בבא בתרא דף קנ"ט ע"א א

היה יודע לחבירו עדות בשטר באופנים הבאים, האם עדותו מועלת לו?

כשבאים אחרים לקיים כתב ידו כשהוחזק כתב ידו בב"ד
כשנעשה גזלן אינה מועלת מועלת [1]
כשנעשה חתנו [2] מועלת מועלת

בבא בתרא דף קנ"ט ע"ב א

האם יש ראיה ממשנת נפל הבית עליו ועל אביו וכו', שהנכד יורש את הסבא שלא דרך האב?

הקדמה:

א. בנדון כאן יש שלוש דורות, בדור הראשון יש ג' אחים: יעקב עשו וצבעון. הדור השני הם שני בני יעקב ראובן ושמעון. הדור השלישי הוא בן ראובן חנוך.

ב. מיירי שנפל הבית על יעקב וראובן ויש ספק מי מת ראשון, דאם מת יעקב ראשון, א"כ ירש ראובן לנכסיו ויכולים הבע"ח לתבוע והאשה את כתובתה מהנכסים. אולם אם מת ראובן ראשון, הרי שלא זכה בנכסים כלל ואין להם כלום.

מי הם יורשי האב - ראובן מי הם מורישיו
להו"א בנו - חנוך [3] אחי - שמעון אח ראובן [4]
לדחיית הגמ' אחיו - שמעון אח ראובן [5] אחי אביו - עשו [6]
נכסי דבר סיסין וכו', עי' בטבלאות לעיל דף כ"ט סע"ב ודף ל' רע"א.
-------------------------------------------------

[1] פירש רשב"ם בד"ה כגון שהחוזק, שמיירי שהוחזק בהנפק בב"ד בטרם היותו גזלן, וכיון שבאותה שעה הוא עצמו היה נאמן, תו לא שייך לומר אם הוא לא נאמן על כתב ידו שאיך יתכן שאחרים יהיו נאמנים. ובתד"ה כגון כתבו שמיירי שב"ד ראו כתב ידו קודם שנעשה גזלן.

[2] וכאן אין לשאול אם איהו לא נאמן איך אחרים נאמנים, דהוא לא חשוד בזיוף כגזלן, אלא גזה"כ לפוסלו, ולכך אחרים יכולים להעיד על כתב ידו ולקיימו.

[3] ואמרינן דיורשי האב אומרים שהאב - ראובן מת ראשון, ואח"כ מת יעקב, ולכך אומר חנוך שהוא יורש את יעקב סבו. ומבואר שלא יורש חנוך דרך אביו ראובן, דאם קודם יורש ראובן בקבר כדי להוריש לבנו, א"כ יגבו ממנו הבע"ח והאשה לכתובתה.

[4] וגם זה ראיה שיורש חנוך את דודו שלא דרך אביו ראובן וכנ"ל.

[5] וא"כ היורש הוא שמעון והוא יורש את אביו יעקב שלא דרך ראובן, ואין ראיה לדין הנ"ל.

[6] והיינו שמת המוריש שהוא עשו, ויורשי עשו [כגון צבעון] אומרים שראובן מת ראשון ואין לבע"ח כלום.

-------------------------------------------------