

Question: Here we are so lenient about Aveilus, even for one who we consider Vadai viable when it is impossible [to be stringent], e.g. a Kohen's wife...

49b----------------------------------------49b

ובמס' שמחות פ''ד (הל''ב) תנן הספקות אוננין ומתאבלין עליהן

1.

And in Maseches Semachos (4:2), a Mishnah teaches that we conduct Aninus and Aveilus for Sefekos!

וי''ל דהתם בספק בן תשע לראשון או בן שבע לאחרון דגנאי הדבר שלא יתאבל לא זה ולא זה והרי הוא ודאי בנו של אחד מהן

(e)

Answer: There it discusses a Safek nine month baby from the first [husband], or a seven month baby from the latter (e.g. she did not wait three months before remarrying). It would be disgraceful if neither mourned over him, and he is Vadai the son of one of them.

7)

TOSFOS DH v'Didei Azil v'Tarif mi'Meshabdei...

תוספות ד"ה ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה

(SUMMARY: Tosfos discusses when the Kohen can be Toref, and why.)

וא''ת היכי טריף ממשעבדי הא אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין והא איכא חמש בני חורין

(a)

Question: How can [the Kohen] take from Meshubadim? We do not collect from Meshubadim when there are Bnei Chorin, and there are five Shekalim of Bnei Chorin!

ואם היה פורק בנו תחלה הוה ניחא

(b)

Answer: If [Ploni] would redeem his son first, this would be fine.

וא''ת אכתי ליהדרי לקוחות (מהני חמש שפדה כהן) [צ"ל אהני חמש שפדה בהן - שיטה מקובצת] בנו דמה נפשך שיעבודם קודם ללידת בנו

(c)

Question: Still, the buyer [from whom the Kohen took five Sela'im] should pursue the five Sela'im with which [Ploni] redeemed his son, for you are forced to say that [the buyer's] lien preceded the birth of the son!

דאי לידת בנו קדמה אם כן היה יכול לטרוף מן הלקוחות לפדיון בנו כמו לפדיון עצמו

1.

Source: If the son was born first, if so [the Kohen] could take from the buyer for the son's Pidyon, just like for [Ploni's] own Pidyon!

וי''ל דהכא מלקוחות שקנו מאביו לפיכך אין חוזרין על הנכסים שקנה הוא

(d)

Answer #1: Here we discuss [take from] a buyer who bought from [Ploni's] father. Therefore, he does not pursue the property that [Ploni] bought [and sold].

ועוד ''ל כגון שלא כתב ללקוחות דאקני והוא קנה הנך חמש בני חרי אחרי כן

(e)

Answer #2: The case is, [Ploni] did not write to the buyer [a lien on] "what I will buy", and [Ploni] bought these five Sela'im of Bnei Chorin after [selling the first land];

ואפי' היכא דכתב ליה דאקני בעיא בפרק מי שמת (ב''ב דף קנז.) אבל היכא דלא כתב ליה קיימא לן דלא משתעבד

1.

And even when he wrote to him "what I will buy", it is a question in Bava Basra (157a, whether or not he gets a lien). However, when he did not write, we hold that there is no lien.

ואם תאמר אי הנך משעבדי בנכסים שקנה מאביו ניחא אבל בנכסים שקנה הוא היכי משתעבדי לפדיונו

(f)

Question: If these Meshubadim are property that one bought from [Ploni's] father, this is fine. However, if [Ploni] bought them, how is there a lien for his [own] Pidyon?

דהא אימת חל חיוב פדיון עצמו כשהביא שתי שערות שנעשה גדול תו לא אשתעבד נכסים שקנה אחרי כן דלא כתב ליה לכהן דאיקני

1.

When did the obligation for his own Pidyon take effect? It is when he brought two hairs [after 13 years], that he became an adult. From then there is no lien on property he bought afterwards, for he did not write to the Kohen [a lien on] "what I will buy"!

וצריך לומר דעל כרחין מיירי כשירש מאביו

(g)

Answer: You are forced to say that we discuss when [Ploni] inherited from his father.

מיהו לר' יהודה נמי זימנין דמשכחת (לההוא) [צ"ל לה דהוא - שיטה מקובצת] קודם לבנו כגון שאין לו נכסים מאביו ומשהביא שערות קנה הני קרקעות ומכרם לאחר לידת בנו דלפדיון בנו אזיל וטריף ממשעבדי

(h)

Observation: However, also according to R. Yehudah, sometimes we find that [Ploni] precedes his son (for Pidyon), e.g. he has no property from his father, and from when he brought two hairs he bought this property and sold it after his son was born. For the Pidyon of his son, [the Kohen] can take from Meshubadim.

ועוד י''ל דנכסים שקנה אחרי כן חל עלייהו שיעבוד לענין פדיון ואע''ג דלא כתב דאיקני דכל שעתא ושעתא רכיב עליה חיוב פדיון

1.

Also, we can say that property that he bought afterwards, a lien takes effect on it for Pidyon, even though he did not write [to the Kohen] "what I will buy", for at every moment the Chiyuv of Pidyon is on him;

וכיון דחשבינן ליה כמלוה בשטר הוי כאילו נכתב לאחר שקנה הקרקעות

2.

And since we consider it like a loan with a document, it is as if it was written after he bought the lands. (Therefore, the Kohen can be Toref from the buyer.)

8)

TOSFOS DH Chamesh Shelamim Shel Ben v'Chulei

תוספות ד"ה חמש סלעים של בן (ב') [כו']

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana omitted Asham and Erchin.)

אשם בכסף שקלים וערכין

(a)

Implied question: Why didn't the Tana teach Asham that must be bought for Kesef Shekalim, and Erchin?

לא איצטריך ליה לתנא למיתני דבאשם כתיב בהדיא בשקל הקדש וערכין נמי פשיטא דבשקל הקדש הוו כיון דכתיב (ויקרא כז) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש

(b)

Answer: He did not need to teach them. It is explicitly written about Asham "b'Shekel ha'Kodesh", and also Erchin, obviously it is in Shekel ha'Kodesh, since it says "v'Chol Erchecha Yihyeh b'Shekel ha'Kodesh.'

9)

TOSFOS DH Amar Rav Asi Manah Shel Tzuri

תוספות ד"ה אמר רבי אסי מנה של צורי

(SUMMARY: Tosfos concludes that all the Amora'im come to explain our Mishnah.)

פי' בקונט' היוצא במדינת צור (וזהו שיעור סלע של אותו מנה דבסלע) [צ"ל ושיעור של אותו מנה כ"ה סלעים והסלע - צאן קדשים] ד' זוזים והזוז כמשקל זהוב של משקל שני פשיטים ומחצה למשקל הברזל

(a)

Explanation #1 (Rashi): This is [a Maneh] that is accepted in the country Tzur. The Shi'ur of that Maneh is 25 Sela'im, and a Sela is four Zuz, and a Zuz is the weight of a gold coin of two and a half Peshitim of the weight of iron. (Radak 2:21:16 says that there are different weights for different metals. Also nowadays, precious metals are measured in troy ounces, which are a third greater than regular ounces - PF.)

ונראה שקבלה היתה בידו מרבותיו

(b)

Assertion: It seems that he had a tradition from his Rebbeyim.

ומשמע שרוצה לומר דזוז הוא דינר של כסף ומשקלו (של) [צ"ל כשל - צאן קדשים] זהב

(c)

Inference: [Rashi] wants to say that a Zuz is of silver, and its weight is like of gold.

וכמו כן פירש בפי' חומש בפרשת ואלה המשפטים גבי ל' שקל דהשקל משקלו ארבעה זהובים שהם חצי אונקיי''א למשקל הישר של קלונייא

(d)

Observation: And so he explained in his Perush on Chumash in Parshas Mishpatim regarding 30 Shekalim. The Shekel is the weight of four gold coins, which are a half Unikya according to the even weight of Kaloniya;

משמע נמי שרוצה לומר דדינר כסף וזהב משקלו שוה דסלע הוא ד' דינרים

1.

Inference: Also this connotes that he wants to say that a Dinar of silver or gold, its weight is the same, for a Sela is four Dinarim.

אבל לא נראה לר''ת (מדקאמר) [צ"ל דקאמר - צאן קדשים, חק נתן] דדינר של זהב משקלו כשנים של כסף כמו שאפרש בסמוך

(e)

Rebuttal: R. Tam disagrees. He said that a gold Dinar weighs like two of silver, like I will explain below (50a DH d'Mizdavna).

ועוד פי' בקונט' דר' חנינא דאמר איסתירא סרסיא דמזבנא תמניא מינייהו בדינרא היינו בדינר האמור בכל הש''ס הוא דינר [צ"ל מדינה - שיטה מקובצת] שמינית שבדינר צורי ור' חנינא תנא הוא ופליג אמתניתין

(f)

Explanation #1 (Rashi - cont.): R. Chanina said that Istira is Sarsiya, that eight of them sell for a Dinar. This refers to a Dinar mentioned in the entire Gemara, i.e. a common Dinar, an eighth of a Dinar Tzuri. R. Chanina is a Tana, and he argues with our Mishnah.

והשתא הוו חמש סלעים דבר מועט (מאי) [צ"ל מאד - שיטה מקובצת כתב יד, הרש"ש] דקאמר חמשה מינייהו לפדיון הבן ותמניא מינייהו לא שוו אלא שמינית שבדינר צורי (וצורי) [צ"ל ודינר צורי - שיטה מקובצת] גופיה אין משקלו אלא שני פשיטים ומחצה

(g)

Question #1: Now, five Sela'im is a very small amount, for he says that five [Istira] are for Pidyon ha'Ben, and eight of them are only an eighth of a Dinar Tzuri, and a Dinar Tzuri itself weighs only two and a half Peshitim;

נמצא דחמש סלעים של בן אין שוין פשוט אחד ממטבע שלנו לר' חנינא

1.

It turns out that five Sela'im of [Pidyon] ha'Ben are not worth [even] one of our coins called Pashut according to R. Chanina!

ועוד דדינר [צ"ל דר' חנינא - שיטה מקובצת] מפרש דהוא דינר מדינה ובלשון משנה רגיל לקרותו זוז ובלשון הש''ס רגיל לקרותו פשיטי כי ההוא דכתובות (דף סז.) דאמרינן חמשי זוזי פשיטי

(h)

Question #2: He explains that the Dinar of R. Chanina is a common Dinar, and the Mishnah normally calls this Zuz, and the Gemara usually calls this [Zuzei] Peshitei, like in Kesuvos (67a), that we say "50 Zuzei Peshitei"!

ועוד בכל דוכתי (בסתם דינרא הוה דדהבא) [צ"ל כשאמר דינרא סתם בדינר זהב איירי כמו דינרא הדריינא - שיטה מקובצת] דמזדבנא בעשרים וחמשה זוזי

(i)

Question #3: Everywhere, when it says Dinar Stam, it discusses a gold Dinar, like Dinarei Hadraini, which sell for 25 Zuzim!

(בפ''ק) [צ"ל ובפ"ק - שיטה מקובצת] דקדושין (דף מ.) גבי רב כהנא דיהיב ליה אליהו שייפא דדינרי ור' אמי דאשכח אונייא דדינרי (כלומר בדינרין) [צ"ל כלים עם דינרי - צאן קדשים] זהב

1.

Also, in Kidushin (40a) regarding Rav Kahana, that Eliyahu gave to him Shaifa of Dinarim, and R. Ami who found Uniya of Dinarim (Bava Metzi'a 28b) - these are Kelim full of gold Dinarim.

ונראה לפרש דכולהו לא פליגי ואמתני' קיימי לפרושי לן שיעורא דר' (אמי מנה צורי כלומר סלעים ה' סלעים ממנה של) [צ"ל אסי אמר מנה של צורי כלומר ה' סלעים ממנה של צור הן ה' - שיטה מקובצת] סלעים של בן

(j)

Explanation #2: All of [these opinions in the Gemara] do not argue. They discuss the Mishnah, to explain the Shi'ur to us. R. Asi said Maneh of Tzuri, i.e. five Sela'im of the Maneh of Tzuri, they are the five Sela'im of [Pidyon] ha'Ben;

10)

TOSFOS DH R. Ami Amar Dinara Arava (This is all one Dibur according to the Shitah Mekubetzes and Tzon Kodoshim)

תוספות ד"ה רבי אמי אמר דינרא ערבא [הכל דיבור אחד לפי שיטה מקובצת, צאן קדשים]

רבי אמי אמר דינרא ערבא כלומר דינר של ערביא שוה ה' סלעים של בן ולא כמו שפי' בקונט' דסלע צורי (דינרא ערביא) [צ"ל הוא דינרא ערביא - שיטה מקובצת]

(a)

Explanation #2 (cont.): R. Ami said Arava Dinarim, i.e. the Dinar of Araviya is worth five Sela'im of a son. This is not like Rashi explained, that a Sela Tzuri is a Dinar of Araviya.

וגם פירש (שמצאתי בתשובת הגאונים של) [צ"ל שמצא בתשובת הגאונים בבליים - שיטה מקובצת] ששבעה [צ"ל מאותם - צאן קדשים] דינרים האמורים בכ''מ בהש''ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה מאותו של ערביא

1.

[Rashi] also explained that he found in a Teshuvah of Ge'onim of Bavel that seven of those Dinarim said everywhere in the Gemara, that a Dinar is six silver Ma'ah, make 10 [Dinarim] of Araviya.

ודבריו סותרין זה את זה דכיון דדינר של ערביא קטן אפילו מדינר שבכל הש''ס אין יכול להיות דסלע צורי הוא דינר ערביא והלא בסלע ד' דינרי מאותם של צורי שבכל הש''ס כדאמרינן בקדושין ובכל דוכתי

2.

Rejection: He contradicts himself! Since a Dinar of Araviya is smaller even from a Dinar in the entire Gemara, how can it be that a Sela Tzuri is a Dinar of Araviya? A Sela is four Dinarim of Tzuri in the entire Gemara, like we say in Kidushin and everywhere!

אלא בדינרי זהב איירי ושל ערביא קטן הוא מדינר זהב של צורי דשל צור מיזדבן בכ''ה של כסף ושל ערביא בעשרים כדפרישית דשיעורו כה' סלעים של בן

(b)

Explanation #2 (cont.): Rather, it discusses gold Dinarim. [A Dinar] of Araviya is smaller than a gold Dinar of Tzuri, for those of Tzuri sell for 25 silver [Dinarim], and those of Araviya for 20, like I explained, that the Shi'ur (of a Dinar of Araviya) is like five Sela'im of a son.

11)

TOSFOS DH R. Chanina... (This is all one Dibur according to Tzon Kodoshim)

תוספות ד"ה רבי חנינא אומר איסתירא ססורייא [הכל דיבור אחד לפי צאן קדשים]

רבי חנינא אומר איסתירא ססורייא כן כתוב ברוב ספרים

(a)

Version #1: R. Chanina says Istira Sesuriya. This is the text in most Seforim.

אבל בקונטרס פירש סווסריתא

(b)

Version #2 (Rashi): [Istira] Savasrisa (old Sela'im).

נראה דבין זה ובין זה נקרא על שם סוריא כמו (ב''ק דף פג.) לשון סורסי שהוא על [צ"ל שם - שיטה מקובצת, מהרש"א] סוריא

(c)

Assertion: According to both versions, it is called so based on the name Surya, like "the Sursi language", which is called so based on of Surya;

והוא סלע של סוריא דמזדבנא תמני בדינרא היינו בדינר זהב של סוריא וגדול הוא מדינר זהב של צור שבכל הש''ס

1.

It is a Sela of Surya, that eight of them sell for Dinara, i.e. a gold Dinar of Surya, which is bigger than the gold Dinar of Tzur in the entire Gemara;

(דהסוריא לא) [צ"ל דשל צור - צאן קדשים] מיזדבן בעשרים וחמש והאי של סוריא ששוה שמונה (של בן - צאן קדשים מוחקו) היינו שלשים ושנים דינר של כסף שהסלע ארבעה דינרין

2.

[A gold Dinar of Tzur] sells for 25 [silver Dinarim], and this [gold Dinar] of Surya is worth eight [silver Sela'im], i.e. 32 silver Dinarim, for a Sela is four Dinarim.

12)

TOSFOS DH R. Yochanan Amar Dinara Hadraina... (pertains to the coming Daf)

תוספות ד"ה רבי יוחנן אמר דינרא הדריינא כו' (שייך לדף הבא)

(SUMMARY: Tosfos explains that this is the regular gold Dinar of the Gemara.)

הוא דינר זהב שבכל הש''ס דמזדבן בעשרים וחמש

(a)

Explanation: This is the gold Dinar of the entire Gemara, which sells for 25 [silver Dinarim];

ומסיק דל זוז וישארו כ''ד (והדרא) [צ"ל והדר דל - שיטה מקובצת] שתותא מאותן כ''ד וישארו עשרים לפדיון הבן דהיינו חמש סלעים שהסלע ד' דינרים

1.

We conclude "deduct a Zuz and 24 remain, and return to deduct a sixth of those 24, and 20 remain for Pidyon ha'Ben, which is five Sela'im, for a Sela is four Dinarim.

וכתוב בספרים דהוו להו עשרים מתקלי כמתקלי דינרא דאינון עשרין ותמניא זוזי ופלגא ופלגא דנקא

(b)

Citation: It is written in Seforim "they are 20 units of weight like the weight of Dinarim that are 28 and a half Zuz, and half a Danka (a sixth, i.e. of a Zuz)."

ודומה [צ"ל שהוא - הרש"ש] פירוש של גאונים שפירשו חמש סלעים של בן לפי מטבע שבימיהם:

(c)

Explanation: It seems that this is the Perush of the Ge'onim. They explained five Sela'im of a son according to the coin in their days.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF