1)

TOSFOS DH a'Puma d'Chatzva

תוספות ד"ה אפומא דחצבא

(SUMMARY: Tosfos discusses on what the flask rests when its lid shakes.)

על פי' הקונט'

(a)

Explanation #1 (Rashi): [They must distance if when a covered flask is placed on the wall of the house, the lid moves.]

קשיא לר"י דאיך יהא האפדנא נייד כולי האי עד שתתנדנד הנכתמא דא"כ הבית קרוב ליפול

(b)

Question (Ri): This is difficult. How can the house shake so much that the lid moves? If so, the house is prone to fall!

ולפי הענין משמע שהיה בנין חזק שהרי מתוך העושר בנאה

1.

The Gemara connotes that it was a strong building, for he built it amidst wealth.

ובמס' שבת (דף עז:) נמי אמר מאי אפנדא אפיתחא דין שמאספין שם לדין משמע דבירה גדולה היא

2.

Strengthening of question: In Shabbos (77b), we say 'what is Apanda? "A'Pischa Din" (at this opening is judgment)', for people gather there for judgment. This connotes that it is a big building!

ונראה לר"י דכד ניידא נכתמא כשאדם אוחז הכד בידו שזהו דבר מועט הרבה א"כ מתנדנד האפדנא חייב להרחיק

(c)

Explanation #2 (Ri): The lid moves when a person holds the flask in his hand. This is a very small [vibration]. If so moves the house, he must distance.

ולריצב"א נראה שאין פ"ה דחוק דבדבר מועט מתנדנד הנכתמא שהוא דבר קל אף על פי שהאפדנא אינו מתנדנד כל כך.

(d)

Defense (of Explanation #1 - Ritzva): Rashi's Perush is not difficult. Through a small [vibration], the lid moves, for it is light, even though the house does not shake so much.

2)

TOSFOS DH Zika Hu d'Ka Mamtei Lah

תוספות ד"ה זיקא הוא דקא ממטי לה

(SUMMARY: Tosfos explains why he is not liable due to fire.)

קשיא לר"י דליחייב משום אש מידי דהוה אאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו

(a)

Question (Ri): He should be liable for fire, just like his rock, knife and load that he left on top of his roof, and they fell in a common wind, and damaged;

דחייב משום אש כדאמר בפ"ק דב"ק (דף ו.)

1.

He is liable due to [the Av Nezek of] fire, like it says in Bava Kama (6a)!

והכא דאמטי ליה ברוח מצויה איירי מדפריך עלה מזורה ורוח מסייעו דאיירי ברוח מצויה כדמשמע בהכונס (שם דף ס. ושם) גבי ליבה וליבתו הרוח

2.

Here we discuss when a common wind brings it, since we ask from winnowing and the wind helps him, which discusses a common wind, like it connotes in Bava Kama (60a) regarding one who fanned [a fire], and also the wind fanned it!

ומדפריך מגץ היוצא מתחת הפטיש דהיינו ברוח מצויה דחייב משום אש דגבי אש קתני לה בהכונס

3.

Also, we ask from a spark that exudes from a hammer, which discusses a common wind, for which he is liable due to fire, for this was taught regarding fire in Bava Kama.

ואומר ר"י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח"כ הולכת על ידי רוח מצויה

(b)

Answer (Ri): This is unlike fire. One is liable for fire only when the person made the fire himself, like it says "ha'Mav'ir Es ha'Be'erah", without help from the wind, and afterwards [the fire] spread via a common wind;

אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע"י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר ודמי לליבה וליבתו הרוח דפטור

1.

However, here he does not do anything by himself, only with the wind. If not for the wind, the chaff [of the flax] would not go at all! This is like one who fanned [a fire], and also the wind fanned it. He is exempt.

והיינו דמשני כי פריך בסמוך מ"ש מגץ דהוה סלקא דעתך דדמי ממש לגץ

(c)

Support: This is what we answer, when we ask below from a spark. We thought that this is just like a spark;

ומשני התם ניחא ליה דליזל ומתכוין להכות בכח עד שיצא הגץ ומתרחק בלא שום זיקא וחייב משום אש על מה שגומר והולך על ידי רוח מצויה

1.

We answered that there, he wants the spark to go, and he intends to hit with force to the point that a spark comes out, and it goes without any wind. He is liable due to fire for what it continues to go via a common wind;

אבל הכא לא ניחא ליה דתיזל כלומר ואינו מכה בכח ואי לאו רוח אין הרקתא הולכת כלל

2.

However, here he does not want [the chaff] to go. I.e. he does not bang with force. If not for the wind, the chaff would not go at all.

וא"ת מ"מ יהא חייב להרחיק מידי דהוה אגורן דמתניתין דחייב להרחיק אע"ג דזיקא ממטי ליה

(d)

Question: In any case, he should be obligated to distance, just like a granary in our Mishnah. He must distance, even though the wind brings it!

וי"ל דמתני' כרבנן והכא איירי אליבא דר' יוסי דלא מחייב אלא בגירי דיליה

(e)

Answer: Our Mishnah is like Rabanan. Here we discuss according to R. Yosi, who obligates [distancing] only in a case of Giri Dilei.

והא דפריך מגץ ולא מצי לאוקמי ההיא דגץ כרבנן

(f)

Implied question: We ask from a spark. Why can't we establish it like Rabanan?

משום דלא פליגי רבי יוסי ורבנן לענין חיוב תשלומין אלא לענין הרחקה

(g)

Answer: This is because R. Yosi and Rabanan do not argue about obligation to pay, only about obligation to distance.

וא"ת מאי שנא מנמייה דאפילו לר' יוסי מרחיקין אע"ג דהיא גופה ממטיא נפשה

(h)

Question: Why is this different than a marten? Even R. Yosi holds that one must distance [a ladder from a dovecote - 22b], even though it (the marten) brings itself!

ומיהו (הגהת הב"ח) התם משום דזימנין דבהדי דנח כו' כדקאמר לעיל

(i)

Answer: There, it is because sometimes when he places the ladder (the marten jumps from it), like it says above (22b).

אבל קשה מעורבין לעיל (דף כג.) דאמר רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא

(j)

Question: Above, regarding ravens (23a), Rav Yosef said "remove the ravens from here"!

וי"ל דגמרא לא סבר לה כרבינא דר"ת פוסק כמר בר רב אשי וכאמימר

(k)

Answer #1: The Gemara holds unlike Ravina (who says here that R. Yosi agrees about Giri Dilei only when it is from his impetus), for R. Tam rules like Mar bar Rav Ashi and Ameimar.

ועוד אומר ר"י דבעלי חיים שאני דחמירי טפי מרוח דכח אחר מעורב בהן כדאמרינן בבבא קמא (דף ו.).

(l)

Answer #2 (Ri): Living beings are different. They are more stringent than wind, for another power is mixed with them, like it says in Bava Kama (6a).

3)

TOSFOS DH Mai Shena mi'Zoreh v'Ru'ach Mesai'ato

תוספות ד"ה מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו

(SUMMARY: Tosfos explains the argument about whether or not this is a question.)

ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין

(a)

Explanation: Ravina does not consider this to be a question. He holds that just like we do not learn from Shabbos regarding payment....

כדמפרש רב אשי בהכונס (ב"ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור

1.

This is like Rav Ashi explains in Bava Kama (60a), for regarding Shabbos, the Torah obligates intended Melachah, but here it is Gerama, and Gerama is exempt regarding damages;

הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק

i.

Similarly, we do not learn from there that one is obligated to distance.

ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי' לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור.

2.

Mar bar Rav Ashi holds that granted, we do not learn [from Shabbos] regarding payment, but regarding distance, that it is considered Giri Dilei, we learn properly, since Gerama in Nezakin is forbidden.

4)

TOSFOS DH v'Ravina Mai Shena mi'Getz

תוספות ד"ה ורבינא מאי שנא מגץ

(SUMMARY: Tosfos explains why we asked only against Ravina.)

וא"ת ואמאי קאמר ורבינא לאמימר נמי תיקשי לענין חיוב תשלומין מאי שנא מגץ

(a)

Question: Why does it say "according to Ravina"? This is difficult also according to Ameimar, regarding obligation to pay. Why is it different than a spark?

וי"ל משום הכי נקט רבינא דאמימר הוי מצי לדחויי דה"נ חייב לדידיה בתשלומין דלגמרי מדמה לה לזורה ורוח מסייעתו.

(b)

Answer: It mentioned Ravina, because Ameimar could dispel the question and say that indeed, he must pay, for he totally equates this to winnowing and the wind helps him.

5)

TOSFOS DH Echad Gefanim v'Echad Kol Ilan

תוספות ד"ה אחד גפנים ואחד כל אילן

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Mishnah needed to say this.)

מתוך פ"ה לעיל (דף יח.) משמע דנקט אחד גפנים משום דשייך בהו כלאים

(a)

Explanation #1: Rashi above (18a) connotes that it mentioned that the same applies to vines, because Kil'ai [ha'Kerem] applies to them;

דהביא ראיה מכאן דכשיש גדר ליכא איסור כלאים וזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן

1.

He brought a proof from here that when there is a fence in between, there is no Isur Kil'ayim. One may [plant] close to the fence on this side, and [the other] may [plant] close on the other side.

ואין נראה דשדה חבירו דקתני הכא על כרחך לאו בשל זרעים איירי דהא מוקמי' בגמ' דמתני' אילנות לאילנות וגפנים לגפנים

(b)

Rebuttal: You are forced to say that here, his friend's field is not Zera'im, for the Gemara establishes our Mishnah to discusses vines opposite vines, and trees opposite trees;

אבל אילנות לגפנים בעי טפי משום ציפרי

1.

However, if there are trees opposite vines, we require more distance, due to birds [that come to the trees and descend to the vines];

ומהאי טעמא גפנים לזרעים בעי טפי

2.

For this very reason, vines opposite Zera'im require more distance!

אלא דנראה דנקט אחד גפנים ואחד כל אילן דלא תיסוק אדעתי' למימר דשיעור ד' אמות דמתני' דוקא בגפנים שמצינו בהם שיעור זה במקום אחר לענין כלאים.

(c)

Explanation #2: Rather, it mentioned that the same applies to vines and all trees, lest one think that the Shi'ur of four Amos in our Mishnah is only for vines, since we find this Shi'ur for them elsewhere regarding Kil'ayim.

6)

TOSFOS DH Aval b'Bavel Beis Amos

תוספות ד"ה אבל בבבל ב' אמות

(SUMMARY: Tosfos explains when the law in Bavel is like in Eretz Yisrael.)

תימה דבפרק המוכר את הספינה (לקמן דף פב: ושם דף פג.) גבי קנה ג' קנה קרקע דאמר רב יוסף עובדא הוה בדורא דרעותא כו'

(a)

Question: Below (82b), regarding "one who acquired three trees, he acquired land", Rav Yosef said that a case occurred in a village of shepherds...

משמע מהתם דבבבל נמי בעינן ד' אמות דבבבל הוה מעשה

1.

It connotes there that also in Bavel we require four Amos, for the episode was in Bavel!

וצ"ל דבההיא דורא דרעותא היה להם מחרישה גדולה כמו בארץ ישראל.

(b)

Answer: We must say that in that village of shepherds, they had a big plow, like in Eretz Yisrael.

7)

TOSFOS DH Aval bi'Gefanim Ba'i Tfei

תוספות ד"ה אבל בגפנים בעי טפי

(SUMMARY: Tosfos explains that he planted date trees that were already grown.)

והוא כשנטע דקלים כשהם גבוהים אבל אם נטע גרעין לא דממילא קא גדל ולא גירי דיליה הוא.

(a)

Explanation: This is when he planted date trees when they were tall. However, if he planted a seed, he need not [distance]. They grow automatically, and it is not Giri Dilei.

8)

TOSFOS DH Ana Lo Kayitzna d'Amar Rav v'Chulei

תוספות ד"ה אנא לא קייצנא דאמר רב כו'

(SUMMARY: Tosfos proves that sometimes it is permitted.)

וא"ת והתנן במתניתא דקוצץ ונותן דמים

(a)

Question: Our Mishnah says that one cuts and pays money!

וי"ל דאיכא לאוקמי באילן סרק

(b)

Answer: We can say that it refers to a barren tree.

אבל קשה דאמרינן בהחובל (ב"ק דף צב.) גבי הנהו דיקלי דמכחשי בגופני הוו דקאמר למחר אייתי לי מקורייהו

(c)

Question: In Bava Kama (92a), regarding the date trees that were damaging the vines, [Shmuel] said [to his sharecropper] "tomorrow, bring to me their roots" (uproot them)!

אלמא משום היזק גפנים מותר לקוץ דקלים

1.

Inference: Due to damage to vines, one may cut date trees.

ויש לפרש דשאני התם שיותר מדאי היו מכחישים בגפנים עד דהוה טעים בהו טעמא דחמרא.

(d)

Answer: We can say that there is different, for they were weakening the vines exceedingly, to the point that the taste of wine could be tasted in them (the dates).

26b----------------------------------------26b

9)

TOSFOS DH Ad d'Amrei Lei... Meitzar she'Hecheziku v'Chulei

תוספות ד"ה עד דאמרי ליה... מיצר שהחזיקו כו'

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of this.)

תימה מאי מייתי מרב יהודה דרבים שאני

(a)

Question: What proof did he bring from Rav Yehudah? A Rabim is different!

דאי לאו הכי קשיא מתני' דקתני קוצץ ויורד

1.

If you will not say so (that a Rabim is different), the Mishnah is difficult! It says that one cuts and descends!

ופירש ר"ח וריב"ם דרבים החזיקו במצריה דרב הונא וברשותו דאי לאו הכי אין חזקתן (הגהת הרש"ש) מועלת כדמשמע בהמניח (ב"ק דף כח. ושם)

(b)

Answer (R. Chananel and Rivam): A Rabim became Muchzak in the borders of Rav Huna. They did so with his permission. If not, their Chazakah would not help, like it connotes in Bava Kama (28a);

ואתא רב הונא וקא חפר ברשות הרבים וקצץ שרשים דרב פפא ומשום הכי פריך מדרב יהודה דכיון שהחזיקו בו רבים אינו רשאי לחפור

1.

Rav Huna was digging in Reshus ha'Rabim, and cutting the roots of Rav Papa. Therefore [Rav Papa] asked from Rav Yehudah. Since a Rabim was Muchzak, he is not permitted to dig.

והא דקאמר אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך שש עשרה אמה וכו'

(c)

Implied question: Why did [Rav Huna] say "why didn't I say to him 'this is [only] within 16 Amos!'...?"

ה"פ כלומר כי קאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ה"מ תוך ט"ז אמה אבל חוץ לט"ז אמה מותר לקלקלו כיון שמניח ט"ז אמה כדין רשות הרבים

(d)

Answer: It means as follows. Rav Yehudah taught that a path in which the Rabim are Muchzak, one may not ruin it; this is only within 16 Amos. Outside of 16 Amos, one may ruin it, since he leaves 16 Amos, which is the proper amount for Reshus ha'Rabim.

ובסוף חזקת הבתים (לקמן דף ס:) דאסר רבי יוחנן לאדם שכנס תוך שלו להחזיר כתלים במקומן אע"ג דאיכא רווחא

(e)

Implied question: Below (60a), a man had recessed into his property, and R. Yochanan forbade him to return the walls to their [initial] place, even though there was room [for the Rabim even if he would return them]!

כדמשני (הגהת הרש"ש) התם אליבא דר"ל הכא איכא רווחא

1.

It answers like this according to Reish Lakish [who said] "here, there is room"!

רווחא דקאמר התם היינו (הגהת הב"ח) שאינו סותם כל רשות הרבים אבל ליכא רווחא ט"ז אמה

(f)

Answer: There, "room" means that he does not close up the entire Reshus ha'Rabim. However, there would not [remain] a width of 16 Amos;

אבל אי איכא רווחא ט"ז אמה מודה רבי יוחנן דמותר לקלקלו ומחזיר כתלים למקומן כדאמר הכא

1.

If there would [remain] a width of 16 Amos, R. Yochanan would agree that one may ruin it and return the walls to their place, like [Rav Huna] said here.

ומיהו קשה מאי קאמר רב פפא אמרי ליה מכולהי מאי כולהי

(g)

Question: What does it mean "Rav Papa asked him from all of them"? What are "all of them"?

ומפרש ה"ר מנחם דמכולהי היינו מכל הני וההיא (הגהת הרש"ש) דתנן אם האילן קדם לא יקוץ ספק כו'

(h)

Answer (R. Menachem): "All of them" are all these that are taught, and the Mishnah "if the tree was first, he may not cut it. If it is a Safek..." (Rashash was unsure what are "all of these that were taught", and also below in R. Tam's Perush.)

ולא יכלי ליה שהיה דוחה אותו דמיירי באילן עצמו אבל השרשים יקוץ

1.

He was unable to persuade him, because [Rav Huna] said that these refer to the tree itself, but he may cut the roots.

ור"ת מפרש דרב הונא היה קוצץ ולוקח השרשים לעצמו וא"ל רב פפא מאי האי כלומר למה אתה לוקח השרשים לעצמך

(i)

Alternate explanation (R. Tam): Rav Huna cut the roots and kept them for himself. Rav Papa asked "what are you doing?", i.e. why do you keep them for yourself?;

א"ל דתנן קוצץ ויורד וכיון שבדין אני קוצץ כמו כן יהו העצים שלי

1.

Rav Huna answered "the Mishnah says that he cuts. Since I cut according to the law, it is proper that the wood is mine!"

ואמרי ליה מכולהי היינו הנהו דמייתי הכא וההיא דמייתי לקמן שרשי אילן הדיוט הבאים כו' דמינה מוכח לקמן דהעצים שלו דקתני במתני' היינו של בעל האילן

2.

Rav Papa asked him from all of them, i.e. those brought here, and also the one brought below (26b) of a commoner's roots [that enter a Hekdesh field], from which we prove below that "the roots are his" in our Mishnah means "of the owner of the tree".

ולא יכלי ליה שדחה לו כדדחי ליה לקמן עד דא"ל מרב יהודה כו'

i.

He was unable to persuade him, because [Rav Huna] rejected them like we reject below, until he said to him Rav Yehudah's teaching...

דנהי שלא תועיל חזקתי כחזקת רבים לענין שלא תהא רשאי לקוצצו לענין זה מיהא תועיל שיהו העצים שלי

ii.

Granted, my Chazakah does not help like the Chazakah of Rabim, to stop you from cutting, but it should help for this, that the wood is mine!

ומסיק אמאי לא אמרי ליה חוץ לשש עשרה יש להיות העצים שלי כדאמר רבינא לקמן כאן תוך שש עשרה כו'.

iii.

He concludes, why didn't I say that outside of 16 Amos the wood should be mine, like Ravina says below, "here is within 16 Amos..."?

10)

TOSFOS DH Ela Hacha b'Gidulin ha'Ba'in Le'acher mi'Kan

תוספות ד"ה אלא הכא בגידולין הבאין לאחר מכאן

(SUMMARY: Tosfos explains two other texts.)

ויש ספרים דגרסי מידי איריא הא בגידולין וכל זה מדברי המקשה

(a)

Version #2: Some texts say "this is no proof. Here we discuss Gidulin." All this is from the Makshan;

כלומר על כרחך לא תוכל לפשוט מכאן דבגידולין הבאין לאחר מכאן איירי

(b)

Explanation: You are forced to say that you cannot resolve from here, for here we discuss Gidulin that came afterwards;

ואי בתר אילן אזלינן רישא אשמועינן דאין נהנין וסיפא אשמועינן דאין מועלין

1.

If it depends on the tree, the Reisha teaches that one may not benefit, and the Seifa teaches that there is no Me'ilah;

ואי בתר קרקע אזלינן רישא אשמועינן דאין מועלין וסיפא דאין נהנין בגידולין

2.

If it depends on the land, the Reisha teaches that there is no Me'ilah, and the Seifa teaches that one may not benefit from Gidulin.

וא"ת ההיא בבא דאשמועינן דאין מעילה בגידולין לשמעינן של הקדש הבאין בשל הקדש דהוי רבותא טפי

(c)

Question: The clause that teaches that there is no Me'ilah in Gidulin, it should teach about a Hekdesh [tree] in a Hekdesh field, which is a bigger Chidush!

וי"ל דנקט הכי משום אידך בבא דאשמועינן דאין נהנין דהוי רבותא טפי שאין הכל של הקדש

(d)

Answer: It taught this way (one of them is Chulin) due to the other clause, to teach that one may not benefit, which is a bigger Chidush [now] that not everything is Hekdesh (the tree or field is not).

ור"ח לא גריס אלא והמתרץ הוא דקאמר הכי דמוקי סיפא דאין מעילה בגידולין

(e)

Version #3: R. Chananel's text does not say "Ela" (there is no retraction). The Tartzan says so. He establishes the Seifa, which teaches that there is no Me'ilah, to discuss Gidulin.

והא דלא נקט דשל הקדש בשל הקדש

(f)

Implied question: It should teach about a Hekdesh [tree] in a Hekdesh field!

משום דבעי למינקט דומיא דרישא דאין הכל דהקדש אלא חד דהקדש וחד דהדיוט

(g)

Answer: It wanted to teach similar to the Reisha, in which not everything is Hekdesh. Only one is Hekdesh, and one is of a person;

אבל אי בתר קרקע אזלינן ורישא אשמועינן דאין מעילה בגידולין ליתני רישא של הקדש בשל הקדש

1.

However, if it depended on the land, and the Reisha teaches that there is no Me'ilah in Gidulin, the Reisha should teach about a Hekdesh [tree] in a Hekdesh field!

דאין מיושב כל כך לומר תנא רישא אגב סיפא כמו תנא סיפא אגב רישא.

i.

It is not such a good answer to say that we taught the Reisha similar to the Seifa, like saying that we taught the Seifa similar to the Reisha. (Only the latter is fine.)

11)

TOSFOS DH Ravina Amar Lo Kashya Kan Toch Tes-Zayin v'Chulei

תוספות ד"ה רבינא אמר לא קשיא כאן תוך ט"ז כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not teach both in the same case.)

רישא בתוך ט"ז אמה דבתר אילן אזלינן וסיפא חוץ לט"ז אמה דבתר קרקע אזלינן

(a)

Explanation: The Reisha is within 16 Amos. They are like the tree. The Seifa is outside 16 Amos. They are like the land.

ואם תאמר וליתני אידי ואידי תוך ט"ז וליתני סיפא מועלין

(b)

Question: It should teach both within 16. The Seifa should teach that there is Me'ilah!

אי נמי אידי ואידי אחר ט"ז וליתני ברישא מועלין

1.

Alternatively, both should teach outside of 16. The Reisha should teach that there is Me'ilah!

וי"ל דתנא הכי לאשמועינן דבתרוייהו בין בתוך ט"ז אמה בין חוץ לט"ז אמה לא נהנין ולא מועלין.

(c)

Answer: The Tana taught it this way to teach that in both of them, both within 16 and outside of 16, one may not benefit, and there is no Me'ilah.

12)

TOSFOS DH Gazlan Hu v'Ein Mevi'in Mimenu Bikurim

תוספות ד"ה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים

(SUMMARY: Tosfos concludes like Rashi, that one may be Somech.)

פי' ר"ח משום דאין מביאין גזל על גבי המזבח

(a)

Explanation #1 (R. Chananel): This is because one may not bring theft on the Mizbe'ach;

שנאמר אני ה' שונא גזל בעולה (ישעיה סא) וכתיב והבאתם גזול וגו'

1.

We learn from "Ani Hash-m Sonei Gezel b'Olah" and "v'Heveisem Gazul..."

(מלאכי א) ולית לן דעולא דהא בהדיא פסקינן כרבי יוסי דאמר זה נוטע בתוך שלו כו'

(b)

Pesak: The Halachah does not follow Ula, for we explicitly rule like R. Yosi, who says "he plants in his property, and he plants in his property."

וא"ת לפירושו עולא כמאן סבר

(c)

Question: According to his Perush, like whom does Ula hold?

דכרבנן נמי לא הוי דרבנן לא בעו הרחקה אלא ד' אמות ולעולא שש עשרה אמה

1.

His law is also unlike Rabanan, for Rabanan require only four Amos distance, and Ula obligates 16 Amos!

וי"ל דעולא הוי מוקי מתניתין בצונמא כדמוקי לה בריש פירקין ולהכי לא בעי אלא ד' אמות

(d)

Answer: Ula establishes our Mishnah to discuss rocky land, like we established it above (18a). Therefore, it requires only four Amos distance.

ומיהו קשיא לרבי יצחק דפריך לקמן לעולא מהקונה אילן וקרקעו מביא וקורא מאי לאו כל שהוא

(e)

Question (R. Yitzchak): Below (27a), we challenge Ula from "one who buys a tree and land, brings [Bikurim] and recites [the Viduy]." [We suggest] doesn't this refer to any amount of land?!

ומאי קושיא שאני התם שקנאו ולא הוה גזלן

1.

What was difficult? There is different, for he bought it. He is not a thief!

ונראה כפי' הקונטרס דאע"ג דמותר לסמוך אין מביאין ממנו בכורים דבעינן אשר תביא מארצך

(f)

Answer (and Explanation #2 - Rashi): Even though it is permitted to be Somech, one may not bring Bikurim, because we require "Asher Tavi me'Artzecha."

ולקמן דאמר אילן הסמוך מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ

1.

Below, it says that a tree near the border, one brings and recites, for R. Yehoshua made this a stipulation for inheritance of Eretz Yisrael;

לא קאמר שעל מנת כן הנחיל שיהא מותר לסמוך דבלאו הכי שרי

2.

It does not say that he made inheritance contingent on a Heter to be Somech, because this is permitted even without [a stipulation];

אלא על מנת כן הנחיל שיהא חשוב כמו מארצך ויכול לומר אשר נתת לי.

i.

Rather, he made inheritance contingent on being considered like "from your land", and he can say "that You gave to me."

13)

TOSFOS DH Eser Neti'os ha'Mefuzaros v'Chulei

תוספות ד"ה עשר נטיעות המפוזרות כו'

(SUMMARY: Tosfos qualifies the Heter of 10 saplings.)

בסוכה (דף לד.) אמר עשר נטיעות וערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני

(a)

Citation (Sukah 34a): The following are traditions from Moshe from Sinai - 10 saplings (one may plow an entire Beis Se'ah for them in Erev Shemitah, until Rosh Hashanah), taking the willow (in the Mikdash during Sukos) and Nisuch ha'Mayim (pouring water on the Mizbe'ach during Sukos).

ודוקא עשר לתוך בית סאה אבל פחות אין צריכין חרישה כל כך

(b)

Qualification: This is only when there are 10 in a Beis Se'ah. If there are less, one may not plow so much;

וכן נמי אם היו בבית סאה יותר מעשר נטיעות אין חורשין לפי שעומדין ליעקר.

1.

Similarly, if there were more than 10 in a Beis Se'ah, one may not plow [so much], for [the extra ones] are destined to be uprooted.