-------------------------------------------------

[1] כתבו התוס', שפסוק לא תחנם שונה משאר הפסוקים, דבו אין טעם לחלק בין ז' עממים לשאר אומות, ונאמר על כולם.

[2] בפסוקים אלו יש לחלק ולומר שלא נאמרו אלא בז' אומות, דודאי שלא תחיה אינו נאמר בשאר אומות דהא עליהם נאמר והיו לך למס, וכן בשאר הפסוקים עי' בתוס'.

[3] ס"ל לר' יהודה דדברים ככתבן - לגר בנתינה ולגוי במכירה, ולא להיפך. ועי' רש"י פסחים דף כ"א ע"ב.

[4] דס"ל דדוקא בעגלים וסייחים שאינם מיועדים לשחיטה בזה לא אמרינן אימור לשחיטה זבנה, ולכך לר' יהודה אם מוכר אותו חי על מנת לשחוט [שמתנה כן בפירוש] מותר, ולר' מאיר דוקא מוכר שחוט. אבל שאר בהמות שפיר אמרינן אימור לשחיטה זבנה, ולכו"ע מותר למכור חי אפי' בלא להתנות עמו בפירוש על מנת לשחוט.