בבא בתרא דף ק"ג ע"א
המקדיש שדה והיו בה נקעים, האם נפדים לפי חשבון זרע חומר שעורים, או בשווייהן?
| בגבוהים או עמוקים י' טפחים | אינם גובהים או עמוקים י' | |
| ראויים לזריעה | לפי חשבון | לפי חשבון |
| אינם ראויים לזריעה | בשווייהן | לפי חשבון |
המקדיש שטח של שדה אחוזה, האם פודה חלק, או צריך לפדות הכל? [תד"ה אמאי].
| בשדה אחת [1] | בשתי שדות | |
| לרש"י בערכין | מחלוקת | פודה שדה אחת |
| לתוס' | פודה חצי | פודה שדה אחת |
המוכר בית כור עפר, האם נמדדים עמו נקעים או סלעים באופנים דלהלן?
| בגבוהים או עמוקים י' טפחים | אינם גובהים או עמוקים י' | |
| ראויים לזריעה | אינם נמדדים [2] | נמדדים |
| אינם ראויים לזריעה | אינם נמדדים | נמדדים |
היו בבית כור טרשים ארבעה קבין [3] שאינם עמוקים או גבוהים עשרה, מתי נמדדים עמה?
| היו בפחות מה' קבין | היו בפחות מט"ז סאין | היו ביותר מט"ז סאין | |
| לרב עוקבא | אינם נמדדים | נמדדים | נמדדים |
| לר' יוחנן | אינם נמדדים | אינם נמדדים | נמדדים |
בבא בתרא דף ק"ג ע"א
לר' יוחנן שצריך שיבטלו הד' קבין שהם ט"ז רובעי הקב ברוב בית כור שהוא ט"ז סאה, באיזה אופן פשוט שבטל, ובאיזה נשארה הגמ' בתיקו?
| ב-ט' סאין שדה | ב-ז' סאין שדה | |
| האופן שודאי בטל | יש ט' רבעין טרשין | יש ז' רבעין טרשין |
| האופן שנשארנו בתיקו | יש ז' רבעין טרשין | יש ט' רבעין טרשין |
בבא בתרא דף ק"ג ע"ב א
דין סלע יחידי שלא נמדד עם השדה. [תד"ה אם].
| סמוך למיצר | גודלו בית רובע | |
| לרשב"ם | אינו נמדד | נמדד [4] |
| לר"ת | אינו נמדד | אינו נמדד |
האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך באופנים הבאים מה דינו?
| היה שינוי בפחות מ-7.5 קבין | היה שינוי ביותר מ-7.5 קבין | |
| אמר בית כור מדה בחבל | הגיעו | יעשה חשבון |
| אמר בית כור הן חסר וכו' | יעשה חשבון | יעשה חשבון |
[1] הנה נחלקו רש"י ותוס' בערכין דף ל"א רע"א, האם מחלוקת רבנן ור' שמעון לענין לפדות לחצאין מיירי בהקדש שדה אחוזה או בבתי ערי חומה, דלרש"י מיירי בשדה אחוזה, וכן מוכח גם מהרשב"ם כאן שביאר את הקושיא ולקדשו באנפיה נפשייהו ושיחשבו כשתי שדות שיוכל לפדות זה בלא זה. אולם תוס' ס"ל שלכו"ע פודה בשדה אחוזה לחצאין, ולכך אין נפק"מ אם יחשבו כשתי שדות או אחת.
[2] ובזה שונה מהקדש, דאף שבהקדש אם ראויים לזריעה קדוש ונפדה לפי חשבון וכנ"ל, מ"מ גבי מקח וממכר אין אדם רוצה שיתן מעותיו במקום אחד ויהיו לו כמה שדות.
[3] אולם בפחות מד' קבין בכל ענין נמדדין עמה כשאינם גבוהים או עמוקים י'.
[4] רשב"ם הקשה בד"ה תנא, על רבותיו, שאין הבדל בין אם הו הטרשים מפוזרים או ביחד. אולם ר"ת בפירושו השני כן פירש באופן כזה, ולא חש לקושיית רשב"ם, ראה מהרש"א.