TOSFOS DH v'R. Yehudah ha'Nasi... Makom she'Nahagu Lehachazir Kidushin...
תוספות ד"ה ורבי יהודה הנשיא... מקום שנהגו להחזיר קדושין...
(SUMMARY: Tosfos deletes 'Kidushin' from the text.)
ל''ג הכא קדושין דלקמן מוקי לה בסבלונות
Correction: The text does not say here "Kidushin', for below we establish it to discuss Sivlonos.
TOSFOS DH v'R. Yehudah Savar b'Emes Amru v'Chulei
תוספות ד"ה ורבי יהודה סבר באמת אמרו כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say oppositely.)
ואין לומר דלמא ר' יהודה סבר (דבמת) היא יכולה לומר כו'
Implied question: Perhaps R. Yehudah holds that she can say [give to me my husband... Since you cannot, I need not return the Kidushin]!
דתנא בתרא לטפויי קא אתי
Answer: The latter Tana comes to add. (Both Tana'im said that we follow the custom. Presumably, the latter Tana says so in more cases, i.e. she cannot say "give to me my husband..." against the custom.)
TOSFOS DH Nosen Lah Sheloshim Chatza'im
תוספות ד"ה נותן לה שלשים חצאים
(SUMMARY: Tosfos points out that it was common to make calculations like this.)
שכך היו רגילין לעשות חשבון מחצאי סלעים
Remark: They used to make calculations based on half-Sela'im.
כדקאמר לקמן בפ' גט פשוט (דף קסו:) ספ''ל מלמעלה וקפ''ל מלמטה כו' ומפרש רבינו יעקב ספ''ל ס' פלגי קפ''ל ק' פלגי
Support: It says below (166b) "if it says Sefel above and Kefel below...", and R. Tam explains that Sefel (Samech Pei Lamed) refers to Samech (60) Palgei (half-Sela'im), and Kefel refers to Kuf (100) Palgei.
TOSFOS DH v'R. Yosi Savar Mesafka Lei Kidushin Iy l'Tibu'in Nitnu...
תוספות ד"ה ורבי יוסי מספקא ליה קדושין אי לטיבועין נתנו...
(SUMMARY: Tosfos points out that this is unlike we usually say.)
וא''ת ולמה חולקין הוה ליה למימר המוציא מחבירו עליו הראיה כדין כל ממון המוטל בספק כרבנן דסומכוס
Question: Why do they divide? He should say ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah, like every Safek about money, like Rabanan who argue with Sumchus!
ולעיל בהמוכר את הבית (דף סב: ד''ה איתמר) פירשתי לה:
Answer: I explained this above (62b. In some places, Chachamim saw proper to divide.)
145b----------------------------------------145b
TOSFOS DH v'Ein ha'Shevi'is Meshamatetah
תוספות ד"ה ואין השביעית משמטתה
(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about whether or not the same applies to loans.)
דלא קרי ביה לא יגוש
Explanation #1: We do not apply "Lo Yigos."
מכאן היה מביא ר''ת ראיה דקיימא לן כלישנא בתרא דפרק קמא דמכות (דף ג: ושם ד''ה א''ד) דאמר רב יהודה אמר שמואל המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו
Inference: R. Tam brought a proof from here that we hold like the latter version in Makos (3b), that Rav Yehudah said in the name of Shmuel that if one lent to his friend for 10 years, Shemitah does not cancel it;
ואע''ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש
Even though Lo Yigos will apply in the end, now it does not apply.
דהכי נמי משמע הכא דכיון דלא קרינא ביה בשושבינות לא שייך ביה למימר דשביעית משמטתה
Support: It connotes like this here. Since it does not apply to Shushbinus\xpl, it is not applicable to say that Shemitah is Meshamet.
ועל ידי כן מגיה ר' יעקב מה שיסד הפייט ר' אליהו הזקן זמן עשר כסף כי ילונו בחצי ימיו יעזבנו
Consequence: Due to this, R. Tam corrected the Piyut of R. Eliyahu ha'Zaken "Zman Eser Kesef Ki Yalvenu b'Chetzi Yamav Ya'azvenu."
ולישנא קמא דפרק קמא דמכות (שם) אית ליה דהמלוה לחבירו לי' שנים שביעית משמטתו
Reference: In the first version in Makos (3b), [Shmuel] holds that if one lent to his friend for 10 years, Shemitah cancels it.
ואין ר''ת פוסק כן אלא כלישנא בתרא דאית ליה אין שביעית משמטתו ומגיה זמן עשר כסף כי ילונו ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו
Pesak: R. Tam does not rule like this version, rather, like the latter version, which holds that Shemitah does not cancel it. He corrected the Piyut to say "Zman Eser Kesef Ki Yalvenu v'Lo b'Mishpat b'Chetzi Yamav Ya'azvenu."
ואין נראה לר''י ראיה מכאן דלא שייכא כלל שושבינות למלוה שהרי מכמה דברים הם חלוקים זה מזה כדמשמע הכא
Rebuttal (Ri): There is no proof from here. Shushbinus is not a loan at all. There are several differences between them, like it connotes here;
והכא הכי פירושו אין שביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש ושמא לעולם לא יבא לידי לא יגוש שיכול לומר לו בבתולה אני עושה עמך או שמא לא ישא אשה
Explanation #2: Here it means as follows. Shemitah is not Meshamet, and we do not apply [now] "Lo Yigos", and perhaps it will never come to Lo Yigos, for he can say [to the one who brought to him] "I will do (return) to you when you marry a Besulah", or perhaps [the latter] will never marry;
אבל מלוה שלבסוף בא לידי לא יגוש שביעית משמטתה
However, a loan, which in the end will come to Lo Yigos, Shemitah is Meshamet it.
TOSFOS DH v'Ein ha'Bechor Notel Pi Shenayim d'Havah Lei Ra'uy v'Chulei
תוספות ד"ה ואין הבכור נוטל פי שנים דהוה ליה ראוי כו'
(SUMMARY: Tosfos explains that all agree that it is Ra'uy.)
ואפילו למאן דאמר לעיל בפ' יש נוחלין (דף קכד:) מלוה לא הוי ראוי שושבינות מיהא הוי ראוי כי שמא לא יפרע לו לעולם
Explanation: Even according to the opinion that says above (124b) that a loan is not called Ra'uy, Shushbinus is Ra'uy, for perhaps he will never pay to him.
TOSFOS DH Asah Imo b'Achas u'Vikesh La'asos Imo b'Shetayim
תוספות ד"ה עשה עמו באחת ובקש לעשות עמו בשתים
(SUMMARY: Tosfos explains our text and a text that says oppositely.)
פי' שיפרע לו בשתי נשים בכל אחת חצי שרוצה לישא זו אחר זו יכול לומר באחת אני עושה עמך כדרך שעשית עמי ולא אטרח בשתים
Explanation #1: He [wants his friend] to pay to him [at Nisu'in] of two women, half with each, for he wants to marry one after the other. [The friend] can say "I will do with you with one, like you did with me. I will not toil with two."
והר''ר יצחק בר מרדכי פירש דגרסינן איפכא עשה עמו בשושבינות בשתי נשים ובקש שיעשה עמו באשה אחת יכול לומר לו כשתשא אשה אחרת אביא לך בשתים פי' ולא אתן לך הכל בזאת האשה
Explanation #2 (Rivam): The text says oppositely. If he did Shushbinus with him with two women, and he wants [the friend] to do with [return to] him with one, [the friend] can say "when you marry another woman, I will do with you with two." I.e. I will not return to you everything with this woman.
ומיהו גירסת הספרים אתי שפיר כדפרישית:
Defense (of Explanation #1): The text of Seforim is fine, like I explained.