בכורות דף נה. א
האם הירדן מפסיק למעשר בהמה?
כשאין שם גשר | כשיש שם גשר | |
לר' מאיר ור' שמעון | מפסיק | לר' אמי: הגשר מצרפן לר' חייא: הירדן מפסיק |
אליבא דר' יהודה בן בתירה | אינו מפסיק דהירדן נחשב כארץ כנען |
האם הגבולות דלהלן מפסיקים למעשר בהמה
כשאין שם גשר | כשיש שם גשר | |
גבולות שבין הארץ לחוץ לארץ | מפסיק | לר' אמי: הגשר מצרפן לר' חייא: הגבול מפסיק |
גבולות שבין השבטים | אין מפסיקים, "הארץ לגבולותיה סביבב" - כולה א"י גבול אחד |
בכורות דף נה: א
האם אפשר לטבול בנהרות, או צריך להמשיך מימיהן למקואות דוקא?
בפרת ביומי תשרי | בכל הנהרות ובפרת בשאר חדשים | |
לאבוה דשמואל, לרב | אפשר | אי אפשר [1] |
לשמואל, דנהרא מכיפיה מיבריך [2] | אפשר | אפשר |
לשמואל, דאין המים מטהרין בזוחלין | אפשר | אי אפשר |
[1] דיש לחוש בהם שמא ירבו בהם הנוטפים (-מי גשמים) על הזוחלים (-מי נביעת הנהר), ודוקא מים הזוחלים הם שמטהרים בדרך המשכתן, אבל הנוטפים אינם מטהרים אלא במקוה דוקא. וכשיורדים גשמים, פעמים שרבים הנוטפים על הזוחלים ומבטלים אותם, ואי אפשר לטבול בנהר אלא א"כ יאסוף את מימיו למקוה. וכך היה עושה אבוה דשמואל לבנותיו.
[2] ולא מתרבה ממימי הגשמים, ותמיד עיקר הנהר הוא המים הזוחלים הבאים ממקום נביעתו. וביארו התוס' (בד"ה אין המים), דהגם שאנחנו רואים במציאות שמתרבה ממימי הגשמים, מ"מ כל טפח של מי גשמים שנוסף בו - נוסף בו מנביעתו כנגדו ב' טפחים, כדאיתא בתענית (דף כה:). וכמימרא זו של שמואל פסק ר"ת להלכה.