TOSFOS DH Kan b'Tzavach me'Ikara
תוספות ד"ה כאן בצווח מעיקרא
(SUMMARY: Tosfos changes the text in Kerisus to resolve it with our Sugya.)
פי' בקונט' צווח מעיקרא לא קנה ומ''מ הנותן סילק עצמו והם הפקר
Explanation #1 (Rashbam): If he protested from the beginning, he did not acquire. Even so, the giver removed himself [from his property], and it is Hefker;
כר''ל דאמר בהמביא אשם תלוי (כריתות דף כד.) הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל הקודם זכה
This is like Reish Lakish, who said in Kerisus (24a) that if one gave a gift to his friend, and the latter said "I do not want it", whoever seizes it first acquires it.
אבל בשתק ולבסוף צווח כיון ששתק לא הוי הפקר וזכה בה בעל כרחו
Explanation #1 (cont.): However, if he was initially quiet and later protested, since he was quiet, it is not Hefker, and he acquired Bal Korcho (against his will).
ואע''ג דרבן שמעון בן גמליאל בסמוך בזיכה לו ע''י אחר ושתק ולבסוף צווח עביד ליה כצווח מעיקרא אפ''ה קאמר יחזירו ליורשי נותן ולא הוי הפקר
Implied question: Below, regarding one who was Mezakeh through another, R. Shimon ben Gamliel considers one who was initially quiet and later protested like one who protested from the beginning. Even so, he says that [the property] returns to the heirs of the giver, and it is not Hefker!
ריש לקיש לא סבר כותיה אלא כרבנן
Answer: Reish Lakish does not hold like him, rather, like Rabanan.
ובכריתות (שם ושם) דפריך אמילתיה דריש לקיש דאמר אי אפשי בה כל הקודם זכה מרב ששת דאמר מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מתנה זו תבטל אי אפשי בה לא אמר ולא כלום בטילה היא דבריו קיימין
Implied question: In Kerisus (24a, the Gemara) challenges Reish Lakish, who said that if the recipient said "I do not want it", whoever seizes it first acquires it, from Rav Sheshes, who said that if a gift recipient said after receiving the gift "it will be Batel" or "I do not want it," it has no effect. If he said "it is Batel," his words are fulfilled;
מאי לאו דבריו קיימין והדרא למרה
Citation (24a) Suggestion: "His words take effect" means that it reverts to the original owner! (The Rashbam connotes that Reish Lakish discusses before the recipient took it. How can we ask from Rav Sheshes, who discusses after he took it?)
לפירושו הכי פריך כי היכי דבטילה היא דמהני אף לאחר שבאה לידו והדרא למרה הכי נמי הוה לן למימר באי אפשי קודם שבאה לידו הדרא למרה וריש לקיש אמר כל הקודם בה זכה
Answer: According to the Rashbam, it asks as follows. Just like "it is Batel" helps even after he took it, and it returns to the original owner, similarly we should say that [if he said] "I do not want it" before it came to his hand, it returns to the original owner. However, Reish Lakish said that whoever seizes it first acquires it!
ומשני לא דבריו קיימין ולא הדרא למרה
Explanation #1 (cont.): The Gemara answered that no, "his words take effect" and it does not revert to the original owner.
וקשה לר''י על פירושו דהיכי פריך התם לריש לקיש מדין ודברים אין לי על שדה זו דלא אמר כלום לישני דמילתיה דריש לקיש בקודם שבאה לידו ולכך הוי הפקר בסילק עצמו
Question #1 (Ri): What was the question there against Reish Lakish from "I have no claims on this field", that this has no effect? We should answer that Reish Lakish discusses before he received it, and therefore it is Hefker through the owner's removal [from it];
אבל גבי דין ודברים שהנכסים שלו אין יכול להסתלק בהאי לישנא
However, regarding "[I have no] claims", that the property is his, he cannot remove himself through this expression!
ועוד קשה דהיכי פריך התם לריש לקיש מרבנן דהכא דאמרי הרי אלו אוכלין בתרומה
Question #2: What was the question there against Reish Lakish from Rabanan here, who say that [the slaves] eat Terumah?
הא אוקמי' הכא מילתייהו דרבנן בשתק ולבסוף צווח ומילתיה דריש לקיש בצווח מעיקרא ואדרבה מרשב''ג הוה ליה למיפרך
Here we established Rabanan to discuss when he was initially quiet and later protested, and Reish Lakish discusses when he protested from the beginning. Just the contrary, we should have asked from R. Shimon ben Gamliel!
ועוד קשה דעד כאן לא פליגי רבנן ורבן שמעון בן גמליאל הכא אלא דהאי משוי ליה כשתק ולבסוף צווח והאי משוי ליה כצווח מעיקרא
Question #3: We find that Rabanan and R. Shimon ben Gamliel argue here only [about one who was Mezakeh through another, and the recipient initially was quiet and later protested -] one (Rabanan) considers him like one who (himself took a gift, and) was initially quiet and later protested, and one (R. Shimon ben Gamliel) considers him like one who protested from the beginning;
אבל אי צווח מעיקרא לכולי עלמא כבר זכו יורשין ולא הוי הפקר וריש לקיש קאמר דהוי הפקר
However, if he protested from the beginning, all agree that the heirs [of the giver] already acquired, and it is not Hefker. Reish Lakish said that it is Hefker [unlike both of them]!
ועוד קשה להר''ר פטר דאמר בהגוזל (ב''ק דף קטז.) גבי חמרא דרב ספרא דאדעתא דאריא אפקריה אדעתיה דכ''ע לא אפקריה
Question #4 (R. Peter): It says in Bava Kama (116a that a lion accompanied the caravan of Rav Safra. Each night, a member of the caravan gave his donkey to the lion, and the lion ate it. On Rav Safra's night, the lion did not eat it. He made a Kinyan on his donkey. The Gemara says that really, he did not need to, for) Rav Safra made his donkey Hefker for the lion, but not for others;
וא''כ לריש לקיש קודם שבאה מתנה לידו אמאי הוי הפקר הוה ליה למימר שיחזירו לנותן דאדעתא דליקבל מיניה קא יהיב ולא שיהיה הפקר לכל
If so, according to Reish Lakish, before the gift came to his hand, why is it Hefker? We should say that it returns to the giver, for he gave it with intent for the recipient, but not that it should be Hefker for everyone!
Note: Do not say that Rav Safra and Reish Lakish disagree. The Gemara asked why he re-acquired it, and did not suggest that he holds like Reish Lakish!
לכך נראה לפרש דר''ל נמי איירי אחר שבאה מתנה לידו דהיינו שתק ולבסוף צווח
Explanation #2: Also Reish Lakish discusses after the gift came to the recipient's hand, i.e. he was initially quiet and later protested.
והא דקאמר הכא דבשתק ולבסוף צווח קנה
Implied question: It says here that if one who was initially quiet and later protested, he acquired!
היינו שלא יחזרו לנותן אלא הפקר הן ובצווח מעיקרא דלא קנה יחזרו לנותן דלא יהיב ליה אלא אדעתא דליקבל מיניה
Answer: It means that it does not return to the giver, but it is Hefker. If one protested from the beginning, he did not acquire, and it returns to the giver, for he gave only with intent that the recipient take it.
והתם בכריתות גרס איפכא במילתיה דרב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה לידו מתנה זו בטילה לא אמר כלום אי אפשי בה תבטל דבריו קיימין
Correction: The text in Kerisus says oppositely in Rav Sheshes' teaching. If the recipient of a gift said after it came to his hand "this gift is Batel," it has no effect. [If he said] "I do not want it," or "it will be Batel" his words take effect;
מאי לאו דבריו קיימין והדרא למרה אע''פ שבאה לידו מתנה ומשני דלא הדרא למרה
[The Gemara asks] doesn't "his words take effect" mean that it reverts to the giver, even though the gift came to [the recipient's] hand? It answers that it does not revert to the giver.
והשתא פריך נמי שפיר מדין ודברים דאין יכול להסתלק הואיל והנכסים בידו
Support #1: Now, it asked properly from "I have no claims..." He cannot remove himself, since the property is in his hand.
וכן ממילתייהו דרבנן דאמרי אוכלין בתרומה ואיירי בשתק ולבסוף צווח כמילתיה דריש לקיש
Support #2: Similarly [it asked properly] from Rabanan's opinion, that [the slaves] eat Terumah. They discuss when he was quiet and later protested, like Reish Lakish's teaching.
ומיהו בריש השולח (גיטין דף לב: ושם) גרסינן במילתיה דרב ששת להיפך דלא אפשי לא אמר כלום בטילה היא דבריו קיימין כדמוכח התם
Observation: However, in Gitin (32b) the text in Rav Sheshes' teaching is opposite - if he said "I do not want it," it has no effect. If he said "it is Batel," his words take effect, like is proven there!
והויא כאיכא דאמרי וכהנה רבות בגמרא:
Explanation: This is like another version [of Rav Sheshes' teaching]. There are many cases like this in the Gemara.
138b----------------------------------------138b
TOSFOS DH Mai Shena mid'Rava d'Amar Rava Ein Choltzin...
תוספות ד"ה מאי שנא מדרבא דאמר רבא אין חולצין...
(SUMMARY: Tosfos explains like this, that we ask that this is unlike Rava.)
פירוש אם היו חולצין אע''פ שלא הכירום היו סבורין בית דין אחר שהכירום בית דין ראשון ויתירוה לשוק על ידי אותה חליצה
Explanation: If they would do Chalitzah even though [the Beis Din] does not recognize (that she is his Yevamah), another Beis Din would think that the first Beis Din recognized them, and they will permit her to remarry based on that Chalitzah.
ולא גרסי' מאי שנא מדרבא אמר רב סחורה ואי גרס הוי כמו וכו' וממילתיה דרבא קפריך כפירוש רבינו שמואל
Version #1: The text does not say "from what Rava said in the name of Rav Sechorah [that they may do Chalitzah or Mi'un without Beis Din recognizing]." And if the text says so, it is like "etc." (Rava said in the name of Rav Sechorah... but Rava himself said that they must recognize), and we ask from Rava's opinion, like the Rashbam explained.
והכי איתא בפרק מצות חליצה (יבמות דף קו. ושם) בספרים ישנים אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא חולצין אע''פ שאין מכירין
Citation (Yevamos 106a, in old Seforim): Rava cited Rav Sechorah citing Rav Huna that they may do Chalitzah even if they do not recognize;
ואין חוששין לבית דין טועין כשיעידו בבית דין אחר שחלצה או שמיאנה שיתירוה ע''י חליצה ומיאון זה שידעו שבית דין הראשון לא הכירום
We are not concerned lest a Beis Din err when [witnesses] will testify in another Beis Din that she did Chalitzah or Mi'un, they will permit her through this Chalitzah or Mi'un, for [the latter Beis Din] knows that [perhaps] the first Beis Din did not recognize them.
ורבא דידיה אמר אין חולצין אלא אם כן מכירין דחוששין לבית דין טועין כדפרישית
Rava himself said that they may do Chalitzah only if they recognize. We are concerned lest a Beis Din err, like I explained.
ורש''י גרס בפרק מצות חליצה (שם) איפכא בההיא דרב סחורה דחוששין לבית דין טועין ובההיא דרבא אין חוששין
Version #2: Rashi's text in Yevamos (106a) is opposite. Rav Sechorah is concerned lest a Beis Din err, and Rava is not concerned.
ופירש דקאי אלפיכך אין כותבין
[Rashi] explained [that Rav Sechorah explains] "therefore, they may not write";
שאם כתבו לה עדים גט שחלצה או מיאנה ולא כתבו ואשתמודעינהו דאחוהי דמיתנא הוא חוששין שמא תראה גיטה לבית דין אחר ויטעו ויסברו שבית דין ראשון לא חלצו אלא אם כן הכירו לכך אין כותבין
If witnesses wrote for her a document that she did Chalitzah or Mi'un, and they did not write "it became known to us that he is the Mes' brother", we are concerned lest she show the document to another Beis Din, and they will err and reason that the first Beis Din did not do Chalitzah unless they recognized. Therefore, [witnesses] may not write.
ואין להקשות דכי לא יכתבו נמי ניחוש שמא יעידו בב''ד אחר ויטעו
Implied question: Even if they do not write, we should be concerned lest [witnesses] testify in another Beis Din, and they will err!
דהא אם יבאו עדים עצמן יוכלו ב''ד שני לברר על ידם אם הכירום ב''ד הראשון
Answer: If witnesses themselves will come, the second Beis Din can clarify through them whether the first Beis Din recognized them.
ורבא אמר כו' לפיכך כותבין ואין חוששין לב''ד טועין פי' הואיל ואין חולצין אא''כ מכירין כותבין עדים שראו שחלצה אע''פ שאין מכירין ולא חוששין שמא טעו בית דין הראשון בהלכה וחלצו ואע''פ שלא הכירו
Version #2 (cont.): Rava said... therefore, we may write, and we are not concerned lest a Beis Din err. I.e. since we do Chalitzah only if we recognize, witnesses may write that they saw Chalitzah, even if they do not recognize. We are not concerned lest the first Beis Din erred about the Halva'ah, and did Chalitzah, even though they did not recognize.
וקשה דהשתא לא הוי ב''ד טועים דרב סחורה ודרבא שוין דבית דין טועין דמילתיה דרב סחורה היינו ב''ד אחר ודרבא היינו ב''ד הראשון
Question #1: Now, "Beis Din err' of Rav Sechorah and of Rava do not means the same thing! "Beis Din err' of Rav Sechorah is the latter Beis Din, and of Rava it is the first Beis Din!
ועוד דלפי גירסת רש''י צריך למיגרס הכא מאי שנא מדרבא אמר רב סחורה דממילתיה דרב סחורה פריך
Question #2: According to Rashi's text, the text must say here "why is this different than what Rava said in the name of Rav Sechorah?", for we ask from Rav Sechorah's opinion.
ומיהו יש ספרים דגרסי הכי
Answer (to Question #2): There are texts like this.
אבל אין נראה לר''י אלא כמה שפירש וכגירסת הספרים ישנים דמצות חליצה:
Conclusion: The Ri holds like he explained (Version #1), and like the text of old Seforim in Yevamos.