[1] וזהו שהקשו תוס' דכיון שבשם נקרא יין, א"כ אפי' אם יאמר רבא כאביי שאם ריחו חומץ יש לו דין חומץ, מ"מ כשנופל לתוך חומץ יהיה חשוב מין באינו מינו, כיון ששמו יין, ולרבא סגי במה שהשם שונה להחשב מין באינו מינו.

[2] ברשב"ם בד"ה מרתף זה, ביאר את החילוק בין א"ל למקפה ללא, שבא"ל למקפה ודאי כוונתו ליין טוב, ואפי' כשאמר מרתף זה ולא הזכיר של יין כוונתו ליין טוב, אולם כיון שהזכיר "זה" מקבל עליו עשר קוססות למאה. אולם אם לא א"ל למקפה הדין שמקבל עליו אפי' כשכולו חומץ.

[3] ביארה הגמ' דס"ל שהברייתא היא חסורי מחסרא, ומה שאמרה ברישא שלא מקבל עשרה למאה מיירי בא"ל למקפה.

[4] כן מפורש בסוגין דהמ"ד הזה דייק לה מהברייתא שהעמדנו את המציעתא בלא א"ל למקפה וה"ה הרישא, ובכו"א אמרינן שנותן לו יין שכולו יפה, ולא מקבל עשרה למאה קוססות.

[5] ס"ל דכמו שהמציעתא דרב זביד מיירי בא"ל למקפה, גם הרישא בא"ל למקפה, ולכן לא מקבל, אבל אם לא א"ל למקפה מקבל עשרה למאה קוססות.

[6] כן תירצה הגמ' לדעתו, שרב זביד שאמר שלא מקבל עשרה למאה מיירי בין באמר ליה למקפה ובין לא. ועיין היטב במהרש"א על רשב"ם בד"ה והא קמייתא, על מה שאמר רשב"ם דדוקא הרישא דהא ברייתא בה נחלקו רבינא ורב אחא, וקשה שלכאורה גם ברישא דתני רב זביד יש את אותה מחלוקת.

ותירץ המהרש"א שבתני רב זביד לכו"ע הרישא מיירי באמר ליה למקפה, ורק נחלקו האם גם מדבר בלא אמר ליה למקפה, משא"כ הרישא דברייתא שנחלקו דחד אמר שמיירי דוקא בא"ל למקפה, וחד אמר שמיירי דוקא בלא א"ל למקפה.

[7] עיין ברשב"ם ד"ה בפורצמא, שפירש שהוא יין רע יותר מאותו הנמכר בחנות, שאינו נמכר אלא בקרנות עיר ובפרשת דרכים. ובשם רבינו חננאל פירש, שהוא יין שהשתנה צורתו ופרצופו.