בכורות דף כו. א

שער בכור בעל מום שהתירו מומחה שנתלש מחיים, מה דינו לאחר שחיטה או מיתה, (לרבא)?

לאחר מיתה לאחר שחיטה
לת"ק דברייתא לעקביא מותר לחכמים אסור
לר' יהודה השער אסור לכו"ע לעקביא מותר לחכמים אסור
לר' יוסי לעקביא מותר לחכמים אסור השער מותר לכו"ע

בכורות דף כו: א

צמר של קרבנות שנתלש, מה הדין?

חטאת ואשם בעולה בבכור מעשה בהמה
בעלי מומים לחכמים אסור שמא ישהה לעקביא מותר אפי' בתלש
תמימים מותר - דלא ישהה [1] ספק ולא נפשט [2] אסור - דיבוא להשהות

צמר המדובלל בבכור (דהיינו שכבר נתלש רק הוא מסובך עם שאר הצמר), מה דינו?

אינו שוה עם הגיזה אלא עולה למעלה עיקרי השערות שנתלשו הפוכים כלפי ראשם
לר' אלעזר אמר ריש לקיש אסור מותר [3]
לרב נתן בר אושעיא אסור אסור

כמה זמן צריך הישראל לטפל בבכור עד שיתנהו לכהן?

בזמן הזה בזמן הבית
בתמים בבעל מום בין בתמים בין בבע"מ
בבהמה דקה לת"ק: ל' יום
 
לר' יוסי: ג' חדשים
נותנו לו מיד
 
כדי שיאכלנו
נותנו לו מיד בתמים להקרבה ובבעל מום לאכילה
בהמה גסה חמשים יום
-------------------------------------------------

[1] דכיון שבאו לכפרה אין חשש שמא ישהה אותם בשביל שיתלש מהם צמר, ולכן אין לגזור בצמר שנתלש מאליו.

[2] וצדדי הספק האם יש לגזור שמא ישהה כיון שאין עיקר הקרבן לכפרה כי לא באה על חטא, או כיון שמכפרת על עשה אין לחוש שמא ישהה אותה, ויש להתיר את השער.

[3] דאל"כ אין לך גיזה שאין חלק ממנה עולה למעלה, ואם נאסור בכה"ג לא תהיה גיזה של בכור מותרת.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף