-------------------------------------------------

[1] אולם אם קנאה השני יותר ביוקר, נחלקו רב כהנא ורב יעקב, והלכה כרב יעקב שקנה השני, דאמרינן שבמחיר הראשון בכלל לא רצה למוכרה, ורק במחיר השני בגלל גובהו בעל כרחו מכרה.

[2] והוכיח אביי לרב יוסף שבלא פיסוק דמים אין הקנין או המשיכה חשובים כלום, דלא סמכה דעתיה דלוקח, דחושש שמא ירבה עליו המוכר את הדמים.

[3] באופן זה שמשך ועדיין לא פרקו - לא הוי משיכה, ולכך שניהם יכולים לחזור בהן בכל אופן.

[4] דהיות שהיתה פסיקה, קונה לו רשותו כמו קנין משיכה.

[5] דכיון שלא פסק דמים - שום קנין אינו מועיל.

[6] ואם אמר המוכר אחר ששמוה שלושה, שרוצה שישומו אותה שלושה אחרים שבקיאים טפי, רב פפא ס"ל שיכול לעכב, ורב הונא בריה דרב יהושע ס"ל שאינו יכול.

[7] כיון שנקט לשון שומא ובשלושה, הרי נחית לב"ד, ובב"ד בשנים מתוך שלוש סגי.

[8] כיון שנחת לדעות שהם יותר מב"ד, א"כ כוונתו בדוקא.

[9] אין בלשון כדאמרי לשון דיינים, וא"כ כוונתו בדוקא.

[10] רבינו תם בתחילה העמיד סוגיתנו שאמרה דוקא שיש בו עכבת יין, אבל בלא עכבת יין מותר, במשפך עץ. ומה שאמרו לקמן דבעי משפך ניגוב, הוי במשפך חרס. ושוב חזר בו, שהכל מיירי במשפך עץ, ומה שאמרו דבעי ניגוב, היינו במיוחד לתשמישו של עכו"ם, וכאן מיירי במשפך עץ של ישראל.

[11] ר"ל שיש מעט יין נסך בתוך כלי העכו"ם, ויש בחבית פי ששים נגד היין הזה, בזה לכו"ע לא נאסר - אפי' אם נצוק חיבור - דלא גרע אם היה מעורב מעט היין שבכלי העכו"ם בתוך החבית עצמה שמתבטל בששים.

[12] כן כתבו תוס' שאופן הניצוק שאסור, הוא כגון שנגע בקילוח היוצא מהחבית, שאז חשוב ע"י הניצוק כאילו נגע בכולו. אולם משום יין נסך מועט שיש בכלי העכו"ם, וע"י ניצוק אתה רוצה לחשוב כל היין שבחבית יין נסך, זה לא אמרינן לכו"ע וכנ"ל.

[13] דס"ל להלכה כמ"ד ניצוק אינו חיבור.