בכורות דף ט. א

חמורה אחת או שתים שלא ביכרו, וילדו כדלהלן, מה הדין למשנתנו?

חמורה אחת ב' חמוריו שביכרו אחת ביכרה ואחת לא
ילדו ב' זכרים נותן טלה לכהן נותן ב' טלאים לכהן נותן טלה א' לכהן
ילדו זכר ונקבה מפריש טלה לעצמו [1] נותן טלה א' לכהן מפריש טלה א' לעצמו
ב' זכרים ונקבה ---- נותן טלה א' לכהן, ומפריש טלה א' לעצמו מפריש טלה א' לעצמו
ב' נקבות וזכר אחד,
 
או ב' זכרים וב' נקבות
------ מפריש ב' טלאים
 
והם לעצמו
מפריש טלה א' לעצמו

חמורה שלא ביכרה ויצאו שתי זכרים כאחד מה הדין?

אליבא דתנא דמתניתין אליבא דר' יוסי הגלילי
לר' ירמיה והברייתא רק אחד מהן קדוש שניהם קדושים
לאביי רק אחד מהן קדוש רק אחד מהן קדוש [2]

בכורות דף ט: א

למסקנת סוגיין דמשמע דבעינן כוליה רחם לקדש, באיזה מקרים הוי חציצה? [תוד"ה אמר].

מין במינו אחותו דבר אחר
לתי' א' אינו חוצץ אם כרכתו כולו: חוצץ
 
אם מקצת פנוי: לא חוצץ
חוצץ
לתי' ב' אינו חוצץ חוצץ חוצץ

כיצד דורשים ר' יהודה ור"ש שנחלקו בדין פטר אם אסור בהנאה חמור את הפסוקים דלהלן?

לא תעבוד בבכור שורך לא תגוז בכור צאנך
לר' יהודה אסור [3] שאין בכור אדם אסור בהנאה [4] אבל אתה גוזז בשותפות הגוי [5]
לר' שמעון מותר (קודם עריפה) שאין בכור אדם אסור בהנאה אבל אתה גוזז פטר חמור [6]

בכורות דף ט: א

דברים דלהלן האם מטמאים טומאת אוכלין?

דברים שאסורים גם בהנאה [7] דברים שאסורים רק באכילה [8]
לרבנן מטמאים טומאת אוכלים
לר' שמעון לא היה לו שעת הכושר: לא מטמא [9]
 
היה לו שעת הכושר: מטמא [10]
מטמאים טומאת אוכלים
-------------------------------------------------

[1] הוא צריך להפריש טלה כדי לחלל עליו את הקדושת בכור, אבל יכול לעכב אותו לעצמו, כיון שהכהן הוא מוציא מחבירו - שעליו להביא ראיה בעדים שהזכר יצא תחילה. וכאן אין איסור אצלו, דאפי' פטר חמור גמור שפדאו בשה אין קדושה לא בו ולא בפדיונו, אלא רק ממונא אית לכהן עליה, והכא דספק הוא ליכא גזל ומעכבו לעצמו.

[2] דיש מיעוט "הזכרים לה'" שרק בבכור בהמה טהורה שניהם קדושים לר' יוסי הגלילי, אבל בבכור בהמה טמאה לא קדשי שניהם, אלא רק אחד מהן קדוש.

[3] דס"ל שאין לך דבר שצריך פדיה והקפידה עליו תורה שאם אתה פודה שלא בשוויו תפדה דוקא בשה שאינו אסור בהנאה.

[4] וכתב שורך - ב'ך' אטו מה שכתב בצאנך - שבא למעט שלך ולא שותפות גוי, אבל לר"ש באמת קשה.

[5] ר' יהודה לטעמו דס"ל דבכור שיש לך בו שותפות עם גוי קדוש בבכורה, ורק נתמעט מגיזה.

[6] דמכאן שמותר בהנאה, וס"ל שבשותפות עכו"ם אינו קדוש - ולא צריך לזה קרא להתיר גיזה.

[7] כגון: ערלה, כלאי הכרם, שור הנסקל, עגלה ערופה, ציפורי מצורע, פטר חמור, בשר וחלב (בבשר וחלב פליג ר"ש וס"ל שמותר בהנאה - כדלהלן).

[8] אבל מותר אתה ליהנות מהם ולהאכילם לאחרים - דהיינו עכו"ם.

[9] דכתיב "מכל האוכל אשר יאכל" - אוכל שראוי להאכילו לאחרים (עכו"ם) מטמא טומאת אוכלים ואוכל שאין אתה ראוי לאכילו לא מטמא. והגם ששור הנסקל ועגלה ערופה - בחייהם הם מותרים בהנאה אליבא דר"ש, לא נקרא שמחמת זה יש להם שעת הכושר, דהרי הם אסורים באכילה משום אבר מן החי.

[10] וזה הטעם שבבשר וחלב מודה ר"ש שמטמא טומאת אוכלין, דהרי היה לו שעת הכושר קודם שבישלו. אכן בהמשך הסוגיא מבואר שלר"ש יש עוד טעם שבשר וחלב מטמא טומאת אוכלין, דהוא לשיטתו ס"ל שאין בשר וחלב אסור בהנאה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף