TOSFOS DH REBBI MEIR
תוספות ד"ה רבי מאיר
(SUMMARY: Tosfos answers the seemingly contradictory positions of Rebbi Meir and Rebbi Yehudah.)
תימה קשיא דר"מ אדר"מ דהכא אמר רבי מאיר נותן לו דמי צמרו אלמא שינוי קני ובהגוזל [קמא] (ב"ק צה. ע"ש) תנן אמר ר"מ הגוזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת וולדותיה אלמא קסבר שינוי לא קני
Question: This is difficult, as Rebbi Meir contradicts himself! In our Gemara he says that the worker should give him the value of his wool. This implies that change causes acquisition. However, in Bava Kama (95a) the Mishnah states that Rebbi Meir says the following. If someone steals a pregnant cow and it gave birth, or he stole a sheep that had wool on it and he sheared it, he pays its value along with its shearings and children. This implies that a change does not cause acquisition!
וי"ל דשאני התם דקנסא הוא דקא קניס רבי מאיר כדפירש התם משום דעבד איסורא
Answer: The Gemara there is different, as Rebbi Meir established a fine which is explained in that Gemara, due to the fact that he sinned (by stealing).
וכן בההיא דהנזקין (גיטין נג:) דהמטמא והמדמע ומנסך קניס ר"מ שוגג אטו מזיד דמזיקו בידים
Answer(cont.): Similarly, the Gemara in Gitin (53b) says that if someone makes something impure, causes it to be mixed with Terumah, or pours wine to Avodah Zarah (and these things all belonged to someone else), Rebbi Meir fines someone who does so by accident due to one who does so on purpose. The person who must pay on purpose must do so because he damages the item with his hands.
אבל הכא לא שייך לקנסו דלטובתו של בעלים נתכוין וכסבור הוא צוה לעשות כן
Answer(cont.): However, here it is not possible to give a fine, as the worker intended that this should be for the good of the owner. He thinks that the owner intended that this should happen.
וא"ת אכתי קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה התם א"ר יהודה גזילה חוזרת בעיניה אלמא שינוי קני והכא קתני ידו על התחתונה אלמא שינוי לא קני
Question: Rebbi Yehudah still contradicts himself. Rebbi Yehudah there says that an item that is stolen is returned as is. This implies that a change causes acquisition. Here, the Mishnah states that he has the lower hand. This implies that change does not cause acquisition.
ואומר ר"ת דהתם נתכוין הוא לקנות אבל הכא שוגג היה ולא נתכוין לקנות
Answer: Rabeinu Tam says that in the case of theft, he has in mind to acquire the object. In this case he accidentally damaged the item, and never intended to acquire it.
TOSFOS DH PESHITA
תוספות ד"ה פשיטא
(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question.)
תימה למה לן למיפשט משום סתם בלאו הכי פסקינן פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה
Question: This is difficult. Why do we have to answer that the Halachah follows Rebbi Yehudah because we have a general Mishnah that supports his opinion? In any event, we rule in Eiruvin (46b) that when there is an argument between Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, the law follows Rebbi Yehudah.
ואי משום דאיכא אמוראי התם דפליגי ולית להו הך כללא לגבי הלכה כסתם משנה נמי פליגי אמוראי ואפילו במחלוקת ואחר כך סתם נמי איכא מאן דפליג לקמן בסוף פרקין (דף כא.) גבי שכירות בתים דפליגי ר"מ ור' יוסי ופסיק רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי אע"ג דבתר הכי סתם כר"מ
Question(cont.): If this is because there are Amoraim there who argue on this rule, there are Amoraim who also argue on the rule that we rule like a general Mishnah! There are even those who argue later (21a) regarding the rule that we always rule like a general Mishnah that appears after an argument in a Mishnah (about that same topic). Regarding renting houses to idolaters, Rebbi Meir and Rebbi Yosi argue. Rav Yehudah rules in the name of Shmuel that the law follows Rebbi Yosi, even though afterwards the Mishnah follows Rebbi Meir.
לכך נראה לפרש דלאו מכח סתם בעי למיפשט דליהוי הלכה כסתם אלא הכי פריך מחלוקת ואח"כ סתם הוא ואפילו למאן דלית ליה הלכה כסתם מ"מ חשיב כרבים לגבי יחיד
Answer: This is why it appears that the Gemara is not asking its question due to the general Mishnah. Rather, the Gemara asks that this is a case where there is an argument and afterwards a general Mishnah. Even the opinion that says that we do not rule like a general Mishnah in this case should still hold that this rule is considered like the rule that when the majority argues against the minority, the rule is like the majority. It should therefore be assumed the rule is like the general Mishnah. [The Maharam explains that the rule that when the majority argues against the minority the rule is like the majority is not an absolute rule. Rather, it is the assumption unless someone rules otherwise. Similarly, Rav Yehudah later (21a) who rules like Rebbi Yosi does not totally discount the rule that we rule like a general Mishnah that appears after an argument in a Mishnah. He merely cites an exception to this rule. However, he too (as does everyone) assumes that the rule follows the general Mishnah unless specified.]
TOSFOS DH MI'SHOOM
תוספות ד"ה משום
(SUMMARY: Tosfos argues on Rashi's text in the Gemara.)
כלומר דקתני כל המשנה הוא לשון הלכה פסוקה
Explanation: This means to say that the entire Mishnah is stated without argument, but rather as the law.
ולא גרסינן גבי כמו שפירש הקונטרס
Opinion: We do not have the text, "Gabey" as Rashi explained. ["Gabey Hilchasa Psikta" indicates that it is said next to laws that nobody argues on.]
דהא איכא מאן דאמר התם דאין הלכה כההיא דכל החוזר בו כו'
Question: This is (incorrect) because there is an opinion there that the law does not follow the Mishnah (near that Mishnah) that whoever retracts etc.
TOSFOS DH HA'NIREH
תוספות ד"ה הנראה
(SUMMARY: Tosfos explains the question the person asks his friend.)
פי' ר"י הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב
Explanation: The Ri explains that the question is, do you think that you will be able to stand with me tonight?
TOSFOS DH HA'NISHAL
תוספות ד"ה הנשאל
(SUMMARY: Tosfos explains the parameters of this prohibition.)
וא"ת וכי לא ישאל לכל החכמים וידונו זה עם זה אולי ישיבוהו מדבריו
Question: Why doesn't he ask all of the scholars and let them discuss the issue with each other? Perhaps they will retract their words?
וי"ל דאינו אסור אלא לשואל אם לא יודיע לו כבר שאלתי לפלוני ואסר לי אבל אם אומר לו כבר שאלתי פלוני חכם מותר
Answer: It is only forbidden for the questioner if he does not inform the second Rabbi that he already asked a first Rabbi and he said it was prohibited. However, if he says that he already asked a first Rabbi, it is permitted.
אבל ודאי החכם יזהר שלא יתיר כדאמרי' בפרק כל היד (נדה דף כ: ושם ד"ה אגמריה) חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר אא"כ יוכל להחזירו כגון שטעה בדבר משנה או אפילו בשיקול הדעת וסוגיא כאידך
Answer(cont.): However, the (second) Chacham should certainly be careful not to rule leniently. This is as the Gemara stated in Nidah (20b) that a second Chacham cannot permit what a first Chacham already forbade. This is unless he can make the first Chacham retract his ruling. For example, this would apply in a case where the first Chacham made a clear mistake (in text), or even if he made a mistake in applying his logic while the Gemara implies he should rule otherwise.
דבהא אמרינן בפ"ק דסנהדרין (דף ו.) דמה שעשה עשוי וישלם מביתו אם נשא ונתן ביד
Answer(cont.): In such a case we say in Sanhedrin (6a) that whatever he has done is considered done, and he (the Chacham who made a mistaken ruling) must pay from his own money if he physically enforced his ruling (i.e. took the money from Reuven and gave it to Shimon).
ודוקא אסר אין חבירו רשאי להתיר אבל אם התיר חבירו רשאי לאסור
Observation: If the first Chacham forbade something, his colleague is not allowed to permit it. However, if the first Chacham permitted something, his colleague is allowed to forbid it.
והא דאמרי' בירושלמי בפ' ר"א דמילה ר' סימון שרא ורבי אמי אסר איקפד רבי סימון ולא כן תני הנשאל לחכם והתיר לא ישאל לחכם שמא יאסור אלמא משמע דהתיר אין חברו רשאי לאסור
Implied Question: The Yerushalmi says in Shabbos (17:2) that Rebbi Simon permitted something, and Rebbi Ami forbade it. Rebbi Simon was upset at Rebbi Ami for this. The Yerushalmi asks, doesn't the Beraisa say that if someone asks a Chacham who permitted, he should not as another Chacham because he might forbid it? This implies that if a Chacham was lenient, his friend is not allowed to be stringent (unlike our observation)!
ה"פ התם אמאי איקפד רבי סימון ולא כן תני כלומר והלא אינו שנוי בשום מקום הנשאל לחכם כו' דלא אסרו חכמים אלא להתיר אחר אוסר
Answer: The Yerushalmi means to ask why Rebbi Simon was upset. It does not say anywhere (i.e. meaning there is no Beraisa that says) that someone who asks a Chacham who rules permissively cannot ask a Chacham who will rule stringently! Chazal only forbade getting a second opinion after the first person ruled stringently!
ומסיק אמר רב יודן להפך היה שאל לר' אמי אסר לר' סימון ושרא ואיקפד רבי אמי כהדא דתני נשאל לחכם ואסר לא ישאל לחכם אחר שמא יתיר
Answer(cont.): The Yerushalmi concludes that Rav Yudan says the incident happened in an opposite manner. The person asked Rebbi Ami who forbade, and he then asked Rebbi Simon who permitted. Rebbi Ami was upset at Rebbi Simon, as the Beraisa states that if a person asked a Chacham who forbade, he should not asked another Chacham in the hopes that he will be lenient.
הא דאמרינן פרק אלו טרפות (חולין ד' מט.) גבי מחטא דאשתכח בסימפונא רבה דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר
Implied Question: The Gemara in Chulin (49a) says regarding a needle that was found in the vena cava that Huna the son of Rav Idi declared the animal to be a Treifah. Rav Ada bar Minyumi said it was permitted. (How can he permit it after Huna ruled it was forbidden?)
התם שניהם היו בבית המדרש כשנשאלה השאלה
Answer: In that case, they were both in the Beis Medrash when the question was asked.
TOSFOS DH B'SHEL
תוספות ד"ה בשל
(SUMMARY: Tosfos quotes four different opinions regarding how to rule when there is an "Ika d'Amri" -- "there are those who say.")
רש"י היה פוסק בכל איכא דאמרי שבתלמוד בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר האחרון
Opinion#1: Rashi ruled that whenever there is a statement "there are those who say" in the Gemara (presenting a different version of the aforementioned statement in the Gemara), if the question is in Torah law we should abide by the more stringent version. If it is a question of Rabbinic law, we should abide by the latter version.
וריב"א פי' דכל איכא דאמרי לגבי לשון ראשון כטפל לעיקר והלכה כלישנא קמא
Opinion#2: The Riva says that these second version are a side point when compared to the first version, and we therefore always rule like the first version.
ור"ת פירש בדאורייתא לחומרא בדרבנן לקולא כרבי יהושע בן קרחה דהכא
Opinion#3: Rabeinu Tam says that if it is a question in Torah law we rule stringently, while if it is a question in Rabbinic law we rule leniently, as we do here regarding Rebbi Yehoshua ben Korchah.
ורבינו שמשון היה מפרש דבכל מקום שיש להתברר כחד מינייהו משיטת התלמוד בתריה אזלינן
Opinion#4: Rabeinu Shimshon says that whenever we can prove from the Gemara that the main opinion is either one of these opinions, we rule like that opinion.
TOSFOS DH V'KULAN
תוספות ד"ה וכולן
(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding who the Tosefta is referring to.)
פ"ה אגזלנים ועמי הארץ קאי
Opinion#1: Rashi explains this refers to thieves and Amei ha'Aretz (ignoramuses regarding the laws of purity and tithes).
וקשיא וכי עם הארץ לא יוכל לעשות עוד תשובה
Question#1: This is difficult. Should we say that an Am ha'Aretz cannot repent?
ועוד דלשון עולמית משמע שכבר קבלו אותם פעם אחרת
Question#2: Additionally, this term "forever" implies that they already accepted them once before.
ועוד קשה דבבכורות בפ' עד כמה (דף ל:) תניא עם הארץ שקיבל עליו דברי חברות ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ משמע הא לא נחשד מקבלין
Question#3: Additionally, the Gemara in Bechoros (30b) quotes a Beraisa that says that an Am ha'Aretz who accepted upon himself to act as a Chaver and he is suspected to act improperly in one area, he is suspected regarding the entire Torah. These are the words of Rebbi Meir. This implies that if he is not suspected, we would accept him (as a Chaver)!
לכך נראה לפרש אעמי הארץ החשודין על המעשרות ושביעית וכבר קבלו עליהן דברי חבירות ועתה חזרו לסורן ונחלקו אם יקבלום עוד
Opinion#2: It therefore appears that this is referring to Amei ha'Aretz who are suspected of not tithing and not keeping Shemitah. They already accepted to be Chaveirim, and have now gone back to their old ways. The argument is whether or not to accept them as Chaveirim again (if they say they have repented).
ובמסכת דמאי (פ"ב משנה ג) מיתניא בהדי ההיא ועם הארץ שקבל עליו דברי חברות
Opinion#2(cont.): In the Tosefta in Dmai (2:8) this (the Tosefta quoted in our Gemara) is stated next to the Tosefta regarding an Am ha'Aretz who accepts upon himself to be a Chaver. (This is how the Rashash understands the intent of Tosfos.)
והכי פירושו וכולן שקבלו עליהן דברי חברות וחזרו לסורן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר"מ וחכ"א חזרו בהן במטמוניות פי' שחזרו לסורן בסתר ובפרהסיא נוהגין דברי חברות אין מקבלין אותן לפי שהם גונבים דעת הבריות אבל אם חזרו לסורן בפרהסיא שאינם גונבים דעת הבריות אז מקבלין אותן דודאי אם יעשו תשובה יקיימוה
Opinion#2(cont.): This Tosefta means that if they accepted upon themselves being a Chaver and they went back to their old ways, we never accept them again. These are the words of Rebbi Meir. The Chachamim say that if they went back to their ways "b'Matmoniyos" means that they privately went back to their ways, but publicly still kept the practices of a Chaver, we do not accept them again. This is because they are tricking people. However, if they publicly went back to their old ways, meaning they are not tricking people, we would accept them again. If they repent, they certainly mean to repent.
איכא דאמרי עשו דבריהם במטמוניות פירוש אם שכבר עשו בדברי חברות אף במטמוניות מקבלין אותן כי מאחר שנתאמצו כ"כ בתשובה שאף בצנעא החזיקו בה אין להדיחן אם חזרו ונכשלו אבל אם שכבר לא עשו דברי חברות אלא בפרהסיא אין מקבלין אותן כי שמא בסתר היו עושין עבירות והיו מטעין הבריות
Opinion#2(cont.): Some say that they made their words like "Matmoniyos" means that if they acted as a Chaver, even privately, we would take them back. Being that we see they tried so much that they even acted as a Chaver privately, we should not push them aside if they went back to their old ways. However, if the only publicly acted as a Chaver but never did so privately, we do not accept them, as perhaps they would sin in secret and mislead people.
7b----------------------------------------7b
TOSFOS DH SUS
תוספות ד"ה סוס
(SUMMARY: Tosfos discusses Nachum ha'Madi's intent when he permitted the sale of "an old male horse for war.")
פי' ר' אלחנן דלהכי נקט זכר במלחמה כדאמרינן בירושלמי גבי בן בתירא מתיר בסוס לא אמרו אלא בסוס זכר שהורג את אדונו במלחמה
Explanation#1: Rabeinu Elchanan explains why he says a male (old) horse during war. This is as the Yerushalmi states regarding Ben Beseira who permits selling them a horse, that he only permits it because a male horse kills his master during war.
וזקן נמי נקט דשמא ימות במלחמה ויהרוג בעליו עמו ומילי מילי קתני
Explanation#1(cont.): He also said an old horse because perhaps the old horse will die during the war, causing his master to die as well. Each is said with separate reason.
ור"א מביה"ם היה מפרש דזקן נקט לרבותא דאע"פ שעושה בו מלאכה שיש בה חיוב חטאת כדאמר לקמן (דף טז.) מפני שכשמזקין מטחינו בריחים אפילו הכי מותר
Explanation#2: Rebbi Eliezer from Beiham explained that the old horse is permitted to be inclusive. Even though he does work for which one is liable to bring a Chatas, as stated later (16a) that when a horse gets older he can make it grind the stones in the mill, even so it is permitted.
וזכר במלחמה נמי נקט לרבותא ואע"פ שיש לאסור כדאמר לקמן (דף טז.) מפני ב' דברים אחת משום תורת כלי זיין ואחת משום תורת בהמה גסה ואפי' הכי מותר
Explanation#2(cont.): He also said it should be a male horse for war to include that it could be sold, even though there is grounds to forbid the sale. This is as stated later (16a) that there are two reasons it should be forbidden. One is because of a weapon, and one because it is a large animal. Even so, it is permitted.
TOSFOS DH V'AIN SICHAH
תוספות ד"ה ואין שיחה
(SUMMARY: Tosfos explains that each of these Pesukim reveals part of the definition of the other Pasuk.)
תימה דבפרק תפלת השחר (ברכות דף כו:) אמרינן יצחק קבע תפלת מנחה דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפלה דכתיב אשפוך לפניו שיחי
Question: This is difficult. In Berachos (26b), we say that Yitzchak instituted the Tefilah of Minchah. This is as the Pasuk says, "And Yitzchak went out to talk (i.e. pray) in the field." Talking means praying, as the Pasuk says, "I will pour before him my talk (prayer)." (Our Gemara says the opposite, that we know that the Pasuk "I will pour etc." means praying because the Pasuk says regarding Yitzchak, "And Yitzchak etc." Which is the real source?)
וי"ל דתרוייהו איצטריך דתרוייהו מלמדים זה את זה דאי מקרא דיצחק הוה אמינא שיצא בשדה לדבר עם שום אדם ולא לתפלה תלמוד לומר אשפוך לפניו שיחי אלמא לשון תפלה הוא ואי מאשפוך לפניו שיחי הוה אמינא דלשון תפלה הוא אכן אינו תפלה קבוע ת"ל קרא דיצחק דכתיב ביה לפנות ערב ולפנות משמע שכן היה דרכו בכל ערב והיינו תפלת מנחה
Answer: Both are necessary, as we learn the definition of one from the other. If the Pasuk would only state this regarding Yitzchak, I would think that he went out to the field to talk to someone, and not to pray. This is why the Pasuk said, "I will pour before him my talk," implying that this is a term used for prayer. If the Pasuk would only say "I will pour before him my talk," I would think that this implies prayer. However, this is not a permanent Tefilah. This is why the Pasuk says regarding Yitzchak, "towards evening." Towards evening implies that he did this every day towards evening, implying he established the Tefilah of Minchah.